נני חוזר ומדווח על השבת הראשונה מזה כשנתיים באווירה דתית (כמעט)
לכל חברי הפורום שלום .מה שלומכם ?אשתף אתכם בחוויות האחרונות מאז ההחלטה לחזור לאמת ולמתיקות הדתית האין סופית .טלפון להורים האוהבים עשיתי בשישי (אציין שאני ניתקתי קשר מיוזמתי כמו שהציע לי חבר באירגון הלל )ההתרגשות היתה אדירה אבל עדיין לא אזרתי אומץ להגיע בשבת הביתה אז עשיתי שבת אצל חבר טוב שעובר תהליך דומה .מה אגיד לכם היה כיף לא נורמלי זה התחיל מערב שבת כל ההכנות והכל במהירות כדי להספיק הכל עד כניסת השבת ואז ההליכה לבית כנסת בלבוש מיוחד לשבת (שלא כמו בשנתיים האחרונות שאתו גינס ספוג באלכוהול לבשתי גם שבת וג ם חול )ואז התפילות .התפילה תמה באנו הביתה ריח האוכל המיוחד עלה באפי כבר בחדר המדרגות .קידשנו על היין ואז נטילה מנה ראשונה וכאן זה קרה התחלנו לשיר זמירות של שבת ופתאום שהבחנתי בעמקות המילים נפרץ הסכר ..כן כן אותו סכר של דמעות שהיה עצור בי כל זמן היותי בחילוניות באלכוהול ובסמים ..בכיתי כמחצית השעה ואז הבנתי שכרגע מה שמצופה ממני זה להמשיך הלאה ולשכוח את העבר ..אני מקוה שאוכל לעמוד בזה ..הלואי