היי, יש לכם אחלה פורום. אני חייבת לשתף אתכם במשהו...

וזהו, זה שוב קורה. הוא יוצא מהדלת, וכנראה מחיי בפעם השנייה, וכנראה שעכשיו זה יהיה לתמיד. אחרי הפעם הקודמת התחתנתי עם מי שנתן לי את מה שהוא לא היה מסוגל לתת, התגרשתי אחרי שלוש שנים, שבמהלכן עוד חשבתי עליו מדי פעם, ואחרי שהתגרשתי נפגשנו, דיברנו וחזרנו. אהבה כזו, כמו שיש לי אליו היא אהבה תמימה. לא תלויה בכלום, פשוט אוהבת אותו. כמו אז, בגיל 17 - כמו אותה אהבה ראשונה שארכה כמה שנים ולאחריה לא האמנתי שאוכל אי פעם לאהוב כמו פעם, ואולי גם פחדתי מהעוצמה של אהבה כזו, והעדפתי להתפשר ואפילו להעדיף קשרים שבהם אני אוהבת, אבל פחות. מונעת מעצמי להתאהב עד כלות - גם כי חשבתי שאין יותר דברים יותר, וגם כמנגנון הגנה. מי צריך את הרגשות האלה אם בסוף נשברים כ"כ כשזה נגמר? אז אחרי אותה אהבה ראשונה ומטורפת, בגיל 21 ויתרתי על התחושה הזו והסתפקתי בפחות. ואחרי כמה שנים הכרתי אותו, בעבודה. מהרגע הראשון שראיתי אותו התאהבתי. לא רק חיצונית - הרגשתי שזה משהו פנימי ומטורף שמחבר אותי אליו זה היה הדדי. באותה תקופה הייתי עם מישהו אחר, מאושרת מאוד אבל הרגש היה חסר. כשנפרדתי מבן זוגי הקשר ביננו התחזק, והפכנו לזוג. וכנראה שכשמשיגים את מה שכ"כ רוצים, לא יודעים ממש מה לעשות עם זה, ונפרדנו. זה בא מהכיוון של שנינו - אבל זה היה בעיקר בגללו, הפחד מהמחויבות עשה את שלו, וזה נגמר. כמו שאמרתי, חצי שנה בערך אחרי זה התחתנתי. זה החזיק 3 שנים. היה לי טוב רוב הזמן, לא חסר לי כלום וקיבלתי המון אהבה, לפחות עד השנה האחרונה, ואיפשהו תמיד הרגשתי שמשהו לא סגור ביני לבין ההוא, שעדיין יש רגשות - כאלה שלא היו לי כלפי בעלי. אז אחרי שהתגרשתי נפגשנו. דיברנו איזה 6 שעות, הוצאנו הכל החוצה. כראינו שהשעה מתקרבת לזריחה, נשארתי לישון אצלו. חזרנו. הוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותי, ואת זה אני יודעת בוודאות. הפעם הזו היתה מדהימה. יום אחרי שחזרנו הוא פינה לי מדף בארון ונתן לי מפתח לדירתו. לאחר ימים הוא התחיל לדבר איתי על מגורים משותפים, ילדים ומה לא. מאז עברו 3 חודשים, שבמהלכם הרגשות שלי חזרו - ובענק. שוב הרגשתי כמו באותה אהבה ראשונה, מתרגשת, מאוהבת עד כלות, אוהבת עד כאב. מאילוצים שונים לא יכולנו להיפגש כמו שצריך, הדינמיקה הפכה להיות לא טובה, הרגשנו כמו זוג תשוש ועייף שנפגש רק במיטה. הבנו שנינו שהוא לא יכול לספק לי את מה שאני באמת צריכה, למרות המאמצים שלי ושלו להתגמש ולהתפשר. יש כנראה דברים שאי אפשר להתפשר לגביהם. איך הוא הגדיר את זה? את הבת זוג המושלמת בשבילי - אני לא בן הזוג המושלם בשבילך - ואז נתן בידי את ההחלטה - ללכת או להישאר. ואז הגיעה שוב הדילמה - האם ללכת אחר הרגש המטורף הזה או להקשיב לראש שאומר - הלו, זה לא מתאים.. ואז החלטתי ערב אחד שאני לא מוותרת שוב על האהבה הזו. בבוקר קמתי והבנתי שהדברים לא ישתנו, וגם אם עכשיו זה בסדר, הכל יצוף שוב וכל התסכולים יצוצו מחדש. ומאז ההכרה הזו בכיתי כל יום. לא בכיתי ככה על גירושיי. ועכשיו נפרדנו. שוב. הוא בכה, אני בכיתי. שנינו כואבים אבל יודעים שאין ברירה. למה זה צריך להיות כ"כ קשה, יא אללה? סליחה על האורך, תודה למי שהחזיק מעמד...

אוי מתוקה!

היי ליאור וברוכה הבאה לפורום! את בטוחה שאין שום דבר לעשות ואי אפשר לנסות שוב לעבוד על זה? אני חושבת שאם אתם בטוחים שאי אפשר לעבוד על זה, אז עדיף להיפרד, עם כל הקושי. כי נכון שזה כואב, אבל זה יכאב גם אח"כ, רק שבדרך יתווספו לכם עוד תסכולים. תראי, את צריכה להסתכל על זה ככה - את חשבת שיותר לא תרגישי אהבה כ"כ עצומה כמו שהרגשת באהבה הראשונה שלך והתפשרת על פחות - והנה הגבר הזה, או יותר נכון הקשר הזה הוכיח לך שאת מסוגלת לאהוב באמת ובלי להתפשר על הרגש - כי זה הדבר הכי חשוב שיש בחיים וזה יכול להחזיק אותנו בכל הקשיים שיש בחיים. מאחלת לך המון בהצלחה ושולחת לך חיבוק ונשיקה, וכמובן נשמח אם תישארי איתנו ותמשיכי לשתף וגם להקשיב לאחרים. לא משנה מה אורך הטקסט - אנחנו קוראים הכל. רעות

יש לי שאלה משתמעת...

אם שניכם אוהבים ומבינים את הצרכים שלכם, למה לא עושים שינויים כדי ליצור סינכרוניזציה לחיים משותפים????

היי אפ אפ - שנינו יודעים מה השני צריך

אבל הוא אומר שהוא לא יכול לעשות מה שאני צריכה שהוא יעשה כי הוא ירגיש שזה מאולץ. אני צריכה חום, חיבוקים, רגש שעולה על גדותיו (לפחות בהתחלה), געגוע מתפרץ אחרי כמה ימים שלא נפגשים ועוד כל מני דברים כאלה כאילו שטותיים אבל שמאוד מפריעים לי. ניסיתי ללכת לכיוון שלו ובאמת התמתנתי, אבל זה בלתי אפשרי בשבילי יותר - הוא לא ממש בא לכיוון שלי ולא יכול להשתנות בקטע הזה. וזה מתסכל אותי. אני יודעת שזה נשמע אדיוטי, אבל הוא לא מוכן בכלל לעבוד על זה כי הוא אומר שאם זה לא ממנו אז הוא לא יעשה את זה - העניין הוא שזה בחיים לא יבוא ממנו - והוא אומר את זה בעצמו! יש עוד כמה דברים שלגביהם אנחנו מאוד לא מסכימים - אבל מבחינתי זה זניח כל עוד יש קרבה - ברגע שיש את זה ניתן לגשר על הכל. עם עניינים "פיזיים", כמו איפה נגור וכדו' אפשר לעבוד, אבל על עניינים רגשיים - אם הוא לא רוצה - אני לא יכולה להכריח אותו!!! תודה לך על ההתיחסות..

אוי מתוקה!

היי ליאור וברוכה הבאה לפורום! את בטוחה שאין שום דבר לעשות ואי אפשר לנסות שוב לעבוד על זה? אני חושבת שאם אתם בטוחים שאי אפשר לעבוד על זה, אז עדיף להיפרד, עם כל הקושי. כי נכון שזה כואב, אבל זה יכאב גם אח"כ, רק שבדרך יתווספו לכם עוד תסכולים. תראי, את צריכה להסתכל על זה ככה - את חשבת שיותר לא תרגישי אהבה כ"כ עצומה כמו שהרגשת באהבה הראשונה שלך והתפשרת על פחות - והנה הגבר הזה, או יותר נכון הקשר הזה הוכיח לך שאת מסוגלת לאהוב באמת ובלי להתפשר על הרגש - כי זה הדבר הכי חשוב שיש בחיים וזה יכול להחזיק אותנו בכל הקשיים שיש בחיים. מאחלת לך המון בהצלחה ושולחת לך חיבוק ונשיקה, וכמובן נשמח אם תישארי איתנו ותמשיכי לשתף וגם להקשיב לאחרים. לא משנה מה אורך הטקסט - אנחנו קוראים הכל. רעות

תודה לך על היחס החם... דיברנו על זה המון

על הקטע של לעבוד על זה, אבל הוא אומר שאם זה לא יבוא ממנו אז הוא לא יוכל לעשות את זה. אז אין כאן עבודה באמת... אני לא מאמינה איך זה מתפקשש לנו שוב. כל כך קשה לי לוותר על האהבה הזו, למרות הקשיים ולמרות הכל. אוף, התייאשתי.

היי, יש לכם אחלה פורום. אני חייבת לשתף אתכם במשהו...

וזהו, זה שוב קורה. הוא יוצא מהדלת, וכנראה מחיי בפעם השנייה, וכנראה שעכשיו זה יהיה לתמיד. אחרי הפעם הקודמת התחתנתי עם מי שנתן לי את מה שהוא לא היה מסוגל לתת, התגרשתי אחרי שלוש שנים, שבמהלכן עוד חשבתי עליו מדי פעם, ואחרי שהתגרשתי נפגשנו, דיברנו וחזרנו. אהבה כזו, כמו שיש לי אליו היא אהבה תמימה. לא תלויה בכלום, פשוט אוהבת אותו. כמו אז, בגיל 17 - כמו אותה אהבה ראשונה שארכה כמה שנים ולאחריה לא האמנתי שאוכל אי פעם לאהוב כמו פעם, ואולי גם פחדתי מהעוצמה של אהבה כזו, והעדפתי להתפשר ואפילו להעדיף קשרים שבהם אני אוהבת, אבל פחות. מונעת מעצמי להתאהב עד כלות - גם כי חשבתי שאין יותר דברים יותר, וגם כמנגנון הגנה. מי צריך את הרגשות האלה אם בסוף נשברים כ"כ כשזה נגמר? אז אחרי אותה אהבה ראשונה ומטורפת, בגיל 21 ויתרתי על התחושה הזו והסתפקתי בפחות. ואחרי כמה שנים הכרתי אותו, בעבודה. מהרגע הראשון שראיתי אותו התאהבתי. לא רק חיצונית - הרגשתי שזה משהו פנימי ומטורף שמחבר אותי אליו זה היה הדדי. באותה תקופה הייתי עם מישהו אחר, מאושרת מאוד אבל הרגש היה חסר. כשנפרדתי מבן זוגי הקשר ביננו התחזק, והפכנו לזוג. וכנראה שכשמשיגים את מה שכ"כ רוצים, לא יודעים ממש מה לעשות עם זה, ונפרדנו. זה בא מהכיוון של שנינו - אבל זה היה בעיקר בגללו, הפחד מהמחויבות עשה את שלו, וזה נגמר. כמו שאמרתי, חצי שנה בערך אחרי זה התחתנתי. זה החזיק 3 שנים. היה לי טוב רוב הזמן, לא חסר לי כלום וקיבלתי המון אהבה, לפחות עד השנה האחרונה, ואיפשהו תמיד הרגשתי שמשהו לא סגור ביני לבין ההוא, שעדיין יש רגשות - כאלה שלא היו לי כלפי בעלי. אז אחרי שהתגרשתי נפגשנו. דיברנו איזה 6 שעות, הוצאנו הכל החוצה. כראינו שהשעה מתקרבת לזריחה, נשארתי לישון אצלו. חזרנו. הוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותי, ואת זה אני יודעת בוודאות. הפעם הזו היתה מדהימה. יום אחרי שחזרנו הוא פינה לי מדף בארון ונתן לי מפתח לדירתו. לאחר ימים הוא התחיל לדבר איתי על מגורים משותפים, ילדים ומה לא. מאז עברו 3 חודשים, שבמהלכם הרגשות שלי חזרו - ובענק. שוב הרגשתי כמו באותה אהבה ראשונה, מתרגשת, מאוהבת עד כלות, אוהבת עד כאב. מאילוצים שונים לא יכולנו להיפגש כמו שצריך, הדינמיקה הפכה להיות לא טובה, הרגשנו כמו זוג תשוש ועייף שנפגש רק במיטה. הבנו שנינו שהוא לא יכול לספק לי את מה שאני באמת צריכה, למרות המאמצים שלי ושלו להתגמש ולהתפשר. יש כנראה דברים שאי אפשר להתפשר לגביהם. איך הוא הגדיר את זה? את הבת זוג המושלמת בשבילי - אני לא בן הזוג המושלם בשבילך - ואז נתן בידי את ההחלטה - ללכת או להישאר. ואז הגיעה שוב הדילמה - האם ללכת אחר הרגש המטורף הזה או להקשיב לראש שאומר - הלו, זה לא מתאים.. ואז החלטתי ערב אחד שאני לא מוותרת שוב על האהבה הזו. בבוקר קמתי והבנתי שהדברים לא ישתנו, וגם אם עכשיו זה בסדר, הכל יצוף שוב וכל התסכולים יצוצו מחדש. ומאז ההכרה הזו בכיתי כל יום. לא בכיתי ככה על גירושיי. ועכשיו נפרדנו. שוב. הוא בכה, אני בכיתי. שנינו כואבים אבל יודעים שאין ברירה. למה זה צריך להיות כ"כ קשה, יא אללה? סליחה על האורך, תודה למי שהחזיק מעמד...

- ליאור שלום לך. למה לשחות כנגד הזרם?....

את יודעת, נקבת הסלמון [אילתית], ברגע שהיא מפרה בתוכה את הביצים המונחים על קרקעית הנהר, היא יוצאת למסע המוגדר "מסע התאבדות". היא שוחה כנגד הזרם, במעלה הנהר רק עמ" להטיל את ביציה בכמויות אדירות, ושם כבר היא נופחת את נשמתה, טרף קל, לעופות, ולדובי הגריזלי. וותרי עליו. יודע שאין בכך נחמה גדולה, אך, אדם שאינו יודע לתת מעצמו, לבת זוגתו, נכון לך רגע בחיים, שממש ובאמת יישבר לך, ותאמרי לעצמך, דרשני. הלאן? שוב לגירושים?....מה יהיה אם יהיו ילדים בתווך?....תחיי בספק הזה כל חייך?..... אדם שאופיו מושרש ובנוי כך, ספק בידי אם תוכלי לשנותו, מה בפרט שהוא הכריז זאת בפנייך." thke it or leeivit it ". את נשמעת כבחורה צעירה, שעדיין כל חייה לפניה. למה לך להכנס לבועה חדשה, שממנה תנחלי רק מפלה, ומפח רוח?....למה? אם את חשה בניצני ההתנגדות הזו ממנו, בנוגע לדברים בסיסיים בהקמת קשר, כגון, נתינה, אהבה, תשומת לב, יחס.....אז מה יספק אותך, מעבר החשיבה ההגיונית הזו של לקום וללכת?......מדף בארונו, שפינה לך?...זהו יחס? מפתח,......... הוא אמור לתת לליבך, לא לביתו. ולהיפגש , רק עמ" להיות ביחד במיטה, זו לא אהבה אמיתית, זה ניצול מיני, וסיפוק גחמות של לילה חולף. קחי את עצמך בידיים, והסיקי את המסקנות הנכונות, להמשך תקין של חייך, וליישור של קו המחשבה המנחה אותך, ללכת עם הראש בקיר. אהבה לא תביא אוכל לשולחנך, תפרנס אותך ואת ילדייך, או תספק את צרכייך לשאר החיים. קחי זאת כחומר למחשבה. שבת שלום לך, ליאור. ובהצלחה. - שימי.

מסכימה עם כל מילה!

לא נעים לי לומר, אבל הבחור לפחות היה כן איתך. תסיקי את המסקנות והכי חשוב - על תתפשרי על דברים שאת חייבת לעצמך! בסוף, עם על האהבה הגדולה שיש לך אליו - זה יחזור אלייך כמו בומרנג. נשיקות, רעות

היי אפ אפ - שנינו יודעים מה השני צריך

אבל הוא אומר שהוא לא יכול לעשות מה שאני צריכה שהוא יעשה כי הוא ירגיש שזה מאולץ. אני צריכה חום, חיבוקים, רגש שעולה על גדותיו (לפחות בהתחלה), געגוע מתפרץ אחרי כמה ימים שלא נפגשים ועוד כל מני דברים כאלה כאילו שטותיים אבל שמאוד מפריעים לי. ניסיתי ללכת לכיוון שלו ובאמת התמתנתי, אבל זה בלתי אפשרי בשבילי יותר - הוא לא ממש בא לכיוון שלי ולא יכול להשתנות בקטע הזה. וזה מתסכל אותי. אני יודעת שזה נשמע אדיוטי, אבל הוא לא מוכן בכלל לעבוד על זה כי הוא אומר שאם זה לא ממנו אז הוא לא יעשה את זה - העניין הוא שזה בחיים לא יבוא ממנו - והוא אומר את זה בעצמו! יש עוד כמה דברים שלגביהם אנחנו מאוד לא מסכימים - אבל מבחינתי זה זניח כל עוד יש קרבה - ברגע שיש את זה ניתן לגשר על הכל. עם עניינים "פיזיים", כמו איפה נגור וכדו' אפשר לעבוד, אבל על עניינים רגשיים - אם הוא לא רוצה - אני לא יכולה להכריח אותו!!! תודה לך על ההתיחסות..

הוא נצלן פוגע ולא אוהב..תפנימי.

הייי ליאור..שבת שלום. מאוד מרגש לקרא שכתבת...תפנימי. אין אהבה ללא חמימות. חיבוק הענקה אכפתיות ורגישות ממלאים הנשמה. ולך זה חסר..החבר שלך אינו בסיפור אהבה איתך. אלה בסחף וניצול.היכן הרגש שלו כלפייך מעבר למיטה...מה בקשת.. יחס.אכפתיות. שיהיה רגיש לצרכים שלך.שיעניק לך חמימות שאישה צריכה...והוא בשלו..פשוט אומר לך לא. הוא נצלן פוגע ולא אוהב. צריכה להפנים זאת. דורון

טוב, דיברנו על זה אתמול וליבנו את העניינים

אנחנו עדיין נפרדים, אבל דיברנו על זה. זה מעבר לזה שאני צריכה ממנו יותר חמימות, זה זה שהחלומות והשאיפות שלנו מתנגשים ואם אנחנו נשארים ביחד זה אומר שאחד מאיתנו יצטרך לוותר על החלומות שלו - כי באמת אי אפשר להתפשר על זה. אין, זה פשוט לא יילך. אני לא רוצה שהוא יוותר על מה שהוא כ"כ רוצה כי אני יודעת שבסופו של דבר זה יפגע בי... אז הקטע של החמימות שלא מספיקה לי הוא רק חלק קטן - הדבר שיותר קריטי הוא ההתנגשות של החיים שלנו. בגלל שאני גרושה אני כבר יודעת מה אני מחפשת- או יותר נכון מה אני לא מחפשת. וזה נורא עצוב וזה קורע אותי - אבל אני יודעת שזה מה שחייבים לעשות... תודה לכולכם, באמת יש לכם פורום מדליק, אולי אצטרף אליו באופן קבוע, תקבלו אותי?

- מז"א נקבל? בזרועות פתוחות. את אורחת כבוד. תמיד נשמח להרחיב את קהל....

החברים/ת בפורום. תמיד תתקבלי באהדה ובהבנה בלתי מסוייגת. שבת שלום! - שימי.

תודה רבה, אני ממש מעריכה את זה

בינתיים אנחנו מתקשים, פיזית, להתנתק. לא רק מבחינת סקס, מבחינת הנוכחות... שנינו יודעים שאנחנו צריכים להיפרד, וכבר הסכמנו, אבל כ"כ קשה להתאפק ולא להיפגש, וכל פעם אנחנו אומרים - זהו, זה לילה אחרון, זהו (אני לא מדברת רק על סקס, זה גם דיבורים - אפילו יותר דיבורים מסקס...) אפילו כבר לקחתי את כל הדברים שלי מהבית שלו, וכתבתי לו מכתב שמסכם הכל ואני לא מסוגלת להתנתק ממנו. יאאלללה זה כזה קשה אוף! מה עושים כשהראש אומר משהו אחד אבל הלב אומר משהו אחר? מה עושים???

היי אפ אפ - שנינו יודעים מה השני צריך

אבל הוא אומר שהוא לא יכול לעשות מה שאני צריכה שהוא יעשה כי הוא ירגיש שזה מאולץ. אני צריכה חום, חיבוקים, רגש שעולה על גדותיו (לפחות בהתחלה), געגוע מתפרץ אחרי כמה ימים שלא נפגשים ועוד כל מני דברים כאלה כאילו שטותיים אבל שמאוד מפריעים לי. ניסיתי ללכת לכיוון שלו ובאמת התמתנתי, אבל זה בלתי אפשרי בשבילי יותר - הוא לא ממש בא לכיוון שלי ולא יכול להשתנות בקטע הזה. וזה מתסכל אותי. אני יודעת שזה נשמע אדיוטי, אבל הוא לא מוכן בכלל לעבוד על זה כי הוא אומר שאם זה לא ממנו אז הוא לא יעשה את זה - העניין הוא שזה בחיים לא יבוא ממנו - והוא אומר את זה בעצמו! יש עוד כמה דברים שלגביהם אנחנו מאוד לא מסכימים - אבל מבחינתי זה זניח כל עוד יש קרבה - ברגע שיש את זה ניתן לגשר על הכל. עם עניינים "פיזיים", כמו איפה נגור וכדו' אפשר לעבוד, אבל על עניינים רגשיים - אם הוא לא רוצה - אני לא יכולה להכריח אותו!!! תודה לך על ההתיחסות..

טוב, העיקר הבריאות.

תודה לך על היחס החם... דיברנו על זה המון

על הקטע של לעבוד על זה, אבל הוא אומר שאם זה לא יבוא ממנו אז הוא לא יוכל לעשות את זה. אז אין כאן עבודה באמת... אני לא מאמינה איך זה מתפקשש לנו שוב. כל כך קשה לי לוותר על האהבה הזו, למרות הקשיים ולמרות הכל. אוף, התייאשתי.

ליאור תשמעי משהו.....

יש לי חבר קוראים לו ג'רי, הכי שובניסט בעולם. שאל אותי לפני כמה שבועות מה ההבדל בין אשה לאסלה, אמרתי "לא יודע", הוא הסביר לי שאסלה לא צריכים לחבק אחרי שגומרים.... נשמע לך מוכר????

לא, הוא ממש לא כזה

תאמיני לי, אני כבר יודעת לזהות את הגברים החארות. עכשיו הוא אמר לי שהבחירה בידיי, שהוא אוהב אותי ולא רוצה שאלך אבל הוא רואה שהקשר לא עושה לי טוב ושאני אחליט מה אני עושה לעשות וזה מה שיהיה. קשה להיות הצד שעוזב, במיוחד אחרי שכבר הייתי בעמדה הזו לא מזמן, עם הגרוש. אוף.

היי ליאור

ראשית ברוכה הבאה לפורום אז כך,קראתי את כל השרשור,וממה שנראה לי בעין,זה שהחבר שלך שונה ממך במהותו. את מדברת על רגשות,כלומר את אשה אמוציונלית הוא כנראה אדם יותר מופנם,ייתכן ולא למד להחצין רגשות אולי סוחב איתו משהו מן העבר. מאוד קשה לאדם כזה,להיפתח,מה גם שאינו משתף איתך פעולה. אולי זה מטיבעו להיות כך,אדם שעובד על פי הגיון קר. היה לי חבר כזה,ולמרות הקשיחות היה מסוגל להביע את רגשותיו,אבל באופן דיי מדוד. מכאן שאם את מחפשת חום ואהבה,את צריכה למצוא לך פרטנר כמוך,רומנטיקן,אחרת תמיד יחסר לך משהו,כי סקס זה לא הכל בחיים,למרות שהוא מאוד חשוב,אך בלי הבעת רגשות,אינו שווה מאום.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרושים גרושות
בחר
בחר