ילד שעבר להתגורר אצל אביו

שלום,

שיתפתי בעבר על לבטים לגבי בני שהחליט אחרי 13.5 שנה לעבור לאביו. מדובר בילד שהיה מאוד קשור אלי ולא היה בקשר עם אביו מעבר לסופש אחת לשבועיים. הלך אליו בהתנייה שבני דודים בני גילו נמצאים.

לאחר לבטים ביני לבין עצמי החלטתי לשחרר , ואכן הוא מתגורר אצל אביו.

אנו מתראים בסופש ובחגים, זמן קצר מידי לטעמי. אני ממתינה למעבר של אביו ומשפחתו, כך שהטווח יצטמצם למשהו סביר, כך שהואל להכיע לבקרו גם באמצע השבוע עם ילדיי הקטנים.

הבעיה היא המרחק שנוצר ביננו. מקרבה עצומה , שיחות שלו איתי על הדברים הכי אינטימיים שלו, שיתוף מלא, לריחוק מלא.

כשהוא בא, הוא מתחבר, וממש ניכר שמתאמץ לשמור על המרקח. למעמים "נפלט לו"- הוא מתחיל לשתף אותי ולספר, ואז עוצר את עצמו ולוקח צעד אחורה.

אני מוצאת עצמי מאוד פגועה ממנו. הוא לא משוחח איתי בטלפון, מסנן אותי. השיחות מאוד מרוחקות ומנוכרות.

איך מוצאים את האיזון ? כיצד מונעים ניתוק מן הסוג שלא יאפשר חזרה?

תמיד אמרו לי שהבעיה שלי שאני נותנת לילדים את זכות הבחירה, ושלפעמים צריך להחליט עבורם. אני לא רוצה לכפות עצמי עליו. האם זה נכון לעשות איתו שיחה של תיאום ציפיות ולשמוע ממנו איך הוא מבקש שהקשר ביננו יהיה. מתי זו "התעלקות" כשאני מתקשרת לשאול לשלומו.

אין לי דרך לתאר את רמת הפגיעה ממנו. בעיקר לאור הקשר המדהים שהיה לנו עד ממש לאחרונה.

אודה לעזרה

לפי התאור שלך הבעיה הינה בעיה שלך לבד ואת חייבת ללמוד כיצד לקבל את בנך במסגרת החדשה שלו

את עשית דבר יפה ונתת לו את האפשרות להיות עצמאי הרצונותיו ובהחלטותיו בחיו שלו....נכון שיש בזה סיכון (בזה שהוא יתרחק פיזית ממך...) אבל את בעצם אמרת לו אני סומכת עליך וכל החלטה שלך אני מכבדת.....לכי עם זה עד הסוף ועבדי על עצמך לקבל את רצונו....זה לא אומר שהוא מתרחק ממך....זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך...זה לא אומר שהוא לא מכבד ומאריך אותך...בסך הכל זה אומר שהוא בחר לחיות עם אבא שלו..וזה לגיטימי לגמרי.

את יכול אולי להיעזר במאמן אישי כדי לקבל כלים על מנת ללמוד לקבל את הדברים כמו שהם בלי לפחד...או לחשוש שאת מאבדת את בנך....

גמר חתימה טובה ושנה טובה לך.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורים למתבגרים
בחר
בחר