ראש השנה הראשון לבד
חיכיתי שהוא לא יגיע, ניסיתי להדחיק. אבל הוא הגיע עם כל המסרונים של השנה הטובה, כוחות, חיבוקים והמילים היפות של כולם. ואז בחופשה ראשונה של חג, כבר התאכזבתי מחברים. הושטתי ידיים לחיבוק, וכבר הודיעו לי שיש סדר עדיפויות, ואני לא בראשית הרשימה. ובאמת הייתי זקוקה. אני מבטיחה שאגדל, אתבגר, אלמד לתפקד לבד, אבל כרגע אני באמת זקוקה. אל תדחו אותי כל כך מהר. אל תבטיחו דברים שלא תוכלו לעמוד, כי אני רגישה מדי לקבל לא כל כך מהר. אני עוד לא יודעת חודשיים אחרי ללכת לבד בלעדיו...עוד לא התרגלתי לזה. הבדידות קשה מדי בשבילי עכשיו, ואני עוד קצת צריכה תמיכה. בטח עכשיו.