גירושין....
סליחה על השאלה אולי היא פוגעת.....
אני אמא לשניים קטנים (בן שנה ובן שלוש) היחסים ביני לבין בעלי מסתכמים בזה שאנחנו פשוט חיים אחד עם השני , אין ריבים או משהו דרמטי ואפילו הוא עוד אוהב בעוד שאני כבר לא.... אבל אנחנו כמעט לא מקיימים יחסי מין לא יוצאים ביחד אני מעדיפה להפגש עם חברות מאשר לצאת איתו וכשאני יוצאת איתו אז די משעמם לשנינו...אין לנו ממש דברים שמעניינים את שנינו רב הזמן הוא עצבני ולטענתו אני מרירה (כשבחוץ אומרים לי כמה אני מאירה ומצחיקה ..) לא יודעת .. חשבתי שאולי צריך לפרק את החבילה אושמא כך נראים הנישואין???? ואני יעשה טעות? בסך הכל הוא אדם טוב וישר..
לשאלתי : כמה זה ישפיע על תפקודם של הילדים בחייהם עכשיו ובחייהם הבוגרים , האם אני אדפוק להם את החיים ? מה הסיכוי שאמצא משהו ש"יסכים" להיות איתי במעכת יחסים (אני נראת מאוד טוב אבל עם שניים..)
סליחה על האורך , מקווה לקבל עזרה..
זוגיות...
זוגיות... אם בהתחלה, כשרק נפגשנו, עפו בינינו ניצוצות, היינו מאוהבים עד הגג ובן הזוג נראה לנו לפחות כמו הנשמה התאומה שלנו, אז לאט לאט התחושה הזאת מתחילה לדעוך. פתאום, נראה לנו שהוא מתחיל לרצות יותר לעצמו ולהתחשב פחות ברצונות שלנו, אך למעשה, בן הזוג משמש רק ראי לאגו שמתפתח בנו. לו היה מתאפשר לנו להעיף מבט חטוף אל תוך עצמנו, היינו מגלים שגם אנחנו מחפשים בדיוק את זה, כלומר, את התועלת המקסימלית עבורנו.
