שלום לכולם

ברכות למנהלים החדשים,לפי איך שנראה אתם מקסימים, עונים ברצינות לכל אחד ואחת אני לא יודעת מאיפה להתחיל,אני מרגישה כ'כ כבויה כ'כ מיואשת,מתוסכלת,עייפה ואדישה לחיים. מאז ומתמיד הייתי ביישנית,חסרת ביטחון עם הערכה עצמית כ'כ נמוכה.אני לא עובדת קרוב לשנה וחצי, אני כל היום יושבת מול מסך טלויזיה ומסך מחשב, פשוט מתבטלת ורואה איך חיי המשעממים והחסרי תוכן חולפים להם בלי כל מטרה. אני לא יודעת איך אני מוציאה את עצמי מתוך המעגל הנוראי שאליו נכנסתי.קראתי את הספר של התת מודע, האזנתי לנעימות,חשבתי חיובי,אך לצערי זה עזר לתקופה קצרה.הרי יותר פשוט לחשוב שלילי ולנהל דיאלוג עצמי רע והרסני. אני רוצה לעשות דברים אבל אין לי את הכח או את החשק.אפילו לא להתחיל מצעד אחד קטן. מבחינתי להמשיך לשבת כל היום בבית מול מסך הטיוי ולצפות בה עד שאתפגר..כן,יותר ממה שאני כבר עכשיו:) טוב נראה לי שזה מספיק לפעם אחת:) שיהיה חג שמח ומלא ניסים ונפלאות

הכול יושב שם למעלה בראש

והייאוש לא ממש טוב לעניין ובטח ובטח לא סקסי.. על חזרתיות שמעת? מכירה ילד שלמד את לוח הכפל בשעה? אני לא ! מכירה אנשים שחזרו שוב ושוב ...עד שלמדו ככה גם כאן , ספר אחד ויומיים שלוה חיוביים לא יכולים לשנות תפיסה של שנים והאמינו שאפשר ועוד פעם ועוד פעם עד שהאמונה היא בלתי מנוצחת בזן אומרים 21 יום של יום יום הרגשה חיובית ואהבה לעצמך ולחיים ותראי זה קורה .. זה פשוט קורה!

לילה בן הרוש - מפיקה ויח"צנית, מנחה סדנאות לקידום עסקים קטנים  אמנית ועורכת הניוזלטר לאן נושבת הרוח. 

היי,אני מסכימה שהכל בראש ושיאוש זה בכלל לא סקסי

אבל מה לעשות שאני נמצאת בו כ'כ עמוק? תאמיני לי שאני ממש לא רוצה להישאר במצב התקוע שבו אני נמצאת.אני מנסה לחשוב חיובי ולהיות אופטימית אבל זה נמשך אולי יום יומיים. קשה לי לחשוב חיובי כשאני רואה איך חיי עוברים בלי שאעשה איתם משהו מועיל,קשה לי לאהוב ולהעריך את עצמי כשכל מה שאני עושה זה לרבוץ מול מסכי טלויזיה ומחשב ולא מממשת את עצמי או עושה דברים שאני אוהבת.שזו גם בעיה בפני עצמה,אני לא יודעת מה אני אוהבת ומה אני רוצה לעשות / ללמוד..

שלום לכולם

ברכות למנהלים החדשים,לפי איך שנראה אתם מקסימים, עונים ברצינות לכל אחד ואחת אני לא יודעת מאיפה להתחיל,אני מרגישה כ'כ כבויה כ'כ מיואשת,מתוסכלת,עייפה ואדישה לחיים. מאז ומתמיד הייתי ביישנית,חסרת ביטחון עם הערכה עצמית כ'כ נמוכה.אני לא עובדת קרוב לשנה וחצי, אני כל היום יושבת מול מסך טלויזיה ומסך מחשב, פשוט מתבטלת ורואה איך חיי המשעממים והחסרי תוכן חולפים להם בלי כל מטרה. אני לא יודעת איך אני מוציאה את עצמי מתוך המעגל הנוראי שאליו נכנסתי.קראתי את הספר של התת מודע, האזנתי לנעימות,חשבתי חיובי,אך לצערי זה עזר לתקופה קצרה.הרי יותר פשוט לחשוב שלילי ולנהל דיאלוג עצמי רע והרסני. אני רוצה לעשות דברים אבל אין לי את הכח או את החשק.אפילו לא להתחיל מצעד אחד קטן. מבחינתי להמשיך לשבת כל היום בבית מול מסך הטיוי ולצפות בה עד שאתפגר..כן,יותר ממה שאני כבר עכשיו:) טוב נראה לי שזה מספיק לפעם אחת:) שיהיה חג שמח ומלא ניסים ונפלאות

להדליק את האור בפנים

שלום לך, קראתי את דברייך בצער אמיתי. אני מסכימה איתך שלעיתים היאוש כל כך עמוק, שקשה לצאת ממנו, ונדרש תרגול יומיומי קבוע. ו.. נכון - דווקא בתקופה כזו, קשה מאד לתרגל באופן יומיומי, ולהאמין שהטוב יגיע. אני שואלת את עצמי אם שמת לב, שמה שאת כותבת סוגר בעצם כל אפשרות לשינוי. כך את רגילה, כך קל יותר, ואפילו צעד קטן לשינוי קשה לך. אם אמנם זה המצב, אני מציעה להתחיל מעזרה חיצונית. אני מציעה שתפני לרופה המשפחה ותספרי לו מה את מרגישה. במידת הצורך הוא יתן לך כדורים, שיעשו עבורך את העבודה. להתחלה זה עשוי לעזור. אח"כ גם לחשוב חיובי יהיה קל יותר. בהצלחה כנרת טל מאיר kineret4@bezeqint.net

כנרת טל מאיר


מאמנת ומטפלת הוליסטית


יועצת אישית-זוגית ומשפחתית


kineret44@gmail.com

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יצירת מציאות
בחר
בחר