התרחקות משפחה וחברים

שלום לך, תפס אותי המשפט שכתבת: "חשבתי שהמרחק דווקא אמור לקרב." אני תוהה האם כוונתך שיצרת מרחק מכוון, מתוך כוונה שזה יקרב? או שנוצר מרחק מכל מיני סיבות, וחשבת שזה יקרב? מכל מקום - למה שמרחק יקרב? ברגע שנוצר מרחק מצד אחד, הצד השני מרגיש דחוי. אז יכולות להווצר שתי תגובות - התרחקות של הצד השני (כפי שקורה במקרה שלך), או רדיפה (שעל פי תפיסתי לא נחשבת ל 'קירבה'). לכן - מרחק, באופן טבעי - לא מקרב, אלא יוצר מציאות של - עוד ועוד מרחק. עכשיו מה עושים? אני בעד לדבר. להגיד מה את מרגישה, ולשאול מה קרה, ומה אפשר לעשות. אני מאמינה שדאלוג פתוח ואמיתי יכול לעזור. בהצלחה כנרת טל מאיר מאמנת ויועצת אישית וזוגית

אני מאוד שמחה שהבהרת לי את העניין אני מודה מקרב לב לילכוש

מאז השיחה שלנו בפעם האחרונה שזה לפני כמה חודשיים ניסיתי ממש הכל אם זה שיחה פתוחה הבעתי את רגשותי ועד כמה הקשר חסר וחשוב לי.אבל מהצד השני קיבלתי תשובה שאין בינינו שום בעיה והכל נורמלי אז אני ממש לא מבינה את חוסר היחס.ואת הזילזול ואת ההפליה שאני מרגישה אחותי לעומת זאת כן בקשר טוב איתם הם מגעים לבקר אותה כל שבוע הם מתקשרים אליה דואגים לה לכל דבר קטן.אני ממש לא מבקשת את כל זה אלה שיחת טלפון לשאול לשלומי או לשאול על האחיינית המתוקה אבל כמובן שאני מצפה ליותר מידיכמו שאומרים כגודל הציפיות כך גודל האכזבות אולי הגיע הזמן שארפה ואוותר אני ממש פגועה ומתוסכלת מה עלי לעשות?