אני חזרתי בתשובה לפני כ 15 שנים.
יש לי קשר טוב עם ההורים, הם מבינים אותי היטב ותומכים בי, עבורם העיקר זה שהילד שלהם ירגיש טוב עם זה ועד כמה שאני מכיר יש די הרבה מקרים כאלה, מקרים שחזרה בתשובה גורמת לניתוק מן המשפחה גם קיימים, אם כי הם נדירים מאוד, בהתחלה החזרה בתשובה של הילד נתפסת על ידי חלק ניכר מן ההורים כאתגר קשה, אחר כך הם משלימים איתו, האמת חזרה בתשובה זה גם אתגר עבור בן אדם שחוזר בתשובה, כך רוב חברי שהיו לי עד אז נפרדו ממני, חזרה בתשובה, או בשאלה- משמעותו מעבר לחברה אחרת, החברה בישראל די מקוטבת מאותה בחינה ולעתים יוצרת בעיות לאנשים- מספר חודשים היתי ממש לבד, חוץ מן ההורים לא היה לי עם מי לדבר אפילו, אחר כך המצב השתנה לטובה, הופיעו לי חברים חדשים.
הבעיות הנוספות זה להתרגל לחיים חדשים, לקיום מצוות, כי החברה הדתית בישראל לא ממש מוכנה לקבל בן אדם שמוכן לקיים רק חלק מן המצוות, היא רוצה הכל ומיד וזה תהליך די קשה. ההורים מבינים שהילד נמצא במשבר, גם היחסים עם ההורים לעתים לא מושלמים, כי כדי שהילד ישאר באותה משפחה חלק מבני המשפחה גם יצטרכו לקיים חלק מן המצוות, למשל כשרות ואם בן אדם חילוני רוצה שבן אדם דתי יאכל מה שהוא הכין לו בשבת, אז הדבר צריך להיות מוכן עוד מלפני השבת, זה יוצר קצת מתח, אבל על זה יותר קל להתגבר.
