תסכול

תסכול

ערב טוב, שמי חנית, 23. לפני כשבעה חודשים סיימתי את לימודי המשפטים. הייתי באינספור ראיונות עבודה וטרם מצאתי את מקומי כמתמחה בתחום. אני מתוסכלת ומיואשת. כאחת שמאמינה גדולה ביצירת מציאות כדרך חיים אני מוצאת עצמי חלשה, מיואשת ופסימית כפי שלא הייתי מעולם. קשה לי לראות את כולם מתברגים ב"עולם המשפט" בעוד אני נשארת מאחור . המצב מתבשל על פתיליות, קשה לי שהכל זורם לאט. קשה לי שתקוע. כבר לא יודעת מה לעשות. האופטימיות נעלמה לחלוטין אך עם זאת עדיין חולמת להתעורר לבקר שבו יש לי כבר עבודה מסודרת. הלחץ גדול והוא גדל מיום ליום ע"י הסביבה . מה עליי לעשות?

יצירת מציאות בעולם התעסוקה

שלום לך חנית ותודה על פנייתך. ראשית אני מבקש לברך אותך לרגל סיום לימודייך ומאחל לך הצלחה בעתיד. המציאות שאת מתארת מוכרת לי ממתאמנים אחרים והיא ניתנת לשינוי. הדרך הקלה ביותר ליצור שינוי היא לנסות ולהבין מה יוצר את המציאות הנוכחית בה את מתקיימת כיום, או במילים שלך מה "תוקע" אותך. בדרך כלל יכולים לתקוע אותנו שני דברים עיקריים, הקשורים כמובן זה לזה – ראשית – התפיסות שלנו, ושנית – ההתנהגויות שלנו. במקרה שלך הייתי בודק קודם כל מה את עושה שעלול להפריע לך למצוא מקום להתמחות. האם את בוררת יותר מידיי? האם את משווה למקומות של אחרים? איך את מנהלת בראיון? האם את מציגה את עצמך בביטחון, או שאת מקרינה חולשה, תסכול וייאוש. כל הדברים האלה חשובים – וניתנים ללמידה. לאחר מכן הייתי בודק האם יש תפיסות שמפריעות לך ליצור את המציאות שאת רוצה. בתהליך האימון אני בודק עם המתאמנים מהם התפיסות היוצרות את המציאות הנוכחית בה הם חיים. בהנחה שהם אינם מרוצים ממנה או מחלקים ממנה, אני מלמד אותם כיצד לשנות את התפיסות הקיימות וכיצד להטביע בתודעתם תפיסות חדשות המתאימות ליצירת המציאות הרצויה. איתך הייתי מברר קודם כל את התפיסה שלך ביחס למקצוע שבחרת. האם את באמת מרוצה ממה שבחרת? האם יש הלימה בין המקצוע הזה, לבין היכולות, הנטיות והערכים שלך? או שאולי בחרת מסיבות אחרות, שאינן מעודדות אותך להמשיך באותו מסלול. בהמשך הייתי מברר האם את יודעת להצליח, ומרגישה ראויה להצלחה.. ועוד ועוד. מאחר ואת מספרת שאת מאמינה ביצירת המציאות, את בוודאי מבינה, שתסכול וייאוש אינם מסייעים ליצירת מציאות אופטימית. אני ממליץ בחום, שתנסי לאמץ שוב גישה אופטימית, ואולי תלמדי מספר דרכים על מנת להעצים את עצמך, ולחזק את התפיסה העצמית שלך. אשמח לסייע מאחל לך הצלחה מכל הלב מתי טל מאמן אישי ומשפחתי matytal@gmail.com

המציאות היא בהכרח המלים המחשבות והצבעים בהם אני בוחרת לצבוע את ימיי.

חנית הי, ראשית מזל טוב לרגל סיום לימודי המשפטים. האם את מרגישה כך? לחץ לחץ לחץ ותקיעות היסטריה ופסימיות, אלו הן מילות הצופן שלך כיום (ואני לא בזה לך, חלילה), מחשבות = מציאות. עם מחשבות מסוג זה, זו המציאות היחידה שאת יוצרת לך. ואיך לא? זו שאלת השאלות. לפי הבנתי, יצירת מציאות כלשהיא שזורה בסוג המחשבות איתן את מתמודדת. מחשבותת מכבידות = מציאות מכבידה. מחשבות חיוביות = מציאות חיובית. וזו לא קלישאה. שני את צורת החשיבה שלך, ביחרי אופנים חיוביים להתבונן על חייך: את בת 23 סיימת לימודי משפטים, הספק מכובד מאוד, את בודאי אינטיליגנטית וחרוצה (את שאר התכונות הטובות מיצאי בעצמך, מכיוון שאינני מכירה אותך), רשימת תכונות נעלות הנחשבות ונאמרות המלים טובות ומחזקות, מגבירות את כוחן של מחשבות חיוביות ובהכרח מובילות למציאות חיובית. וכשזה המצב ואת מחוזקת, את מחפשת ביתר התכוונות את יורה חיצים לכל הכיונים (כי את חזקה טובה ו....את יודעת) וכל פעולה כזו ואפילו הכי קטנה, היא התחלה נםלאה למשהו הבא. ובקיצור מציאות חיובית תלויה בסוג המחשבות שלנו. אל תקווי רק, אלא דעי!!!!

שלום. היתי חיבת לכתוב לך למרות שאני לא דרך קבע

בפורום הזה. חנית את בסכ"ה בת 23, צעירה בתחילת דרכך.. אני כל כך מבינה את התחושה שלך אני חיפשתי הרבה עבודה ואני מכירה את היאוש ואת השאלות של "מה את עושה בחיים"?.. רציתי להגיד לך שזה בסדר, שזה נורמלי את מחפשת 7 חודשים והרבה אנשים מחפשים כמה חודשים עבודה. את מחפשת בתחום המשפטים [למיטב הבנתי] ואת יודעת שבתחום הזה באמת לוקח זמן למצוא.. תקחי את הכל בפרופרציות באמת שזה רק ההתחלה וההתחלה לא מעידה על כל החיים.. כל החיים יהיו לנו קשים וגם הפתעות חיוביות אני חושבת שהכי חשוב בתקופה הזו.. 1- תמיכה, אפילו אם זה אדם אחד, מישהו שיתמוך בך, שאת מרגישה איתו בנוח לספר על רגשותיך [ובנוסף, תמיד יש את הפורומים] 2-להעסיק את עצמך באיזושהי דרך. תעשי משהו שאת אוהבת. תסתכלי על זה כזמן שלפנות מקום לדברים שאת אוהבת אבל לא מתוך תסכול [כי אז באמת תסבלי] אלא כזמן שאת יכולה בינתים לנצל אותו.את תרגישי יותר מסופקת [אם יש לך זמן וטרצון אפשר להתנדב זה תמיד עוזר להודות על מה שיש לנו בחיים וזה גם מצווה] 3- סדר יום בסיסי- אני לא מצפה שתקומי ב8 או ב7 אבל תציבי לך גבולות בסיסים שתעמדי בהם למשל: אני קמה כל יום עד 10:00. אפילו באוכל כדאי לקבוע גבולות [אני לצערי השמנתי בתקוםה הזו:( ועד עכשיו אני מורידה את הק"ג] 4- תתעלמי ממבטים מעצבנים של אנשים ושאלות מרגיזות. אם הם לא עוזרים ואת מרגישה שזה רק גורם לך ירידות ואנרגיה שלילית, תתעלמי. מה שכן זה תק' רגישה וכל שאלה/ מבט יכול להיראות מאיים לכן תשתדלי לראות מתי זה לגטימי ומתי זה עובר את גבול הטעם הטוב- מבחינתך.כשזה עובר את הגבול- תתעלמי.. שיהיה לך בהצלחה ואל תתיאשי.. יום נעים

"כל החיים יהיה לנו קשה"???- ממש לא!

שלום לך חנית, עצותיך מצויינות ואני בהחלט תומך בהן: 1. "תמיכה ממשיהו קרוב" 2. "עיסוק במשהו שמני" 3. "שמירה על סדר יום קבוע כדי לא הכנס לשעמום וחוסר מעש. 4. התעלמות ממבטים ביקורתיים. זה תמיד נכון להתעלם מביקורת ובעיקר צריך להימנע מביקורת עצמית. ובכל זאת אני מבקש להעיר לגבי משפט אחד בעייתי בדבריך: " כל החיים יהיו לנו קשים וגם הפתעות חיוביות" בחיים המבוססים על תפיסה הקובעת כי אנחנו יוצרים את המציאות בה אנו חיים, להגיד משפט כמו "כל החיים יהיו לנו קשים וגם הפתעות חיוביות", זה לא מומלץ. משפט כזה המשקף אמונה לפיה החיים תמיד קשים... תפיסה זו מייצרת מציאות של חיים קשים. אני מציע להשתחרר מהתפיסה הזו ולהתחיל לחשוב על החיים כמשהו קל ונעים שיש בהם הצלחות רבות המושגות בקלות. מחשבה כזו תיצור עבורך מציאות קלה ונוחה, וכדאי לך לסגל אותה לעצמך. אני מאחל לך שכל תפיסותיך ואמונותיך יכונו אותך למציאות קלה ונוחה. אשמח לסייע מאחל לך הצלחה מכל הלב מתי טל מאמן אישי ומשפחתי matytal@gmail.com

תסכול

ערב טוב, שמי חנית, 23. לפני כשבעה חודשים סיימתי את לימודי המשפטים. הייתי באינספור ראיונות עבודה וטרם מצאתי את מקומי כמתמחה בתחום. אני מתוסכלת ומיואשת. כאחת שמאמינה גדולה ביצירת מציאות כדרך חיים אני מוצאת עצמי חלשה, מיואשת ופסימית כפי שלא הייתי מעולם. קשה לי לראות את כולם מתברגים ב"עולם המשפט" בעוד אני נשארת מאחור . המצב מתבשל על פתיליות, קשה לי שהכל זורם לאט. קשה לי שתקוע. כבר לא יודעת מה לעשות. האופטימיות נעלמה לחלוטין אך עם זאת עדיין חולמת להתעורר לבקר שבו יש לי כבר עבודה מסודרת. הלחץ גדול והוא גדל מיום ליום ע"י הסביבה . מה עליי לעשות?

מציאת עבודה כמתמחה

היי חנית, התברגות בעולם המשפט, כלשונך עשויה לקחת זמן. אני לדוגמא חיפשתי מקום התמחות כשנה. הדבר הכי חשוב הוא לא ליפול לאדישות ולא לשקוע בפסימיות. ההתמחות תגיע. ביינתים הייתי מציע לך לבחון את הדרך בה את משווקת את עצמך למעסיקים פוטנציאלים. למשל, האם את ממוקדת בנושאי התמחות מסוימים או שמא את משווקת את מרכולתך לכל מעסיק שנקרה בדרכך? אשמח לסייע לך במאמציך למצוא התמחות ראויה. איתן דויד כהן, עו"ד ומאמן אישי
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יצירת מציאות
בחר
בחר