הורים לילדה בת 9 וחצי מיואשים

שלום רב

אנו הורים לילדם בני 13 וחצי וילדה בת 9 וחצי. אנו מיואשים ופונים לעזרה. ילדתנו גדלה כילדה מפונקת מאוד מאוד וכיום אנו כנראה משלמים על כך. הבת עולה לכיתה ד'. התנהגותה כלפינו במיוחד הוא רע מאוד היא מתחצפת מאוד , עונה בטונים גבוהים כל הזמן היא צועקת היא לא יודעת לדבר בשקט נציין ונאמר כי התנהגות זו היא לרוב רק בבית בבית ספר או לפני כן אפילו בגן היא ידוה כילדה שקטה אך היא "מלכת הכיתה" יש הרבה בנות שפוחדות ממנה שהיא לא תעשה "חרם" עליהם.לעומת זאת היא מאוד מאוד מקובלת. אך בבית המצב שונה היא "מרשה לעצמה להתפרץ עלינו ובמיוחד על אחיה הגדול שמוותר לה כל הזמן כי אין לו עצבים לצעקות שלה. אנו נוקטים כלפיה ביד קשה ז"א עם עונשים וכד' אך הדבר לא ממש עוזר. בנוסף הלימודים מאוד לא מעניינים אותה היא תלמידה ממוצעת לא משקיעה ולא רוצה להשקיע. הדבר הגרוע ביותר הוא שהבת לא מפסיקה לשקר ולרמות והכי גרוע היא גונבת דברים מחברות כמו ארנקים ריקים, חטיפים עפרונות וכל מה שאני מוצאת אני שואלת מהיכן זה היא אף פעם לא יודעת איך זה הגיע לתיק שלה. השקרים זה דבר שמלווה אותה כל הזמן. ניסינו כל הדרכים ללמד אותה לא לשקר ולא לגנוב הדבר לווה בעונשים ועבודות לגבי דברים ללו אך היא ממשיכה לשקר במצח נחושה.

אנו אובדי עצות מה לעשות עם הילדה ואיך ללמד אותה לא לגנוב ולא לשקר.

בבקשה עזרה דחופה

שלום רב,

אנו ההורים צריכים להיות המשענת החזקה ולהתנהל כאסטרטגים מול ילדינו , וזאת כדי להביא אותם בסופו של דבר ליעד הנכון.

הערכים הם למעשה הנוסחה שמניעה את האדם במסלול חיים מסוים. ככל שהאדם יהיה מודע לערכיו כך בחירותיו בחיים יהיו שלמות ומוצלחות יותר.

אז איך בעצם בונה המתבגר את סולם ערכיו?

ילדינו  מחקים את ההתנהגות שלנו ההורים ,ומרגישים טוב שהצליחו לאמץ את ההתנהגות הרצויה.לכן מחובתנו לתת דוגמא אישית חיובית לילדינו ,ע"פי ערכים שחשובים לנו , ולעצב אותם בהתאם.

בתהליך ההתבגרות ,המציאות החדשה של המתבגר , חופש הפעולה והעצמאות מאפשרים לו לבדוק את כל אותן התנהלויות,דפוסים שחווה בילדותו, בביתו בעיקר. כל אבן דרך שהצבנו לו ההורים במהלך שנותיו , תהווה אולי חלק נכבד מסולם ערכיו כבוגר, לטוב ולרע.

 

זיכרו: לרב ילדים מאמצים מעשים – לא דיבורים , שם המשחק פה הוא דוגמא אישית.

תנו למתבגרים לטעום את טעם החיים,את היופי שבתהליך החופש והעצמאות,אך היו דומיננטיים,אקטיביים,תשקפו להם ערכים של הקשבה,סובלנות,כבוד הדדי,לקיחת אחריות

אל תוותרו לילדה, היא צריכה לחוש את הסמכות שלכם , ההכוונה המשולבת בחום ואהבה,

 

בהצלחה,

ליאת נדל

מנהלת הפורום

 

הי הורים מיואשים,

ראשית הרשו לי לעודד אתכם מעט - א'ל תתיאשו! עדין לא כלו כל הקיצים..למרות שלפעמים נדמה שכך. יגעת ומצאת תאמין. שווה להמשיך ולחפש פתרון נוסף לבעיות שצצו עם הילדה.

שנית אני מסכימה עם מה שכתבה ליאת נדל אולם בתוך כל הסיטואצי'ה הזאת עם הילדה יתכן כי אינכם מודעים למצב בו היא נמצאת באופן שיבהיר לכם יותר את התמונה הכללית ויעזור לכם להבין היכן הוא שורש העניין. על פניו מהמייל שלכם עולה כי הבת שלכם מפגינה התנהגות של פחד וחוסר שליטה עמוק. הרשו לי להבהיר את העניין.

באופן הכללי של הדברים ישנם שני סוגי התנהגויות של אדם החש מאויים. האחד פחד מדברים שנכנסים לחייו ללא שליטתו ורצונו. השני  היכולת שלו לא להתפחד, משמא מה הוא עושה עם הפחד הזה ואיך הוא מכניס אותו לשליטה.

כעקרון בטחונו ושלוות נפשו של אדם מצויים בדר"כ הידיע מהם הגבולות שלו. מה אסור ומה מותר ועד איפה הוא יכול להרחיק לכת. כשהגבולות האלה ברורים וידועים מראש וקבועים!! האדם מרגיש מוגן. היא חש במקום בטוח. הוא יודע מה כן ומה לא. והכי חשוב הוא יודע כי תמיד יהי'ה בחייו משהוא שידאג להדריך אותו אם הוא עובר אותם או נכנס "לאזור מסוכן" שאינו שייך לו ולעולמו. הידיעה הזו שמשהוא כאן ואכפת לו ולמשהוא הזה הכל ברור גורמת לילד לחוש מוגן  כי הוא יודע שמה שלא יקרה הוא אינו לבד. הוא גם יודע כי ברוב הגדול של המקרים ברור לו מהם הגבולות שלו. לכן הצבת גבולות ודוגמא אישית הם אבן דרך. אך  

החוי'ה של הפחד באה לאותת לאדם כי משהוא אינו כשורה. הוא אינו מרגיש מוגן. הגבולות מטושטשים ואינם ברורים לגמרי. הוא חש שאינו יודע בדיוק מה לעשות בכל פעם שהוא נתקל בבעי'ה - אפילו הפעוטה ביותר וכן הוא חש סכנה, פחד וחוסר ביטחון. הוא במקום שאינו מוכר לו. הוא חש בחוסר שליטה על עולמו. החוי'ה הקשה הזאת יכולה לקחת אותו למקומות אפלים כגון: על ידי זה שאשליט פחד טרור ואיומים על אחרים, אני קובע ואני מפר כל מה שנראה לי מתי שרק נראה לי - יש לי שליטה ואז אני מרגיש בטוח ומוגן. ההתנהגות הפורעת כל חוק וסדר ע"י ילדתכם כפי שאתם מתארים בבית, בביה"ס וכו' יכולה להדגים חוסר ביטחון העמוק בו היא חשה ובכדי לאזן אותו - היא הקובעת. לא משנה למי, מתי ובאיזה מחיר. כל הדרכים כשרות.

נסו לשבת בינכם ולשחזר את שנותי'ה הראשונות. מתי זה החל - אם אפשר היכן ולמה. יתכן שתלמדו עלי'ה עוד דברים שלא שמתם לב בדרך. אם אתם יכולים נסו לנהל שיחה כללית סתם כך על פחד וחוסר שליטה. תראו מה יש לה להגיד כמובן בשיחה היא לא הדמות המרכזית אלא, ישנה איזה מכרה או שכנה רחוקה שמתנהגת בצורה שכזו כי היא פוחדת וכו'..    

הקדישו מחשבה מעמיקה לנושא לפני שאתם פונים אלי'ה. אם אתם חשים שאי אפשר בשלב זה לפנות אלי'ה ותרו על העניין. אבל א'ל תוותרו על הבת שלכם ועל המשפחה.

מה קורה עם היועצת בבית הספר? האם דברתם איתה?

בכל מקרה - שווה בדיקה......

בהצלחה כרמי

למרות שזה פורום שבשל הדינמיקה האינטרנטית שבו ההודעות והרצינות מועדות כאן לפורענות.

אני נוטה להיתייחס לבעייתך באופן רציני.

אך חשוב שגם אתה תיתייחס כך לזה,אני לא יודעת מה אפשר לצפות מגולשים רנדומלים שלרב נכנסים כדי לשרוף קצת זמן
.

אם יש לך בעיית הורות אמיתית אני ממליצה שתיועץ במומחים בנושא.

פסיכולוגים,מטפלים או אפילו קוצ'רים.

לפרטים בדוק את עמוד הבית הזה:

www.michaleyal.co.il

 

מצטרף להמלצה על מיכל אייל, עברנו אצלה ייעוץ שכלל פגישות צפייה, פגישות פרטיות ופגישות משותפות עם הילדים.

הבנו שהכל מתחיל ונגמר בנו, ההורים ושם צריך להתחיל את השינוי.

יועצת מנוסה ומקסימה, מומלץ!

מסכים עם כרמי לוי עם כל מילה שלה, וממליץ מה שכל היתר יעצו לך ...מאמןן משפחתי או סדנת הורים.

חיים ביטרמן מאמן משפחתי

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורים למתבגרים
בחר
בחר