האם גם לכם קורה ש....

הילדים חוזרים מאביהם אחרי שלא ראו אותו הרבה זמן במקרה של ילדי בסביבות חודש כי יש לו תרוצים מדוע הוא לא לוקח אותם. הם מתנהגים"רע" אין לי מלה אחרת לתאר זאת... בוכים ללא הפסקה מקללים כועסים מה עושים האם לתת לו אותם או פשוט לא לאפשר לו גם ככה השעתיים שעה וחצי לא חושבת שתורמות להם הרבה כי כשהוא לא בסביבתם הם לא מתנהגים כמו שהם חוזרים ממנו מרשים לעצמם יותר מידי חצופים חושבים שמגיע להם הכל אולי ככה נהוג אצל אביהם מותר להם לעשות שם הכל לא כמו שבבית יש סדר וכולנו בחבילה אחת ולא הולכים לנופש לאביהם לכמה שעות לפחות היה לוקח אותם בשישי שבת אבל הוא לא מוכן כי התרוצים כבר עברו את כל הגבולות של היכולת שלי לשמוע את כל השטויות שהוא מוציא מפיו מה עושים איך להתנהג איתם מאד קשה לקבל את כל ההתנהגות הכעוסה שלהם לכעוס עליהם לא להגיב מה עושים אם משהו יוכל ליעץ לי או לשתף אותי אם גם אצלו הדברים דומים אחרי ביקור אצל האב מצטערת שאני מוציאה זאת בכתב אבל זה קשה מאד וכואב לי עליהם אני לא הייתי רוצה להתחלף איתם גדלתי בבית נורמלי שקט ללא כעסים וכל מה שהם הרגישו וראו כשהיינו נשואים ומה שהם סובלים אחרי שהתגרשנו חבל אבל זאת המציאות וקשה להחזירה לאחור שרון............

אני יודע שאת מצפה לשמוע על ילדים שחוזרים מאביהם , אבל אני יכול לשתף אותך על מצב הפוך

אחרי שהילד שלי חוזר מאימו , יש לי אותו כמה שעות עד יום להרגיע אותו... מאוד קשה, אך...... אני חושב שהרעיון הוא פשוט לתת להם את הגבולות שיש אצלך ולא להתרגז , בכלל לא להתרגז ...... לאט לאט הם יפנימו שאצל אמא יש חוקים וגבולות אחרים מאבא ויהיה יותר טוב . בהצלחה......

תמיר לא הבנתי אותך

הוא גר אצלך ? אני מבינה שלא או שכן לא ברור ממה שאתה כותב לא מבינה את המשפטים הראשונים שלך בברור לא משנה רק אתה חושב שאפשר לשבת שלווים ולתת להם להשתולל ולהתנהג ללא גבולות תמיר זה לא עובד יש סדר החיים צריכים להיות נורמלים ולא עם שינויים קיצוניים כמו שהם חוזרים ממנו עם שגעונות והתנהגות לא טובה לא עזרת לי חבל אבל אצלך יש כנראה סדר אבא שלהם עושה מה שבא לו (אציין שילדי קטנים מאדנ הגדול בן 6 וחצי לפני כיתה א') והוא בוכה ועם מצבי רוח וחבל שזה ככה זה כואב לי שהם צריכים לעבור את שלבי החיים הראשונים שלהם עם כאלה בעיות שבת שלום שרון

האם גם לכם קורה ש....

הילדים חוזרים מאביהם אחרי שלא ראו אותו הרבה זמן במקרה של ילדי בסביבות חודש כי יש לו תרוצים מדוע הוא לא לוקח אותם. הם מתנהגים"רע" אין לי מלה אחרת לתאר זאת... בוכים ללא הפסקה מקללים כועסים מה עושים האם לתת לו אותם או פשוט לא לאפשר לו גם ככה השעתיים שעה וחצי לא חושבת שתורמות להם הרבה כי כשהוא לא בסביבתם הם לא מתנהגים כמו שהם חוזרים ממנו מרשים לעצמם יותר מידי חצופים חושבים שמגיע להם הכל אולי ככה נהוג אצל אביהם מותר להם לעשות שם הכל לא כמו שבבית יש סדר וכולנו בחבילה אחת ולא הולכים לנופש לאביהם לכמה שעות לפחות היה לוקח אותם בשישי שבת אבל הוא לא מוכן כי התרוצים כבר עברו את כל הגבולות של היכולת שלי לשמוע את כל השטויות שהוא מוציא מפיו מה עושים איך להתנהג איתם מאד קשה לקבל את כל ההתנהגות הכעוסה שלהם לכעוס עליהם לא להגיב מה עושים אם משהו יוכל ליעץ לי או לשתף אותי אם גם אצלו הדברים דומים אחרי ביקור אצל האב מצטערת שאני מוציאה זאת בכתב אבל זה קשה מאד וכואב לי עליהם אני לא הייתי רוצה להתחלף איתם גדלתי בבית נורמלי שקט ללא כעסים וכל מה שהם הרגישו וראו כשהיינו נשואים ומה שהם סובלים אחרי שהתגרשנו חבל אבל זאת המציאות וקשה להחזירה לאחור שרון............

טבעי

שהילדים מתנהגים שונה. לצערי לא אוכל לספר לך איך זה אצל האב..כי אצלנו אין מציאות ביקורים כלל. אני כן יכולה לספר לך שמביקורים אצל הסבתא (למשל, מהצד שלי) שזה לא דומה ברור, ועדין, הילדה חוזרת קצת יותר חצופה..קצת יותר דורשנית, וקצת פחות קשובה ומנומסת. מהסיבות הבאות. גם פינוק יתר,מותר לדבר איך שהיא רוצה (או פחות דגש על צורת דיבור), ולבקש כול העולה על רוחה.. וגם שיחרור הסמכות הקבוע. גם הם (הילדים) "מתאוררים" מאיתנו ומגיעים למציאות אחרת..ויש בזה כמו התפרקות "מהכללים" בבית :-) בקשר ספציפי לילדיך...מעבר למה שכתבתי שנכון לדעתי כלפי כולם. אפשר להתיעץ איתם..לשאול..מה הם עוברים, האם נעים להם שם? האם ירצו לחזור לעוד ביקור שכזה.. לבדוק את הדופק. יש גם מצב של העבסת ממתקים- סוכרים. שגורם לעצבנות, בכיון, וחוסר שקט פנימי. שבת שלום..שהיה בקלות.

תמיר לא הבנתי אותך

הוא גר אצלך ? אני מבינה שלא או שכן לא ברור ממה שאתה כותב לא מבינה את המשפטים הראשונים שלך בברור לא משנה רק אתה חושב שאפשר לשבת שלווים ולתת להם להשתולל ולהתנהג ללא גבולות תמיר זה לא עובד יש סדר החיים צריכים להיות נורמלים ולא עם שינויים קיצוניים כמו שהם חוזרים ממנו עם שגעונות והתנהגות לא טובה לא עזרת לי חבל אבל אצלך יש כנראה סדר אבא שלהם עושה מה שבא לו (אציין שילדי קטנים מאדנ הגדול בן 6 וחצי לפני כיתה א') והוא בוכה ועם מצבי רוח וחבל שזה ככה זה כואב לי שהם צריכים לעבור את שלבי החיים הראשונים שלהם עם כאלה בעיות שבת שלום שרון

אני יעשה סדר בדברים.......

הילד גר חצי חצי , ויש נותן לו חינוך מלא אצלי . אני מצדיק אותך שצריך שיהיה סדר בדברים ושלא ישתוללו ויעשו כעולה על רוחם . אני טוען שצריך לתת להם להפנים את החוקים אצלך בבית באסרטיביות ובעדינות (גם ככה כל המצב הזה קשה להם) , ולאט עם הזמן הם יפנימו וידעו שאצל אביהם הם יכולים להשתולל ואצל אימם יש חוקים אחרים . את צריכה לעמוד על סדר שחשוב לך , אך אלל תתיאשי תכניסי להם את בעדינות ולאט עם המון סבלנות . המשך יום טוב .

האם גם לכם קורה ש....

הילדים חוזרים מאביהם אחרי שלא ראו אותו הרבה זמן במקרה של ילדי בסביבות חודש כי יש לו תרוצים מדוע הוא לא לוקח אותם. הם מתנהגים"רע" אין לי מלה אחרת לתאר זאת... בוכים ללא הפסקה מקללים כועסים מה עושים האם לתת לו אותם או פשוט לא לאפשר לו גם ככה השעתיים שעה וחצי לא חושבת שתורמות להם הרבה כי כשהוא לא בסביבתם הם לא מתנהגים כמו שהם חוזרים ממנו מרשים לעצמם יותר מידי חצופים חושבים שמגיע להם הכל אולי ככה נהוג אצל אביהם מותר להם לעשות שם הכל לא כמו שבבית יש סדר וכולנו בחבילה אחת ולא הולכים לנופש לאביהם לכמה שעות לפחות היה לוקח אותם בשישי שבת אבל הוא לא מוכן כי התרוצים כבר עברו את כל הגבולות של היכולת שלי לשמוע את כל השטויות שהוא מוציא מפיו מה עושים איך להתנהג איתם מאד קשה לקבל את כל ההתנהגות הכעוסה שלהם לכעוס עליהם לא להגיב מה עושים אם משהו יוכל ליעץ לי או לשתף אותי אם גם אצלו הדברים דומים אחרי ביקור אצל האב מצטערת שאני מוציאה זאת בכתב אבל זה קשה מאד וכואב לי עליהם אני לא הייתי רוצה להתחלף איתם גדלתי בבית נורמלי שקט ללא כעסים וכל מה שהם הרגישו וראו כשהיינו נשואים ומה שהם סובלים אחרי שהתגרשנו חבל אבל זאת המציאות וקשה להחזירה לאחור שרון............

היי

היי זו בהחלט תופעה מוכרת.. יכולות להיות סיבות רבות לכך. אל תשכחי שילדים להורים גרושים חווים לעיתים בלבול רב. אל תשכחי שהשהות אצל האב בסופ"ש היא מעין "חופש גדול" שבו מותר הכל. הם רחוקים מהבית, ממך ומכללי ההתנהגות הנהוגים אצלך בבית. הגרוש שלך מניח להם להתנהג כך ולא מנסה לחנכם ולהגבילם מכיוון שיש לו צורך בפיצוי כלשהו על כך שלא ראה אותם תקופה ארוכה. לכן הוא נותן להם יד חופשית. כשהם מגיעים הביתה הם מתקשים לעשות את ההפרדה בין ה"חופש הגדול" לבין שגרת החיים וממשיכים "לחגוג" גם בבית. בנוסף לזה, אני מכירה נשים שהגרוש שלהן טורח להסית את הילדים נגדן בכל פעם שהם באים לבקרו. מכנה אותה בשמות גנאי וכו' וכשהם חוזרים הביתה הם חשים בלבול ורגשות סותרים כלפי אימם, חשים אי שקט פנימי בעת המעבר מ"המחנה" שלו ל"מחנה" שלה. דבר שיכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגות פרועה, "מרד" וחוסר רצון להישמע לה. לא בכל המקרים זו הסיבה, אך אני מכירה באופן אישי את התופעה. מה שאני מציעה לך, לא להתייחס לאנרגיה השלילית איתה הם מגיעים. פשוט קבלי אותם בזרועות פתוחות בעת שהם מגיעים הביתה. תאמרי להם כמה התגעגעת אליהם וכמה הם היו חסרים לך. קבלי אותם בחיבור ונשיקה וספרי להם על אהבתך וגעגועייך. אני בטוחה שהם יחושו בטוחים ומוגנים במחיצתך, האנרגיה השלילית תתאזן והתנהגותם ה"רעה" תתמתן.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
משפחות חד-הוריות
בחר
בחר