חבר'ה זהו המציאות שלי....

כל בוקר נפתח בסוג של ריצה,אצלי זוהי ריצה מהירה. עוד לפני ההתעוררות אני כבר יודעת מה אני צריכה לעשות או מה אני אעשה.. טוב אז קמתי והתחלתי לרוץ אני רצה לארון מוציאה בגדים לעבודה, מוציאה מהארון בגדים לילדה, מתיישבת נחה ואופס שוב אני צריכה לרוץ...אז אני ממהרת להתלבש מסיימת את ההתארגנות ומיד פונה להלביש את הילדה והכל נעשה כ"כ מהר שאני שוכחת לרוץ למטבח להכין בקבוק לילדה כי היא לא מוכנה להתלבש עד שהיא מסיימת את הבקבוק.... יש שוב מנוחה של שנייה אחת ומיד שוב זה מתחיל.. השעון מתקתק מהר מהר הכל עובר וצריך למהר.. הילדה סיימה ואני שולפת אותה מהמיטה ומלבישה ומארגנת אותה ללא הרבה מחשבה.. קטנה שלי אימא ממהרת אז בלי הרבה דיבורים מסיימים את כל ההתארגנות. בוא לא נשכח שהשעון עדיין עובד ולא עוצר לשנייה. מבלי לשים לב המעיל כבר עלי ואני כבר בחוץ בדרך לעבודה. יושבת באוטו והגוף נח נשענת לאחור ושוב הכל רץ.... הראש מריץ המון תמונות ומחשבות בצורה מאוד זריזה חולפות להן מחשבות מטורפות על החיים ,על העתיד על כל דבר אפשרי אבל השעון הזה עדיין ממשיך בשלו, לא עוצר לרגע ,נמאס לי לראותו אבל אין לי ברירה חייבת להמשיך לתקתק כשעון . הגעתי.. שוב אני רואה את אותן הדמויות, שוב עושה את אותן הפעולות,שוב עוברת את אותו היום מרגישה כעס ובו זמנית לגלוג על כל אותם הרגעים שאני עוברת וזה בדיוק רק על אותה שנייה אחת קטנה. דמויות דמויות רצות אומרות שלום ואח"כ ביי... מחייכים עד כאב ,עובדים קשה כי זה מה שיש לתת הכל נגמר וזהו כבר עייפים אבל שוב אנחנו ממשיכים רק שהפעם מישהו אחר מקבל את הקרדיט על אותה העבודה הקשה שאתם עושים.אילו החיים,פעם אמרו לי אבל אני כבר ידעתי,שוב דבר לא חידשו לי רק הזיזו לי את השעון מעט קדימה אני רוצה לנפצו לרסיסים שייקחו אותו ממני רחוק לעננים אבל אותו הפחד שתופס בך חזק אומר לך תיזהרי את רק תיפגעי או שלא תעיזי אין דרך חזרה... השעון ירדוף אותך גם לשם. מישהי....

הי משהי

האם אי פעם שאלת את עצמך באמת - אם אפשר אחרת? האם את באמת רוצה שיהיה אחרת? אני מאמינה באמת ובתמים, שאם רוצים - ומשקיעים בכך אנרגיה - רגשית, מחשבתית, רוחנית ותודעתית - ניתן להשיג ה כ ל מאחלת לך ימים רגועים יותר כנרת טל מאיר מאמנת אישית וזוגית ליצירת מציאות kineret4@bezeqint.net

כנרת טל מאיר


מאמנת ומטפלת הוליסטית


יועצת אישית-זוגית ומשפחתית


kineret44@gmail.com

כנרת היי

שבוע אחרי שכתבתי בפורום,חברה טובה נפטרה ממחלת הסרטן... בעקבות האירוע החלטתי להתפטר מעבודתי,לצערי אני מובטלת אך מאושרת כל התקופה שעבדתי הייתי כל כך עסוקה עד כדי כך שלא שמתי לב לדברים החשובים כמו המשפחה שלי,החברים והאני שלי. החיים הם באמת גלגל של זמן ,צריך ללמוד להנות מהזמן היקר שיש לנו...
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יצירת מציאות
בחר
בחר