מגורים משותפים בפרק ב'

לאחר שנה של גירושין הכרתי את בן זוגי המקסים 8 חודשים של הכירות ובילוי.יש לי 2 בנים גדולים בני 16 ו14.ולא ילדה בת 16.החלטנו שאנו רוצים לאחד את המשפחות.אך בדרך עלו כמה וכמה קשיים.הילדה לא מוכנה לעבור לעיר אחרת.ואני מבינה אותה.אך כלכלית לא מתאפשר לגור בדירה גדולה כמו שאנו רוצים.כמו כן בשבוע האחרון קיבל בן זוגי חרדות סחרחורות והגוף שלו ניחלש עד שהיה צריך לשכב בבית ולא הלך לעבודה. הבוקר הוא התקשר והודיע לי שצריך הפסקה כי לדעתו המחויבות שהוא מרגיש גדולה עליו.למרות שאמרתי לו שאנו נתמודד אם זה יחד והוא אינו צריך לקחת על עצמו את הכל הרי בסה"כ מאחדים בתים הרי אנו רוצים להתעורר יחד לחיות יחד חיים משותפים לטוב ולרע. הוא אמר שהוא רוצה להירגע לקחת את הסופ"ש ולחשוב. אני כרגע מחפשת פתרונות מה יהיה נכון לעשות . אם טוב לנו יחד למרות המרחק של המגורים של 45 דקות נסיעה. או אולי אשכיר דירה קרובה יותר למקום מגוריו.ההמתנה פשוט משגעת אותי. אני אוהבת אותו מאוד ויחסים נהדרים אחרי 8 חודשים . ובנוסף שכחתי פרט חשוב לפני שהציע על מגורים משותפים הוא הביא לי טבעת אירוסין כי להוכיח לי את אהבתו אלי. למרות שאנחנו לא יכולים להתחתן כי הוא כוהן. אז מה אתם אומרים הוא קיבל רגליים קרות. או אולי הוא לא רוצה אותי. הוא צריך להחליט אם הוא בכלל רוצה להיות בן זוג שלי.כי מגורים אפשר לפתור.המשמעות היא שיש לו בת זוג חזקה עצמאית שהוא יכול להישען כשצירך . לא צריך להוכיח שהוא פסון הוא ידאג לכל.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרושים גרושות