בוקר טוב....התגעגעתי....מבקשת את התייחסותכם:

היי לכולם, מה המצב אצלכם חבר'ה? הבעיה הידועה שנקראת "האקס" כל פעם צצה ממקומות קבועים / אחרים....ופתאום אני שמה לב שהכל צף למעלה אצל הילדים , המצב מראה את אותותיו. והם כאלו קטנים ואני חסרת אונים, באמת שקשה לי!!!! האבא לא מתמיד לקחת אותם בקביעות לפי הסדרי הראייה שנקבעו. המצב הוא כזה שהילד הגדול בן ה - 7 וחצי מאוד קשור לאבא הוא גם חי איתו בשנתיים הראשונות של חייו עד שהתגרשנו לעומת הקטן בן ה5 וחצי שחי איתו רק ב - 10 חוד' הראשונים של חייו בלבד! כך שהוא לא נקשר אליו מספיק, מה גם שמאז שהוא נולד התחילו הבעיות ולאחר תקופה קצרה הוא כבר עזב את הבית ואז נפרדנו. היום, הקטן לא מפסיק להגיד לי "אבא לא אוהב אותי, הוא אוהב את XXXXX ולא אותי, בנשמה שלו הוא לא אוהב אותי" איך אני צריכה להתנהג במצב כזה? דבר ראשון שאני חושבת זה להרעיף עליו המון אהבה, זמן איכות לבד, לקנות לו יותר ורק לו אבל לדעתי זה לא מספיק ולא יחסוך ממנו את הכאב. הבטחון שלו ירד יותר ובעתיד הוא יגדל בלי בטחון עצמי לצערי ולכן אני רוצה לטפל בזה כבר עכשיו.... אך מה עלי לעשות?????מאוד כואב לי שכואב לו.... נתקלתם בבעיה כזו? תכל'ס אני חושבת שהילד יגדל עם זה, כלום לא יפצה אותו על הכאב והדחייה האלו.... תודה לתשובותיכם... חגית
מנהל הפורום
1000+

פשוט תהיי חזקה

אם לך זה לא יפריע להם זה לא יפריע תעבדי על עצמך בגלל שזה מאוד מפריע לך והם מרגישים שאת נעצבת מזה גם את לא אומרת כלום להם זה מאוד מפריע. מה עושים ילדים בכלל בלי אבא ? המטפלת שלי יש לה 4 ילדים גדולים, כולם הסתדרו טוב, נאלצה להתמודד עד שהצליחה להתגרש עם בעל אלים במיוחד בכל המובנים שגם סרב לתת לה גט תקופה ארוכה. מה לא היה שם ... אבל תמיד היא הייתה חזקה ומלאת שמחת חיים לילדים וזה עשה את שלו. לעומתו הרי האקס שלך מלאך אני יודעת שזהקצת מעצבן הדגמא שהבאתי כי סבל זה בעצם לא דבר מדיד ויכול להיות שהילד שלך סובל לא פחות ממה שהילדים שלה סבלו. אבל בכל זאת הם יצאו למעלה מבסדר כשבגרו ובזה ניסיתי לעודד אותך. כמו כן מאוד חשוב מה את מקרינה לילד עם באמת לא תעצבי ותגידי לבן שלך משהו כמו אבא מאוד אוהב אותך אבל גם לאבא לא קל גם אבא מנסה לבנות את החיים שלו מחדש אבא טרוד בענייני פרנסה אבא קצת אין לו סבלנות והוא קצת התעייף אבל הוא אוהב אותך מאוד אם באמת תשלימי עם זה גם הבן שלך ישלים עם זה. אתן לך לדוגמא את חמתי שמתנהלת באדישות ובעייפות עם כל הנכדים שלה, גיסתי מאוד נעלבה,התקוממה, היא לא אשה רעה והיא לא לכלכה על חמתי, אבל הילדים שלה הרגישו כמה היא נעלבה כמה כאב לה וגם הם מתנהגים ככה בדיוק. אני לעומת זאת הבנתי מה קורה, שפשוט אין לה כח, כשהילדים שלי שאלו שאלות והם שאלו והיו קצת מושפעים מהבני דודים שלהם, פשוט הסברתי להם שסבתא שלהם כבר עייפה, לא חשבתי שהיא איגואיסטית או משהו כזה, הם לא הרגישו את זה ממני וקבלו את המצב כמו שהוא, למרות שחמתי צעירה יחסית וכו' הכל זה איך את משקפת לילדים שלך תעבדי על זה ויהיה בסדר תהיי חזקה להכיל את העצב של הבן שלך והוא יהיה בסדר. יותר מזה ממילא לא תוכלי לעשות אבל זה הרבה מאוד. מקווה שעזרתי ולא הרגזתי

היי הדס.....לא הרגזת אבל לא ממש מסכימה איתך:

דבר הראשון אני לא מסכימה יותר לגונן על אבא שלו, לא מגיע לו וגם הילד מרגיש בדיוק מה שהוא מקרין לו....חוסר אהבה... חוץ מזה למה שישלים ןאני אשלים עם משהו לא חיובי ונתון לשינוי? וזה נתון לשינוי!!!! עם קצת רצון מהאבא ופחות שעת שינה בצהריים הכל יכול לבוא על מקומו בשלום... דבר נוסף הרי אני רואה את ההתנהגות שלו עם שני הילדים: הגדול מקבל הכל, את כל החום והאהבה היחס החם ואילו הקטן פחות לדוגמא: הוא מתקשר אלי ומבקש לדבר עם הגדול בלבד, ואם הוא לא יכול הוא לא מבקש את הקטן ואם הקטן לא רוצה ללכת אליו הוא מוותר על זה בקלות ולא מנסה לשכנע אותו או משהו בכיוון. אבא חסר לו מאוד אני רואה את זה שקוף מאוד ביום יום, הוא ילד עדין ומתוקי גדול ומקסים והוא מחפש תמיד חמימות אצל גברים אחרים. בגלל זה אני נזהרת לא להכיר להם כל גבר שאני יוצאת איתו תקופה, הם הכירו רק 2 שהיה לי איתם קשר רציני תקופה מסויימת. אני מרעיפה עליו אהבה, הורי וכל הסביבה הקרובה שלי אבל מרגישה שזה לא יפצה על החסר של האהבה האבהית שחסרה לו... תודה לך וערב טוב, חגית
מנהל הפורום
1000+

אם כך

זה לא שלאבא לא אכפת מהילדים ולקטן זה יותר כואב מלגדול כי הוא עדיין קטן זה עניין אחר לחלוטין וזה יכול לקרות וקורה גם במשפחות שההורים גרושים סוג של חוסר כימיה בין האב לבין הבן הקטן, לאבא קשה עם הבן הקטן לא ברור למה והוא לא מצליח להסתיר את זה, ילדים תמיד מרגישים ... זה באמת משהו שניתן לפתור זה לא קשור לזה שהתגרשתם רק לזה שעכשיו אין לך מילה אצלו מאשר עם הייתם נשואים, אז היית יכולה להשפיע עליו ללכת ליעוץ וכדומה. לא יודעת איך לייעץ לך להסביר לאב שההתנהלות שלו פוגעת בבנו הקטן. ושוב הדוגמא של חמתי, שהילדים היו קטנים חמתי הרעיפה בלי סוף ובאופן בלט אהבה על הבן הגדול וממש לא התייחסה לבתי הקטנה שהייתה כמהה לאהבה ולתשומת לב, זה מאוד העציב אותי ואת בעלי, עשינו לה שיחות ולא עזר, בסוף המעטנו לבקר תקופה מסויימת בקטע של מפגשים משפחתיים ויותר יזמנו מפגשים בינה לבין הילדה בסוף איכשהו הכל הסתדר.

בוקר טוב....התגעגעתי....מבקשת את התייחסותכם:

היי לכולם, מה המצב אצלכם חבר'ה? הבעיה הידועה שנקראת "האקס" כל פעם צצה ממקומות קבועים / אחרים....ופתאום אני שמה לב שהכל צף למעלה אצל הילדים , המצב מראה את אותותיו. והם כאלו קטנים ואני חסרת אונים, באמת שקשה לי!!!! האבא לא מתמיד לקחת אותם בקביעות לפי הסדרי הראייה שנקבעו. המצב הוא כזה שהילד הגדול בן ה - 7 וחצי מאוד קשור לאבא הוא גם חי איתו בשנתיים הראשונות של חייו עד שהתגרשנו לעומת הקטן בן ה5 וחצי שחי איתו רק ב - 10 חוד' הראשונים של חייו בלבד! כך שהוא לא נקשר אליו מספיק, מה גם שמאז שהוא נולד התחילו הבעיות ולאחר תקופה קצרה הוא כבר עזב את הבית ואז נפרדנו. היום, הקטן לא מפסיק להגיד לי "אבא לא אוהב אותי, הוא אוהב את XXXXX ולא אותי, בנשמה שלו הוא לא אוהב אותי" איך אני צריכה להתנהג במצב כזה? דבר ראשון שאני חושבת זה להרעיף עליו המון אהבה, זמן איכות לבד, לקנות לו יותר ורק לו אבל לדעתי זה לא מספיק ולא יחסוך ממנו את הכאב. הבטחון שלו ירד יותר ובעתיד הוא יגדל בלי בטחון עצמי לצערי ולכן אני רוצה לטפל בזה כבר עכשיו.... אך מה עלי לעשות?????מאוד כואב לי שכואב לו.... נתקלתם בבעיה כזו? תכל'ס אני חושבת שהילד יגדל עם זה, כלום לא יפצה אותו על הכאב והדחייה האלו.... תודה לתשובותיכם... חגית

שתיכן צודקות לדעתי!

הדס יקרה,נראה שאת אימא מדהימה שרוצה לחסוך מילדייך את כאב הגירושין ולאפשר להם דמות אם ואב נורמאליים למרות החיים בנפרד.נראה גם שכדי שהכל"יהיה בסדר " את עסוקה לא מעט בחייך בלפצות ולגונן עליהם,התנהגות שבאה מהמון אהבה,אך לא תמיד נכונה כי גורמת לפינוק ולהעברת מסר לילדייך שהם מסכנים וסובלים .... לגבי האקס,שימי את כעסך כלפיו בצד ובקשי ממנו לשמור על מ ערכת יחסים תקינה עם הילדים ,ללא כל קשר לקשר בניכם. דברי עליו טוב ובכבוד לפני ילדיכם,הרי הוא האבא שלהם . בהצלחה יואב

יואב בוקר טוב נראה לי שהתבלבלת בשמות...

אז כך אני נוהגת, אני ממש משתדלת לא להראות להם שהם מסכנים ואומללים, להיפך ודווקא מאוד מפרגנן לקשר שלהם עם האב.....אני זו שדוחפת להדק את הקשר ולא ממנו זה בא... חוץ מזהאני ממש לא מערבת מה שיש ביננו לידלים לדוגמא: הרבה אימהות מקשרות בין המזונות להסדרי הראיה, אצלי הוא לא משלם בכלל ואני נלחמת איתו בהוצל"פ אבל לא פוגעת במפגשים עם הילדים.... הבאתי דוגמא זו היות וזה די שכיח וזה מאוד קיצוני.... תודה ויום טוב, חגית
מנהל הפורום
1000+

אם כך

זה לא שלאבא לא אכפת מהילדים ולקטן זה יותר כואב מלגדול כי הוא עדיין קטן זה עניין אחר לחלוטין וזה יכול לקרות וקורה גם במשפחות שההורים גרושים סוג של חוסר כימיה בין האב לבין הבן הקטן, לאבא קשה עם הבן הקטן לא ברור למה והוא לא מצליח להסתיר את זה, ילדים תמיד מרגישים ... זה באמת משהו שניתן לפתור זה לא קשור לזה שהתגרשתם רק לזה שעכשיו אין לך מילה אצלו מאשר עם הייתם נשואים, אז היית יכולה להשפיע עליו ללכת ליעוץ וכדומה. לא יודעת איך לייעץ לך להסביר לאב שההתנהלות שלו פוגעת בבנו הקטן. ושוב הדוגמא של חמתי, שהילדים היו קטנים חמתי הרעיפה בלי סוף ובאופן בלט אהבה על הבן הגדול וממש לא התייחסה לבתי הקטנה שהייתה כמהה לאהבה ולתשומת לב, זה מאוד העציב אותי ואת בעלי, עשינו לה שיחות ולא עזר, בסוף המעטנו לבקר תקופה מסויימת בקטע של מפגשים משפחתיים ויותר יזמנו מפגשים בינה לבין הילדה בסוף איכשהו הכל הסתדר.

זה לא כי הוא קטן אלא כך הוא מרגיש....

אבל יכול להיות שבגלל שהוא עוד קטן הוא זקוק יותר לחום ואהבה ודמות אב החייו... זה, האמת, אישה לאישה, גורם לי לחשוב על כך שילדי עוד קטנים ולבנות שוב משפחה עם חדש, יכול להיות פתרון טוב.... מה דעתך? יום טוב, שלך - חגית
מנהל הפורום
1000+

בוקר טוב....התגעגעתי....מבקשת את התייחסותכם:

היי לכולם, מה המצב אצלכם חבר'ה? הבעיה הידועה שנקראת "האקס" כל פעם צצה ממקומות קבועים / אחרים....ופתאום אני שמה לב שהכל צף למעלה אצל הילדים , המצב מראה את אותותיו. והם כאלו קטנים ואני חסרת אונים, באמת שקשה לי!!!! האבא לא מתמיד לקחת אותם בקביעות לפי הסדרי הראייה שנקבעו. המצב הוא כזה שהילד הגדול בן ה - 7 וחצי מאוד קשור לאבא הוא גם חי איתו בשנתיים הראשונות של חייו עד שהתגרשנו לעומת הקטן בן ה5 וחצי שחי איתו רק ב - 10 חוד' הראשונים של חייו בלבד! כך שהוא לא נקשר אליו מספיק, מה גם שמאז שהוא נולד התחילו הבעיות ולאחר תקופה קצרה הוא כבר עזב את הבית ואז נפרדנו. היום, הקטן לא מפסיק להגיד לי "אבא לא אוהב אותי, הוא אוהב את XXXXX ולא אותי, בנשמה שלו הוא לא אוהב אותי" איך אני צריכה להתנהג במצב כזה? דבר ראשון שאני חושבת זה להרעיף עליו המון אהבה, זמן איכות לבד, לקנות לו יותר ורק לו אבל לדעתי זה לא מספיק ולא יחסוך ממנו את הכאב. הבטחון שלו ירד יותר ובעתיד הוא יגדל בלי בטחון עצמי לצערי ולכן אני רוצה לטפל בזה כבר עכשיו.... אך מה עלי לעשות?????מאוד כואב לי שכואב לו.... נתקלתם בבעיה כזו? תכל'ס אני חושבת שהילד יגדל עם זה, כלום לא יפצה אותו על הכאב והדחייה האלו.... תודה לתשובותיכם... חגית

חגיתושששששששששששששש

לקח לי קצת זמן, מתנצלת. תקשיבי ילדה יפה, את חייבת להבין שאת לא יכולה לחנך את הגרוש האידיוט שלך. את לא יכולה להכריח אותו להתייחס אחרת, את לא יכולה להכריח אותו לראות את הילדים, את יכולה רק להגיד תודה שאת לא נשואה לו יותר, ומפה להמשיך הלאה. גם אני הייתי שם, חיפשתי בשבילו תירוצים מפה ועד להודעה חדשה עד שהבנתי שאני רק עושה נזק. ילדים מרגישים. במודע או שלא במודע הם מרגישים. הילד מרגיש שהאבא לא אוהב אותו, הוא פונה אלייך את אומרת, מה פתאום.אבא פשוט עסוק, או כל מיני שקרים אחרים. ואז מה קורה, הילד מרגיש דבר אחד, את אומרת ההיפך ולאט לאט הילד מפסיק לסמוך על הרגשות שלו. יופי בובה, שרטת אותו לצמיתות. חוק אחד יש לי בחיים, לילד , אם הוא שואל, לומר רק את האמת. אם לא שאל, לא אומרים. ובמקרה כזה, שהילד בא ושואל, התשובה הנכונה לדעתי היא : אני לא יודעת. כל השאר מיותר. דבר נוסף, ואל תכעסי עליי, האבא לא חסר לילד, כי אף פעם לא היה לו. אוהבת אותך. דני.

פשוט תהיי חזקה

אם לך זה לא יפריע להם זה לא יפריע תעבדי על עצמך בגלל שזה מאוד מפריע לך והם מרגישים שאת נעצבת מזה גם את לא אומרת כלום להם זה מאוד מפריע. מה עושים ילדים בכלל בלי אבא ? המטפלת שלי יש לה 4 ילדים גדולים, כולם הסתדרו טוב, נאלצה להתמודד עד שהצליחה להתגרש עם בעל אלים במיוחד בכל המובנים שגם סרב לתת לה גט תקופה ארוכה. מה לא היה שם ... אבל תמיד היא הייתה חזקה ומלאת שמחת חיים לילדים וזה עשה את שלו. לעומתו הרי האקס שלך מלאך אני יודעת שזהקצת מעצבן הדגמא שהבאתי כי סבל זה בעצם לא דבר מדיד ויכול להיות שהילד שלך סובל לא פחות ממה שהילדים שלה סבלו. אבל בכל זאת הם יצאו למעלה מבסדר כשבגרו ובזה ניסיתי לעודד אותך. כמו כן מאוד חשוב מה את מקרינה לילד עם באמת לא תעצבי ותגידי לבן שלך משהו כמו אבא מאוד אוהב אותך אבל גם לאבא לא קל גם אבא מנסה לבנות את החיים שלו מחדש אבא טרוד בענייני פרנסה אבא קצת אין לו סבלנות והוא קצת התעייף אבל הוא אוהב אותך מאוד אם באמת תשלימי עם זה גם הבן שלך ישלים עם זה. אתן לך לדוגמא את חמתי שמתנהלת באדישות ובעייפות עם כל הנכדים שלה, גיסתי מאוד נעלבה,התקוממה, היא לא אשה רעה והיא לא לכלכה על חמתי, אבל הילדים שלה הרגישו כמה היא נעלבה כמה כאב לה וגם הם מתנהגים ככה בדיוק. אני לעומת זאת הבנתי מה קורה, שפשוט אין לה כח, כשהילדים שלי שאלו שאלות והם שאלו והיו קצת מושפעים מהבני דודים שלהם, פשוט הסברתי להם שסבתא שלהם כבר עייפה, לא חשבתי שהיא איגואיסטית או משהו כזה, הם לא הרגישו את זה ממני וקבלו את המצב כמו שהוא, למרות שחמתי צעירה יחסית וכו' הכל זה איך את משקפת לילדים שלך תעבדי על זה ויהיה בסדר תהיי חזקה להכיל את העצב של הבן שלך והוא יהיה בסדר. יותר מזה ממילא לא תוכלי לעשות אבל זה הרבה מאוד. מקווה שעזרתי ולא הרגזתי

הדס

אני אוהבת לקרוא אותך ובדרך כלל מסכימה איתך הפעם, לדעתי את טועה. למה לשקר לילד ? מה זה ייתן ? לאבא מאד קל, עובדה הוא נוסע לחופשים ולבתי מלון האבא לא מנסה לבנות שום דבר, נוח לו ככה. הוא גם לא ממש טרוד בעיניי פרנסה וממה בדיוק הוא התעייף? מלטפל במי בדיוק? בקיצור הכל שקרים,למה זה טוב? ואיזה מן דבר זה לומר לילד אבא קצת אין לו סבלנות? סבלנות למה? לדבר איתו בטלפון ? סבלנות לקחת אותו פעם בחודש לאיזה שעתיים ? מה ???????????????

זה לא כי הוא קטן אלא כך הוא מרגיש....

אבל יכול להיות שבגלל שהוא עוד קטן הוא זקוק יותר לחום ואהבה ודמות אב החייו... זה, האמת, אישה לאישה, גורם לי לחשוב על כך שילדי עוד קטנים ולבנות שוב משפחה עם חדש, יכול להיות פתרון טוב.... מה דעתך? יום טוב, שלך - חגית

לעבור הלאה, זה תמיד הכי טוב.

דעתי

שאם את תהיי מאוזנת ופחות או יותר מאושרת בין אם בזוגיות ובין אם לא בזוגיות ילדיך ישאבו את האושר והרוגע שלך וגם אם לא תראי את התוצאות מיד את תראי את התוצאות שהילדים יגדלו לחפש מישהו כדי שיתלבש לך טוב על זוגיות ובניית בית מחדש לדעתי זו טעות. חייבים בפרק ב' לגור ביחד ? נגיד למשל תכירי אלמן שמגדל לבד את שני ילדיו וטוב לכם כל אחד בבית שלו או לפחות לו טוב הוא חייב להוות דמות אב לילדיך? אף אחד לא יחליף את האבא שחסר עם זה צריך להתמודד בסבלנות ומתוך ראיה של המציאות כמו שהיא תתמקדי בלמצוא זוגיות טובה ואמיתית שלא חייבת לכלול את הציפיה למגורים משותפים ובניית קן משפחתי חדש וחמים. ככה את מצמצמת את המועמדים שלך ויכול להיות שתפספסי את מי שבאמת מתאים לך. ומי שבאמת יאהב אותך ואת אותו, אין לי סספק שיהיה טוב לילדים שלך גם אם זה לא יראה כמו ספור אמריקאי של משפחה מאושרת בוילה עם כלב. מטריד אותי שאת רואה את הפתרון למצוקה של בנך בחיפוש אחר זוגיות אחרת. כל כך ברור ששם זה לא הפתרון עבורו.

הדס

אני אוהבת לקרוא אותך ובדרך כלל מסכימה איתך הפעם, לדעתי את טועה. למה לשקר לילד ? מה זה ייתן ? לאבא מאד קל, עובדה הוא נוסע לחופשים ולבתי מלון האבא לא מנסה לבנות שום דבר, נוח לו ככה. הוא גם לא ממש טרוד בעיניי פרנסה וממה בדיוק הוא התעייף? מלטפל במי בדיוק? בקיצור הכל שקרים,למה זה טוב? ואיזה מן דבר זה לומר לילד אבא קצת אין לו סבלנות? סבלנות למה? לדבר איתו בטלפון ? סבלנות לקחת אותו פעם בחודש לאיזה שעתיים ? מה ???????????????

אולי את צודקת

מה שאני מנסה להגיד שחגית צריכה לגמד את העניין אם היא תדע להתמודד עם זה בפחות אמוציונליות כמה שזה קשה גם לילד שלה יהיה הרבה יותר קל. לא התכוונתי ממש לשקר שקרים הזויים אלא לגמד את העניין ולנסות להבין את האבא בכל זאת. לא בגלל שמגיע לו אלא בגלל שזו הדרך הכי טובה להתמודד לדעתי עם חוסר צדק. הרי היא לא יכולה לשנות אותו היא יכולה לשנות רק את עצמה, למתן את התחושות הקשות שלה למרות שהיא צודקת יקל עליה ועל הילד שלה.

שתיכן צודקות לדעתי!

הדס יקרה,נראה שאת אימא מדהימה שרוצה לחסוך מילדייך את כאב הגירושין ולאפשר להם דמות אם ואב נורמאליים למרות החיים בנפרד.נראה גם שכדי שהכל"יהיה בסדר " את עסוקה לא מעט בחייך בלפצות ולגונן עליהם,התנהגות שבאה מהמון אהבה,אך לא תמיד נכונה כי גורמת לפינוק ולהעברת מסר לילדייך שהם מסכנים וסובלים .... לגבי האקס,שימי את כעסך כלפיו בצד ובקשי ממנו לשמור על מ ערכת יחסים תקינה עם הילדים ,ללא כל קשר לקשר בניכם. דברי עליו טוב ובכבוד לפני ילדיכם,הרי הוא האבא שלהם . בהצלחה יואב

אני מניחה שהתכוונת לחגית

חגיתושששששששששששששש

לקח לי קצת זמן, מתנצלת. תקשיבי ילדה יפה, את חייבת להבין שאת לא יכולה לחנך את הגרוש האידיוט שלך. את לא יכולה להכריח אותו להתייחס אחרת, את לא יכולה להכריח אותו לראות את הילדים, את יכולה רק להגיד תודה שאת לא נשואה לו יותר, ומפה להמשיך הלאה. גם אני הייתי שם, חיפשתי בשבילו תירוצים מפה ועד להודעה חדשה עד שהבנתי שאני רק עושה נזק. ילדים מרגישים. במודע או שלא במודע הם מרגישים. הילד מרגיש שהאבא לא אוהב אותו, הוא פונה אלייך את אומרת, מה פתאום.אבא פשוט עסוק, או כל מיני שקרים אחרים. ואז מה קורה, הילד מרגיש דבר אחד, את אומרת ההיפך ולאט לאט הילד מפסיק לסמוך על הרגשות שלו. יופי בובה, שרטת אותו לצמיתות. חוק אחד יש לי בחיים, לילד , אם הוא שואל, לומר רק את האמת. אם לא שאל, לא אומרים. ובמקרה כזה, שהילד בא ושואל, התשובה הנכונה לדעתי היא : אני לא יודעת. כל השאר מיותר. דבר נוסף, ואל תכעסי עליי, האבא לא חסר לילד, כי אף פעם לא היה לו. אוהבת אותך. דני.

דנדוש את כ"כ צודקת........פגעת בול...

בוקר טוב דבר ראשון, לא מבקשת בכלל לחנך אותו, אין לי סיכוי אבל ניסיתי להביא לידיעתו...ואולי להכניס לראש שלו קצת רגש... לא כלום מעבר... האמת שקשה לי להשלים עם זה... כל השאר את צודקת שמת לי מילים בפה.... מתה עלי ואוהבת חזרה.... המשך יום מקסים, חגית
מנהל הפורום
1000+

דעתי

שאם את תהיי מאוזנת ופחות או יותר מאושרת בין אם בזוגיות ובין אם לא בזוגיות ילדיך ישאבו את האושר והרוגע שלך וגם אם לא תראי את התוצאות מיד את תראי את התוצאות שהילדים יגדלו לחפש מישהו כדי שיתלבש לך טוב על זוגיות ובניית בית מחדש לדעתי זו טעות. חייבים בפרק ב' לגור ביחד ? נגיד למשל תכירי אלמן שמגדל לבד את שני ילדיו וטוב לכם כל אחד בבית שלו או לפחות לו טוב הוא חייב להוות דמות אב לילדיך? אף אחד לא יחליף את האבא שחסר עם זה צריך להתמודד בסבלנות ומתוך ראיה של המציאות כמו שהיא תתמקדי בלמצוא זוגיות טובה ואמיתית שלא חייבת לכלול את הציפיה למגורים משותפים ובניית קן משפחתי חדש וחמים. ככה את מצמצמת את המועמדים שלך ויכול להיות שתפספסי את מי שבאמת מתאים לך. ומי שבאמת יאהב אותך ואת אותו, אין לי סספק שיהיה טוב לילדים שלך גם אם זה לא יראה כמו ספור אמריקאי של משפחה מאושרת בוילה עם כלב. מטריד אותי שאת רואה את הפתרון למצוקה של בנך בחיפוש אחר זוגיות אחרת. כל כך ברור ששם זה לא הפתרון עבורו.

הדס בוקר טוב יקירתי..

"מטריד אותי שאת רואה את הפתרון למצוקה של בנך בחיפוש אחר זוגיות אחרת." לא זו הייתה כוונתי.ממש לא!!! אני רוצה זוגיות, טובה ומאושרת, אך ממש לא רואה זאת כפיתרון עבור הילד שלי... התכוונתי לומר שאם אני אמצא מישהו לבנות איתו חיים משותפים, לאו דווקא בחתונה, זה ימלא משהו בילד.במיוחד שהוא יראה שטוב לי ולא ההפך..... זה יתן לו תחושת בטחון יותר, וכן, מעין תחליף לאבא...(אני לא אהבלה לחשוב שזה תחליף במאה אחוז) אני אתן לך דוגמא, יצאתי עם מישהו נפגשנו כמה פעמים עם הילדים שלי ושלו והיה לו חיבור מעולה עם הילדים שלי, הוא שיחק איתם והכל. הבן הקטן ממש נצמד אליו, הוא הרים אותו, היה "אבהי" כזה איתו והילד שמח מאוד... אבל אני לא אמהר למצוא זוגיות כדי למלא חלל זה. עם כל הכבוד לילדים, וכמובן הם מס' אחד אצלי, אני צריכה מישהו שיהיה לי טוב איתו מכל הבחינות ואז אני אבחן אותו עם הילדים ורק בשלב שאני בטוחה מכל הבחינות אז אני מכניסה אותו הביתה ואם תהיה כוונה רצינית יותר זה מגורים. לגבי חתונה: כנ"ל אך אם תהיה לי ולו כוונה לילד משותף אז היא תעלה על הפרק . לא כולם רוצים בפרק ב' ילדים משותפים... אני כן רוצה.....תלוי גם בצד השני. אני מקווה שהסברתי את עצמי יותר טוב.... האושר שלי חשוב לי מאוד וכמו שכתבת, אם אני אהיה מאושרת גם ילדי יראו זאת....חשוב מאוד.... לא התגרשתי כדי לאמלל אותי ולא אותם ואני חושבת שאף אחת שמתגרשת לא צריכה להכיל זאת.... המשך יום טוב, שלך, חגית
מנהל הפורום
1000+
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרושים גרושות
בחר
בחר