אשמח לקבל עצה

תומך בתגובתך, אבל מי הזכיר "ניסיון" ?

23:57 23-10-2008|h_orit2 כתב:

מה חידשתי לך?! בעניין הזוגיות?!

נשמה, אנחנו תיכף חוגגים שנה... נראה לי שנרדמת בשמירה...

אאחל לכם עד...119 שנים

שנה חייתם ביחד ויופי שאני כבר יודיע, לא אתאמץ להשיגך

12:20 24-10-2008|ה כתב:

תומך בתגובתך, אבל מי הזכיר "ניסיון" ?

כשזה נעשה מהר מדי זה מקבל צורה של "נסיון".

12:23 24-10-2008|ה כתב:

אאחל לכם עד...119 שנים

שנה חייתם ביחד ויופי שאני כבר יודיע, לא אתאמץ להשיגך

תודה! אגב,טרם חיינו ביחד. ראה הסברים לעיל.

23:56 23-10-2008|h_orit2 כתב:

את צודקת באבחנתך, זו לא היתה באמת בחירה.

אבל בהחלט לגיטימי לקחת לעצמך פסק זמן מזוגיות ולהתמקד בהורות. תמיד תזכרי שלהעמיד את בתך בעדיפות ראשונה לא אומר למחוק את עצמך ואת רצונותייך. אני מאמינה שבתך תהיה מאושרת יותר עם אמא מאושרת שאוהבת את עצמה ומפרגנת לעצמה. מור לך גם לנסות קשרים ושהם לא יובילו לכלום, זה לא בהכרח כישלון. למעשה סבירות גבוהה היא, שתכירי כמה וכמה אנשים עד שתגיעי לאחד הנכון. ואיך תדעי שהוא הנכון? אין לי תשובה ממשית, אבל אני מאמינה שפשוט תדעי. זה משהו שמגיע מבפנים, אין לזה ממש קריטריונים.ואת יודעת מה, אם את לא תהיי בטוחה אז יש לך 2 אפשרויות:1. לחכות עוד לפני שאת מכניסה אותו לחייה עד שאת בטוחה. 2. אם הספקות גדולים כנראה שזה לא זה, וגם פה נוצרות 2 אופציות חדשות: א. להפרד ב. למהשיך את הקשר רק ביניכם, ולא לערב אותו בחיי ביתך. קשר שיהיה שלך בלבד. בכל מקרה,אם את מרגישה שאת ממש חרדה ו"מסובכת" עם עניין הזוגיות, למה שלא תפני לייעוץ פסיכולוגי? ככה, לסדר את המחשבות? אפשר דרך קופ"ח בעלות נמוכה. כדאי.

אוריתוש

23:40 23-10-2008|h_orit2 כתב:

יקירתי, תני לי "להרגיע" אותך. אין כזה שלב.

אין שלב שבו תאמרי לעצמך:"זהו, אני מוכנה לזוגיות". ולמה? כי את לא תהיי מוכנה לבן זוג עד שלא תכירי את האחד שמתאים לך לזוגיות. את יודעת מתי אני הכרתי את בן זוגי שיחיה? בדיוק בחודש בו החלטתי שנורא טוב לי לבד ואני לא רוצה זוגיות בכלל, ועזבו אותי באמאשלכם.אמרתי וסגרתי 2 כרטיסים שהיו לי באתרי הכרויות. ה"בעיה" היא שכרטיס שלישי שכחתי לסגור כי זה היה אתר שכוח אל, שפתחתי מאה שנה קודם ולא נכנסתי אליו כמעט. קיבלתי התראה במייל שמחכה לי הודעה. פתחתי רק כדי לראות מי הניג'ס הפעם... איך מכירים אנשים ונשארים "ניטראלים" מבחינה רגשית? אין גם כזה דבר. כלומר, אם את ניטראלית, סימן שלא התאהבת, ואז ממילא לא תרצי זוגיות איתו. ואם התאהבת את לא ניטראלית. עכשיו החוכמה היא לנווט בין הרגש להגיון, ואני מאמינה שכאישה בת 30 ולא ילדה בת 16 יש לך כבר חושים ואינטואיציות ותדעי שאם הבן אדם נתן לך סטירה (סתם דוגמא), או "סתם מקלל או מתייחס אלייך בזילזול, גם אם את נורא מאוהבת, אלוהים יודע למה, זו סיבה מצויינת לזרוק את הדרעק. איך מכניסים בן זוג לחיי הילדה? קודם כל בהדרגה!!!!!!!!!!! לדעתי רצוי לחפש בן זוג שהוא אבא בעצמו. גם כי יש בו הבנה לילדים ולהורות, וגם כי יש לך הזדמנות מצויינת לבחון איך הוא כאבא. בואי נגיד שאבא שרואה את ילדיו פעם בשבועיים, לא היה נכנס אצלי בדלת. מה דלת?! לא היה עובר שיחת טלפון אפילו. בכל מקרה, בהתחלה פגישות קצרות ומרוחקות, לאט לאט מגבירים את הקצב. אבל ממש לאט!!! בת כמה הילדה, אגב? יש לכך המון משמעות בעניין. בכל מקרה אני מאמינה שהאינטואיציות שלך ידעו להוביל אותך בדרך הנכונה. ואם יש התלבטויות תמיד אפשר להתייעץ עם כאלה שעברו מצבים דומים ואפילו יעוץ מקצועי לא הייתי שוללת במקרה הצורך.

ואיך הכרת את בן זוגך?

23:57 23-10-2008|h_orit2 כתב:

מה חידשתי לך?! בעניין הזוגיות?!

נשמה, אנחנו תיכף חוגגים שנה... נראה לי שנרדמת בשמירה...

מאחלת לכם עוד המון שנות אושר

20:00 23-10-2008|adad כתב:

אשמח לקבל עצה

מאז הגירושין, לביתי הייתה עדיפות ראשונה בחיי ולמעשה הקדשתי את כל כולי כדי לתת לה את הכי טוב שאפשר בכל התחומים גם מבחינה רגשית וגם מבחינה חומרית גם אם זה אומר שהייתי צריכה לוותר על עצמי ,כמובן שבעקבות זה עניין הזוגיות נדחה, תמיד האמנתי שזה מתוך בחירה אך היום אני מבינה שזה למעשה "נכפה" עליי- הפחד לחוות שוב מערכת יחסים כושלת פשוט לא מאפשר לי לנסות והיום אני פשוט לא יודעת איך יוצרים זוגיות חדשה וגם איך יודעים שהזוגיות היא אכןטובה לפני שמפגישים בן זוג חדש עם הילדה?

מזדהה איתך

17:54 25-10-2008|נירה תנעמי כתב:

אוריתוש

זה לא שאני לא נפגשת.. יש לי את הידידים שלי. לא חסר. רק שכרגע אני בונה את עצמי לומדת להעריך את עצמי לבד ובכלל מי חושב על זה בכלל כרגע... יש מועמדים רק שאני חושבת שצריך לקחת זמן ללבד ללבן לעצמי כמה דברים.. קיצקוץץ............... משהו שלא מוביל לכולם זה סבבה אבל הסיכון של להתאהב ולא לקבל חזרה..עברתי את זה ונשארתי בחיים. הבנתי שלא אעזוב כל מה שיש לי פה עבור אף אחד וגם יתרה מכך את בניה של חיי. אז גם זה יכול להיות סתם משהו שהיה לי בדרך ואחד שהיה וישאר החבר הכי טוב שלי.. וזהו וגם כך זה בסדר. גמור אפילו.. קיצור מי שלא יבין שאני בונה כרגע את העצמאות הכלכלית שלי ולא יהיה סבלני.. לא יהיה בחיי. זהו.. ככה הבהרתי לכולם.זהו.

נירושקה,התשובה שלי היתה מופנית לadha, לא אלייך...

20:00 23-10-2008|adad כתב:

אשמח לקבל עצה

מאז הגירושין, לביתי הייתה עדיפות ראשונה בחיי ולמעשה הקדשתי את כל כולי כדי לתת לה את הכי טוב שאפשר בכל התחומים גם מבחינה רגשית וגם מבחינה חומרית גם אם זה אומר שהייתי צריכה לוותר על עצמי ,כמובן שבעקבות זה עניין הזוגיות נדחה, תמיד האמנתי שזה מתוך בחירה אך היום אני מבינה שזה למעשה "נכפה" עליי- הפחד לחוות שוב מערכת יחסים כושלת פשוט לא מאפשר לי לנסות והיום אני פשוט לא יודעת איך יוצרים זוגיות חדשה וגם איך יודעים שהזוגיות היא אכןטובה לפני שמפגישים בן זוג חדש עם הילדה?

אני לא חושבת שיש נוסחא מנצחת

תשובה פצצות! מסכימה עם כל מילה ומילה.קבל\י 5 נקודות.