,
למען המדע
שתי שאלות שעלו לי לאחרונה, והחלטתי לשתף בהן אתכם - תושבי הפורום: 1.האם יש דבר כזה קהילה של דתל"שים? נכון להיום, לפחות אצלי, רוב החברים הם דתיים לשעבר. מה שגורם לי לתהות האם מדובר בסך הכל בעבר משותף, או שהמעבר בין האמונות יוצר אופי ייחודי? 2. לנושא הזוגיות שעלה פה בעבר הלא רחוק. האם יש מישהו/י מקרב הפורום המכובד הזה שבעניינים רומנטיים מעדיף דתל"שים/יות או אפילו, במקרים קיצוניים לא מתפשר על מי שלא? שתי השאלות מאוד קשורות אחת לשניה. ותשובה עליהן תקדם את המדע צעד אחד הצידה. יום מצוין יאיר
נראה לי שהדבר נכון כאשר ההתרחקות מהדת זה דבר טרי ועכשוי .
באופן טבעי מחפשים חברים ומכרים במצב דומה . כאשר אדם חוזר בשאלה לרוב הוא גם מתנתק מהחברה בה היה , לעיתים הוא מתנתק גם ממשפחתו (ביוזמתם) .אך טבעי הדבר שיחפש להיות בחברת דתלשי"ם .
בהמשך הוא משתלב בחברה החילונית עם כל המשתמע מכך .
ממרומי ה"ותק" שלי כדתלשי"ת אני יכולה להעיד שיש לי חברים מכל גווני הקשת .
למען המדע
שתי שאלות שעלו לי לאחרונה, והחלטתי לשתף בהן אתכם - תושבי הפורום: 1.האם יש דבר כזה קהילה של דתל"שים? נכון להיום, לפחות אצלי, רוב החברים הם דתיים לשעבר. מה שגורם לי לתהות האם מדובר בסך הכל בעבר משותף, או שהמעבר בין האמונות יוצר אופי ייחודי? 2. לנושא הזוגיות שעלה פה בעבר הלא רחוק. האם יש מישהו/י מקרב הפורום המכובד הזה שבעניינים רומנטיים מעדיף דתל"שים/יות או אפילו, במקרים קיצוניים לא מתפשר על מי שלא? שתי השאלות מאוד קשורות אחת לשניה. ותשובה עליהן תקדם את המדע צעד אחד הצידה. יום מצוין יאיר
סליחה שאני מתערב כאן, אני מן המחנה ההפוך, אבל יש לי מה להגיד בנושא.
אני לפני כשמונה עשרה שנים חזרתי בתשובה, זאת אומרת התהליך התחיל לפני כשמונה עשרה שנים ובעיקרון לא הסתיים עד היום. מה משותף? כאילו מדובר בכיוונים מנוגדים, בתנועה מנוגדת, מישהו נולד במשפחה חילונית וחוזר בתשובה ומישהו נולד במשפחה דתית וחוזר בשאלה, אבל אם שני הדרכים הללו הם בתור בחירה מודעת, תוך כדי שאלת שאלות כנות ויכולת להתמודד עם החינוך מן הבית ובית הספר, אז זה מה שמשותף, בן אדם שחוזר בשאלה, בדיוק כמו חוזר בתשובה מסוגל להטיל ספק במה שלמד מהוריו ומוריו ורבותיו.
זו היא תכונה חשובה, אכן גם העבר המשותף יחסית הוא אכן מקרב. אני הכרתי מקרים של בני אדם שחזרו בתשובה ותוך זמן קצר בשאלה, מכיר מקרים הפוכים, של בני אדם שנודדים בין הקצוות, מכיר כאלה שחזרו בתשובה כאילו, הם שואפים לאורך חיים הדתי, אבל המסגרת האורטודוקסית לא ממש מתאמה להם והם מבינים שלא יסתגלו לאורך זמן למגבלות של החיים החדשים. יש אנשים שכאילו הפסיקו להאמין ביהדות כדת הנכונה ביותר, אבל בכל זאת יש מספר נקודות בחייהם הדתיים שאכן מושכים אותם והם לא רוצים לאבד אותן בשום פנים ואופן, יש כאלה שמפחדים להשאר לבד ולכן ממשיכים לשחק מעצמם אנשים דתיים, אני גם איזה שהוא זמן פחדתי להשאר לבד לכן המשכתי לשחק מעצמי כלפי החברים שלי חילוני, אבל כולם ידעו שזה לא ממש כך, היו לנו ויכוחים על הנושא הדתי וכשחזרתי בתשובה, זאת אומרת שמתי כיפה על הראש באופן קבוע גם ברחוב ולא רק בבית הכנסת, עדיין לא היתי ממש סגור על כך.
עד היום יש לי תנודות בכך. לאנשים רבים מאוד בין החוזרים בתשובה, או בשאלה יש תנודות במידת הדתיות, או שלילת הדת, כולנו בני אדם חיים שלא יודעים את האמת המוחלטת, לכולנו יש ספיקות, זכרונות מן העבר, לא הכל בחיים הישנים הוא כזה שחור, החיים הם לא שחור ולבן.
עבור לעמוד
,
