לאורלי היקרה

לעיתים תוקפת אותי תחושת בדידות ולא בגלל שאין לי בן זוג אלא הרגשה שהחברות שלי הן לא חברות ושבעצם אני די לבד. למשל בימים אלו אני פגועה מהתנהגות כלשהי של חברות שלי אבל בעצם אין לי בדיוק מה להלין כי אלו ציפיות שלי בלבד ולאו דווקא לגיטימיות. אבל הייתי רוצה בכל זאת שדברים יהיו קצת שונים. לפעמים אני מרגישה שנזכרים בי רק כשצריכים משהו אבל בשאר הדברים הפשוטים כמו בילויים אני לא קיימת. לא "מחזרים" אחריי, כמו שמחזרים אחרי שאר החברות אצלנו. זה כאילו שאני לא מספיק מעניינת וחשובה ובראש מעייניהן של חברותיי בשביל סתם להרים טלפון ולהזמין אותי לצאת איתן. לא תמיד זה ככה, לפעמים אני מרגישה ממש מאושרת ומוקפת במלא חברות אך לפעמים כמו ברגע זה אני מרגישה פשוט נטושה וזה ממש מעציב אותי עד כדי בכי. איזו עבודה אני יכולה לעשות עם עצמי גם כדי לצאת מהתחושה הזאת וגם כדי להרגיש שהמציאות אכן משתנה, ואני קצת יותר מחוזרת אצל אנשים ? תודה

חברות

דנה יקרה אני מבינה ממך שיש לך חברות טובות ואינך בודדה לגמרי. מה שמפריע לך, שחברותייך לא "מחזרות" אחרייך כשהן רוצות לצאת ולבלות. אני מבינה שזה גורם לך להרגשת דיכדוך ולתחושה שאינך רצויה מספיק בחברתן, או שאינך "מקובלת". (למרות שמושג זה זכור לנו מתקופת גיל אחרת.. אך עדיין בכל גיל קיים בנו הצורך לחוש רצויים, אהובים ומקובלים על הסביבה). אני מציעה לך שתי פתרונות: 1. תנסי לחשוב איך הן רואות אותך מהצד. כנסי "לנעליים" שלהן ותראי כיצד את נראית בעיניהן ומה לדעתך גורם להן לא להציע לך לצאת איתן, או להעדיף אחרות על פנייך. רשמי על דף את כל מה שעולה לך. האם את משדרת "כבדות"? אולי ביקורתיות יתר? אולי את משדרת תחושת מרמור ודכדוך? האם אכזבת אותן בעבר כשיצאתן לבלות? חשבי מזווית הראייה שלהן. ייתכן ויש משהו שמרתיע אותן. זה יכול להיות התנהגות ספציפית או משהו שאת משדרת. תרשמי על דף ותחשבי על פתרון. אם יש משהו ספציפי שעולה לך, אני אשמח אם תשתפי אותי. לכל בעיה ולכל התנהגות ומסר, מילולי או התנהגותי, גלוי או סמוי, ניתן למצוא פתרון. נוכל למצוא את הדרך לשפר, לשנות, לעשות "סוויץ'". ואת תראי שהתייחסותן אלייך תשתנה ברגע שנחשוף את המקור לכך. 2. הפתרון השני הוא- חשיבה חיובית. (במקום או בנוסף לפתרון הראשון..) תנסי להתמקד במה שכן חיובי בחייך. יש לך חברות ואת לא בודדה, אך את בוחרת להתמקד דווקא במה שפחות טוב במערכת היחסים הזאת. תרשמי על דף 10 דברים חיוביים שיש בקשר עם חברותייך. רגעים טובים ביחד, מעלות טובות שלהן, מה הקשר איתן מעניק לך, מה הרווח שאת מפיקה. אירועים מרגשים שלכן ביחד ועוד. כל מה שעולה בדעתך. תתמקדי במה שטוב בחייך, במה שקיבלת, במה שיש לך ואני בטוחה שתגלי שיש לך הרבה יותר ממה שחשבת. אם יש לך שאלות נוספות, אני כאן.. האתר שלי

אורלי יקרה

חשבתי כמה ימים גם על האירועים האחרונים שגרמו לי להיות כל כך פגיעה וגם על מה שרשמת. התחושה הזו שאני חווה היא בעיקר אם לא רק, עם חבורת בנות שמלוות אותי מגיל קטן. מאוד קשהלי להשלים עם השינויים שהחבורה הזו חוותה. אחת, שהייתה החברה הכי טובה שלי , ממש כמו אחות, מאז ריב שהיה לנו לפני כשנה לא חזרנו להיות אותן חברות טובות. אחת אחרת בחבורה לא מדברת איתי (וגם לא מוכנה להגיד לי למה) ויש אחת נוספת שבשנתיים האחרונות התקרבנו ואין ספק שהיא הבנאדם הכי קרוב אליי בעולם למעט המשפחה וזה הדדי גם מבחינתה. אני עצמי עברתי הרבה שינויים בשנים האחרונות. עברתי עיר, למדתי, התחלתי לעבוד, הכרתי אנשים אחרים ועשיתי תהליך גם עם עצמי ורק אם אותה חבורה יש לי את רגשי הנחיתות שחוויתי בעברה עם כל עולמי. זה כאילו שרק איתן איני מצליחה לעשות את השינוי. קשה לי לשים את האצבע למה הן לא מציעות לי לצאת איתן רוב הפעמם אבל אני מניחה שהסיבה היא פוליטיקה פשוטה - אותו "ברוגז" עם אחת הבנות. מן הסתם זה יוצר מצב לא נעים. לפני זמן מה יצאנו למסיבה והרגשתי אחלה, נהניתי רקדתי ושתיתי , אבל הבנתי שבאיזשהו מקום אני לא באותו סטטוס בחבורה הזו כי אני קצת השתניתי ועדיין רוצה להמשיך להשתנות - לטובה. כשכתבתי לך את ההודעה הראשונה זה היה אחרי "יציאה" שלא הוזמנתי אליה ונעלבתי. לא התאפקתי ושיתפתי את החברה הכי טובה שלי והתחלתי לבכות. השתמשתי במילה נטישה - שאני מרגישה שהן נטשו אותי והיא אמרה לי שזו מילה חזקה מדי והיא צודקת. היא גם אמרה לי משהו שאיפס אותי ונתן לי את הרצון לשנות חשיבה ואת חיי גם. היא אמרה שאני הולכת אחורה... ושהיא דווקא אהבה אותי החדשה. זו שלא נעלבת, זו שלא בוכה, זו שלא חותכת כשמישהו פוגע בה ומקיפה עצמה חומה. זה גרם לי להבין שאני רוצה שהיא תישאר...ושתהיה יותר חזקה. אני רוצה להיות יותר מאושרת, חזקה ומחייכת. וכן, אני רוצה שכל העולם יחזר אחריי..

מה נהדר בסיטואציה?

היי ראשית, אני מציעה לך להתמקד במה שחיובי בחייך. במקום לחשוב על אותן חברות שהתרחקו ממך ולעסוק בהאשמות, רחמים עצמיים, כעס ותסכול. אנשים משתנים עם השנים וחברי הילדות שלנו לא תמיד מלווים אותנו לאורך החיים מסיבות שונות. הכירי בכך, הנמיכי את ציפיותייך מהן והתמקדי במה שכן חיובי בחייך. בנוסף לכך שיש לך חברה טובה שמבינה אותך ומלווה אותך עד היום, אני מבינה שביצעת שינוי משמעותי בחייך. עברת דירה, למדת, התקדמת, התפתחת והשתנית לטובה. גם אם השינוי שלך הוא שגרם לחברותייך להתרחק וגם אם לא, את נמצאת במקום הרבה יותר טוב היום. תעריכי את עצמך על כך. כדאי שתכיני רשימה ובה תרשמי לפחות 5 הצלחות שהיו לך בחמש השנים האחרונות. (אני בטוחה שתמצאי יותר..) ובנוסף תרשמי נכון להיום מה נהדר ונפלא בחייך. בנוסף, בכל מצב לא נעים בחיים, אני מציעה לך לשאול את עצמך- מה נהדר בסיטואציה? את תגלי שבכל רע מסתתר גם טוב. למדי להפוך את האכזבה ללמידה. כל סיטואציה לא נעימה פותחת פתח למשהו אחר.. חדש ומרתק.. אל תשכחי שהחיים מזמנים הפתעות מעניינות וחברויות חדשות עלולות לצוץ ולהירקם בינך לבין אנשים חדשים במקומות אחרים. תהי פתוחה ליצור ולקבל קרבתם של אנשים חדשים. את היום נמצאת במקום אחר מחברותייך. וריחוקן ממך מרמז שהכול לטובה. חשבי מה חיובי בסיטואציה ואיזו הזדמנות חדשה נפתחת בפנייך בעקבות זה.. בהצלחה

הי דנה

הייתי רוצה להוסיף משהו ברשותך. אנחנו באמת עוברים שינויים, מתבגרים,לומדים, ...וכך מעגלי החברים שלנו משתנים. אני מכירה בערך של "חברות ילדות"...זה כאילו חברות לנצח. יש לי גם חברה כזו...התפתחנו לכיוונים שונים לגמרי ומה שאז איחד אותנו כאילו לא קיים...ולמה כאילו?...כי זה קיים אבל מקבל פחות התייחסות....למשל מה שאיחד אותי עם חברתי היה מצב עם קושי בבתים שלנו....אז התבגרנו , נישאנו, ילדנו ילדים....וכל פגישה עם חברות ילדות מעלה קצת את האנרגיה ההיא.... והכל הוא תהליך...זה נכון שהמחשבות שלנו מייצרות מציאות ...אבל גם נכון שכל שלב בהתפתחות שלנו הוא חיוני.וכל שלב מכיל את השלב הקודם....ובסוף כדאי לחבק הכל באהבה... ללכת "אחורה" זה לא רע...זה אופיו של התהליך ...זה חלק ממך...תכירי בזה, תכבדי את , תודי לזה ותמשיכי הלאה. אין מי שלא נעלב ולא בוכה ולא חשוב כמה "חדש" הוא...תני לעצמך מקום לשלל הרגשות ואז לא תצטרכי לבנות חומות...את אשה וחלק מהנשיות זה רגשות, ותנועה מתחושה לתחושה והכל בסדר....תאהבי את כולך ואז...מי לא יאהב אותך??

מאיה יקרה... תודה ענקית על מילותייך ..

מה נהדר בסיטואציה?

היי ראשית, אני מציעה לך להתמקד במה שחיובי בחייך. במקום לחשוב על אותן חברות שהתרחקו ממך ולעסוק בהאשמות, רחמים עצמיים, כעס ותסכול. אנשים משתנים עם השנים וחברי הילדות שלנו לא תמיד מלווים אותנו לאורך החיים מסיבות שונות. הכירי בכך, הנמיכי את ציפיותייך מהן והתמקדי במה שכן חיובי בחייך. בנוסף לכך שיש לך חברה טובה שמבינה אותך ומלווה אותך עד היום, אני מבינה שביצעת שינוי משמעותי בחייך. עברת דירה, למדת, התקדמת, התפתחת והשתנית לטובה. גם אם השינוי שלך הוא שגרם לחברותייך להתרחק וגם אם לא, את נמצאת במקום הרבה יותר טוב היום. תעריכי את עצמך על כך. כדאי שתכיני רשימה ובה תרשמי לפחות 5 הצלחות שהיו לך בחמש השנים האחרונות. (אני בטוחה שתמצאי יותר..) ובנוסף תרשמי נכון להיום מה נהדר ונפלא בחייך. בנוסף, בכל מצב לא נעים בחיים, אני מציעה לך לשאול את עצמך- מה נהדר בסיטואציה? את תגלי שבכל רע מסתתר גם טוב. למדי להפוך את האכזבה ללמידה. כל סיטואציה לא נעימה פותחת פתח למשהו אחר.. חדש ומרתק.. אל תשכחי שהחיים מזמנים הפתעות מעניינות וחברויות חדשות עלולות לצוץ ולהירקם בינך לבין אנשים חדשים במקומות אחרים. תהי פתוחה ליצור ולקבל קרבתם של אנשים חדשים. את היום נמצאת במקום אחר מחברותייך. וריחוקן ממך מרמז שהכול לטובה. חשבי מה חיובי בסיטואציה ואיזו הזדמנות חדשה נפתחת בפנייך בעקבות זה.. בהצלחה

תודה רבה!

מאיה יקרה... תודה ענקית על מילותייך ..


תודה לך דנה

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יצירת מציאות
בחר
בחר