נערה חמודה
קראתי בעיון רב,את שני הפוסטים שלך,ואני חייבת להחמיא לך,על יכולת הביטוי שלך,והבנת התהליכים שעוברים על משפחתך (רק "שכחת" מרווחים וסדר בכתיבה 
)
מדברייך עולה תמונה דיי עגומה..
משפחה שכל אחד עסוק בעצמו,וה"ביחד" שלכם,או מה שמחבר ביניכם בתור "משפחה",הן מריבות וכעסים,והטחת האשמות הדדיות,דבר שיוצר אוירה לא נעימה בבית
אינני רוצה להטיל דופי באימך,אך חוששני שאולי,ורק אולי,אימך מצאה אהבה צדדית (אהבה עם גבר אחר)
ההתנהלות שלה עם הטלפון,ה-סמסים המרובים,וחוסר הריכוז והעצבנות הייתרה,מעלים בי את החשד הזה.
אביך חלה בסרטן,ומצער לשמוע
אני רוצה להסביר לך את שאינך מבינה..
זוהי מחלה קשה וארורה,העושה שמות לא רק בגופו של החולה,אלא גם בנפשו
מכאן שההתנהגות שלו כלפיכם,אינה בהכרח בגלל אופיו,אלא כתוצאה מהמחלה
את עסוקה מידי,במה שקורה בבית,וזה דיי מובן לי
אין אוירה חמה ואוהבת,אין שיחות נעימות,ואינך חשה שאת מקבלת את תשומת הלב הראויה,מהורייך
גילך,שהוא גיל של תהליך התבגרות,השינויים החלים בגופך,הלבטים,וכל מה שמתלווה לגיל זה,מוסיף לקושי הקיים במילא
ראי חומד - הורייך אנשים בוגרים
רצונותיהם,מהוויהם,תשוקותיהם,דרך התנהלותם,הם בחירתם שלהם,לטוב ולרע
עצתי לך להתרכז בך עצמך,ולא לנסות לנהל את חייהם של אחרים
זה אינו מיטיב עימך,זו גם עבודה לבטלה
את מוציאה המון אנרגיות על דברים שאין בכוחך לשנות
נסי לתפוס רגעים שקטים עם אימך
שתפי אותך בתחושותייך,אימרי לה כל אשר על ליבך
כל אשר מציק לך באופן אישי,והכוונה לא על המריבות המתנהלות בינה לבין אביך (הם כבר יסתדרו לבד)
יחד עם זאת,צאי לבלות עם חברות וחברים בני גילך,חיי את חייך הכי טוב שאפשר,במסגרת המיגבלות והקשיים בבית
אם ישנו דבר מה שתרצי להוסיף או להגיב על דבריי(ואולי טעיתי ולא כיוונתי נכוו)
אני כאן
קרן 
)
מדברייך עולה תמונה דיי עגומה..
משפחה שכל אחד עסוק בעצמו,וה"ביחד" שלכם,או מה שמחבר ביניכם בתור "משפחה",הן מריבות וכעסים,והטחת האשמות הדדיות,דבר שיוצר אוירה לא נעימה בבית
אינני רוצה להטיל דופי באימך,אך חוששני שאולי,ורק אולי,אימך מצאה אהבה צדדית (אהבה עם גבר אחר)
ההתנהלות שלה עם הטלפון,ה-סמסים המרובים,וחוסר הריכוז והעצבנות הייתרה,מעלים בי את החשד הזה.
אביך חלה בסרטן,ומצער לשמוע
אני רוצה להסביר לך את שאינך מבינה..
זוהי מחלה קשה וארורה,העושה שמות לא רק בגופו של החולה,אלא גם בנפשו
מכאן שההתנהגות שלו כלפיכם,אינה בהכרח בגלל אופיו,אלא כתוצאה מהמחלה
את עסוקה מידי,במה שקורה בבית,וזה דיי מובן לי
אין אוירה חמה ואוהבת,אין שיחות נעימות,ואינך חשה שאת מקבלת את תשומת הלב הראויה,מהורייך
גילך,שהוא גיל של תהליך התבגרות,השינויים החלים בגופך,הלבטים,וכל מה שמתלווה לגיל זה,מוסיף לקושי הקיים במילא
ראי חומד - הורייך אנשים בוגרים
רצונותיהם,מהוויהם,תשוקותיהם,דרך התנהלותם,הם בחירתם שלהם,לטוב ולרע
עצתי לך להתרכז בך עצמך,ולא לנסות לנהל את חייהם של אחרים
זה אינו מיטיב עימך,זו גם עבודה לבטלה
את מוציאה המון אנרגיות על דברים שאין בכוחך לשנות
נסי לתפוס רגעים שקטים עם אימך
שתפי אותך בתחושותייך,אימרי לה כל אשר על ליבך
כל אשר מציק לך באופן אישי,והכוונה לא על המריבות המתנהלות בינה לבין אביך (הם כבר יסתדרו לבד)
יחד עם זאת,צאי לבלות עם חברות וחברים בני גילך,חיי את חייך הכי טוב שאפשר,במסגרת המיגבלות והקשיים בבית
אם ישנו דבר מה שתרצי להוסיף או להגיב על דבריי(ואולי טעיתי ולא כיוונתי נכוו)
אני כאן
קרן 
נערה חמודה
קראתי בעיון רב,את שני הפוסטים שלך,ואני חייבת להחמיא לך,על יכולת הביטוי שלך,והבנת התהליכים שעוברים על משפחתך (רק "שכחת" מרווחים וסדר בכתיבה
לא חושבת שמחלה כזו קשה צריכה לשנות אנשים עד כדי כך
לא נראה לי ממש לא הכרתי כמה אנשים שחלו במחלה הנוראה הזו והיו בני אדם מעולים למשפחתם עד הסוף אם הוא היה אוים בהתחלה הוא יהיה איום כל הזמן ללא קשר למחלה האורורה
תגובה
אני לא חושבת שאמא שלי בוגדת , החברות שלה זה הדבר היחידי שהיא חייה בגללו זה הסיבה שלה לחיים ( כמובן שגם אני ) אבל הסיבה שלה להחזיר מעמד ולהיות עוד טיפה סבלנית זה החברות שלה , היא מפחדת לאבד אותן כל רגע היא מתקשרת אליהן ומעדכנת אותן על כל דבר , למשל היא רבה עם אחותי ואחר כך היא התקשרה לשלוש חברות אחת אחרי השנייה וסיפרה לכולן אותו דבר זה היה נראה לי מוחצן מידי ... אמא שלי מנסה להראות שהיא חזקה אבל החברות שלה זה הדבר היחיד שמשפיע עליה ומה שהן אומרות נכון , יכול להיות שאבא שלי כבר לא מושך ויש מלא גברים 'חתיכים' בגילה וההורמונים קופצים והיא מדברת שטויות עם חברות ואני לא מאשימה אותה ... גם אבא שלי חושב שאי בוגדת אבל אמא שלי פשוט לא בן אדם כזה , כי היא פשוט מרחמת עליו אני בטוחה שאישה אחרת ממזמן הייתה עוזבת את אבא שלי ואמא שלי נשארת איתו ! ואפילו אם היא הסתכלה על גברים אחרים אני לא מאשימה אותה . חוצמזה , את ממש צודקת לגבי המשפחה שלי פעם היינו הרבה יותר מגובשים אבל זה היה שהייתי ילדה ממש קטנה אח שלי הוא החבר הכי טוב שלי בבית והיום הוא בן 24 , הוא עבר הכי הרבה במשפחה הוא ראה הכל ועם השנים הוא נהיה בן אדם יותר עצוב ואפילו שהוא צוחק איתי זה נראה פחות טיבעי יש לי זיכרונות טובים ממנו שהוא היה נער ממש צעיר ואני מתגעגעת לאותו בחור ! את לא מבינה עד כמה ... רק שיש ריבים ושאבא שלי עושה משהו ואז כל המשפחה בוכה בגללו אנחנו מרגישים מגובשים , ואני לא רוצה ככה יותר יש לי תמונות וזיכרונות מפעם שאני הייתי ממש קטנה פלשבקים שהיו לרגע ונעלמו פשוט ... הכל השתנה . כולם השתנו . תהיו אומללים ובורגניים
היי חומד
לא כל פזילה מחוץ לנישואים,היא דבר רע
לפעמים זה מה שמחזיק את הגבר/האישה,במסגרת הנישואים
אמך מקדישה לאביך,עושה למענו,"סובלת" את התפרצויות הזעם שלו,את עצמך מספרת שמישהי אחרת,כבר מזמן היתה מוצאת לה אהבה צדדית,כלומר את מבינה יפה את הקושי שהיא חווה
חברות זה לא דבר רע,אלא אם כן הן מסיתות ומשיאות עצות שמזיקות
היא זקוקה למקור של קשב ושיחרור לחצים,ואת זה יש לה איתן
שימי את כל זה בצד - את מתגעגעת לימים היותר יפים עם אחייך ? עשי בנדון
תארגנו לכם (שלושתכם) בילוי משותף בימי שבת,קחו מצלמה..
צאו לפארקים,לסרטים,לארוחת שחיתות במיזללה הקרובה,או פיקניק באחד היערות של קק"ל,בריכה וכו'
אל תשבו בבית באוירה עכורה ומדכדכת
את ילדה/נערה חכמה ונבונה,ואת יכולה,יש לך את הכוח,יש לך את הרצון,אז קדימה לעבודה 
היי חומד
לא כל פזילה מחוץ לנישואים,היא דבר רע לפעמים זה מה שמחזיק את הגבר/האישה,במסגרת הנישואים אמך מקדישה לאביך,עושה למענו,"סובלת" את התפרצויות הזעם שלו,את עצמך מספרת שמישהי אחרת,כבר מזמן היתה מוצאת לה אהבה צדדית,כלומר את מבינה יפה את הקושי שהיא חווה חברות זה לא דבר רע,אלא אם כן הן מסיתות ומשיאות עצות שמזיקות היא זקוקה למקור של קשב ושיחרור לחצים,ואת זה יש לה איתן שימי את כל זה בצד - את מתגעגעת לימים היותר יפים עם אחייך ? עשי בנדון תארגנו לכם (שלושתכם) בילוי משותף בימי שבת,קחו מצלמה.. צאו לפארקים,לסרטים,לארוחת שחיתות במיזללה הקרובה,או פיקניק באחד היערות של קק"ל,בריכה וכו' אל תשבו בבית באוירה עכורה ומדכדכת את ילדה/נערה חכמה ונבונה,ואת יכולה,יש לך את הכוח,יש לך את הרצון,אז קדימה לעבודה
:)
וואו את באמת קלעת בול ! כאילו את ממש יודעת , ולא אנחנו 3 ילדים
נערה חמודה
קראתי בעיון רב,את שני הפוסטים שלך,ואני חייבת להחמיא לך,על יכולת הביטוי שלך,והבנת התהליכים שעוברים על משפחתך (רק "שכחת" מרווחים וסדר בכתיבה
עבור לעמוד