היכן היה אלוהים בשואה

כיהודים מאמינים אנו בקיומו של האלוהים הכל יכול ועל פיו יעשה(ישק) הדבראם לטוב ואם לרע בפועל בתקופת השואה הכל נעשה על הצד הרע אני כיהודי חילוני דור שני לניצול שואה שנולד בשנת 1950 וחווה את כל מלחמות ישראל (פרט למלחמת העצמאות) מאמין ביכולתו של האדם לנהל את צעדיו לטוב או לרע את מלחמותיו להצלחה או כישלון ואת חייו לטוב והצלחה אולרע וכישלון ודעתי בנושא היכן היה האלוהים היא ............ הוא פשוט לא היה !!!!!!! גם היום הוא איננו וגם מחר הוא לא יהיה רק האדם בכח עמידותו ויכולתו יכול לעשות ולשנות דברים

בשואה קרו 2 תהליכים בנוגע לאמונה:מי ששאל היכן היה האלוהים הפך לחילוני והיו כאלו שלהפך,טענו שזהו עוד נסיון שבו אלוהים מנסה את עמו,והעמיקו בדת

תאוריה מוכרת המציגה את המאמינים בה כבת יענה הטומנת ראשה בחול ואת העובדה שנכחדו 6 מיליון לא תשנה

תגובה

אני לא חושבת שהמאמינים היו בת יענה. הם פשוט בחרו להאמין ואולי האמונה עזרה להם להתמודד. ומה אומר ויקטור פרנקלףגם הוא אומר שמי שניצל הם אלו שהאמינו במשהו,שלא נואשו,שהיה להם כוח רוחני

תגובה לתגובה

יונה אין לי כוונה לשבור מיתוסים דעתי שלי היא שאולי אולי האמונה עזרה להתמודד אבל בטח שהיא לא עזרה לשרוד לששת המיליונים האמונה ביכולתו של האלוהים לעזור ואו לפתור את הבעיה מנעהאת יכולת ההתמודדות האנושית (הפיזית)של כל האנשים בסך הכל אלוהים נמצא באמונתו של כל אדם באשר הוא אדם עלפי דרכו ועל זה נאמר אשרי האדם באמונתו יחיה

תגובה

זו אפשרות וזו אםפשרות. ויקטור פרנקל כתב את ספרו"האדם מחפש משמעות" אחרי נסיונו במחנות הריכוז. עד השואה הוא היה פסיכואנליטיקאי וינאי שהשתייך לחבורתו של פרויד. את גישתו,הלוגותרפיה שדי נוגדת את הפסיכואנליזה פיתח אחרי נסינו האישי במחנות הריכוז

תשובה

בעקרון מקבל את תשובתך בסך הכל קיבלתי חיזוק מתשובתך לדעתי ביי ביי

אלוהים

השאלה היכן היה אלוהים מעסיקה רבים -ניצולים וגם את הדורות אחריהם- היכן אלוהים כשטוב לנו והיכן הוא כשרע לנו- אני איישת חושבת-שאלוהים החלק הרוחני שבנו-החלק המוסרי שבנו-לכל אחד ואחד האלוהים הוא בו-בנו-או לא-לפי תחושה אישית-לפי תפיסת המוסר שלנו-ומה קרה לנו בשואה-?? הייתה תוכנית בערוץ ההיסוטויה היום-על הדור השני של הגרמנים-הכעס מצד אחד על הילדים על ההורים-וחוסר האמון של דור הגרמנים בתקופת השואה-היה מרתק-ולנו אני מאחלת-שלא נאבד לעולם את המוסר הפנימי שלנו-

אמן. לו יהי כדברייך

אלוהים תשובה

להבנתי יש מוסראחד והוא אינו מתחלק לחיצוני ופנימי ובהקשר המוסרי הקטע הגרמני בכלל לא מתאים להשוואה הם פשוט מנסים להלקות על חטא ואל לנו לקבל זאת באשר למוסר שלנו צר לי לאכזב אותך תראי מה קורה במדינה בכל התחומים ותביני איכן המוסר שלנו אף על פי כן שיהיה לך לילה טוב ושבוע עוד יותר טוב

היכן היה אלוהים בשואה

כיהודים מאמינים אנו בקיומו של האלוהים הכל יכול ועל פיו יעשה(ישק) הדבראם לטוב ואם לרע בפועל בתקופת השואה הכל נעשה על הצד הרע אני כיהודי חילוני דור שני לניצול שואה שנולד בשנת 1950 וחווה את כל מלחמות ישראל (פרט למלחמת העצמאות) מאמין ביכולתו של האדם לנהל את צעדיו לטוב או לרע את מלחמותיו להצלחה או כישלון ואת חייו לטוב והצלחה אולרע וכישלון ודעתי בנושא היכן היה האלוהים היא ............ הוא פשוט לא היה !!!!!!! גם היום הוא איננו וגם מחר הוא לא יהיה רק האדם בכח עמידותו ויכולתו יכול לעשות ולשנות דברים

היכן היה אלוהים בשואה

מפעם לפעם אנו שומעים על ניסיונות שונים להסביר את השואה. דומה שאלה ניסיונות חסרי תוחלת שאף עושים עוול לנושא. את השואה אי אפשר להסביר. מוח אנוש אינו מסוגל למצוא שום הסבר לזוועה הנוראה שהתחוללה שם. אנשים שעברו את השואה וחוו על בשרם את מראותיה, מתקוממים- במידה רבה של צדק- על עצם הרעיון להסבירה.כי באמת אין הסבר ואין תשובה. ועם זאת, אין בכך משום התרסה על האמונה. אנו מאמינים בקב"ה ובהנהגתו לא משום שאנו מבינים את דרכיו ואת מחשבותיו, אלא דוקא משום שהוא נעלה מאתנו ומהשגתנו. כאשר איננו מבינים את דרכי האלוקים, הרי זו רק הוכחה, כי "גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". השואה הביאה זאת לקיצוניות הגדולה ביותר, לאי הבנה מוחלטת. בכלל, מי אמר שעל כל שאלה צריכה להינתן תשובה? מי אמר שכל דבר אפשר להבין? אין כל בושה להודות ולומר: אכן, אין באפשרותנו להבין את השואה, היא נעלית מבינת אנוש. אדרבה, אסור לנו להבין את השואה. כי אז אנו כאילו מסכימים עמה, ואסור לנו להסכים, כשם שאסור לנו להסכים עם אריכות הגלות. אולם אף שאין לנו שמץ של הבנה למה היתה שואה, אנו מאמינים באמונה שלמה שהיה צפון בה איזשהו טוב נעלה, נעלה כל כך שאין באפשרותנו להשיגו. מאמינים אנו שהקב"ה הוא תכלית הטוב והחסד, וממנו לא יבוא דבר רע. ועוד מאמינים אנו, שיבוא יום וגם נרגיש את הטוב הזה, כדברי דוד המלך בתהילים, שיום יבוא ונאמר: "אודך ה' כי אנפת בי". דוגמה, שיש בה כדי להמחיש כיצד דבר שנראה רק יכול לצפון בחובו טוב, היא ניתוח. תארו לעצמכם אדם, שאין לו שום מושג ברפואה ומעולם לא שמע על האפשרות של ניתוח, והנה נכנס לחדר ניתוחים ורואה אדם כפות בכבלים, שותת דם, ומעליו רוכנים אנשים וסכינים בידיהם וחותכים בבשרו ללא רחם. סביר שהאיש יהיה משוכנע שהוא עד לרצח אכזרי ומתועב. אולם כאשר יודע לו שהאיש הכבול סבל ממחלה קשה, ועל ידי הניתוח ניצלו חייו, תתהפך תגובתו מהקצה אל הקצה: אותם אנשים שנראו בעיניו אכזריים, ייראו עכשיו כרופאים מסורים העושים מלאכת קודש. דוגמא זו ממחישה, עד כמה אין ביכולתנו לשפוט את השואה. ראינו צד אחד של התמונה את ההרג והעינויים שעברו על בני עמנו. אבל את הצד השני איננו רואים ואיננו יודעים. איננו יודעים היכן נמצאות עתה נשמותיהם של קדושי השואה. איננו יודעים איזה תפקיד היה לשואה האיומה הזאת בחבלי משיח. איננו יודעים כלום, ולכן איננו מבינים, ואסור לנו להבין. אבל אחרי שהדברים קרו כפי שקרו, אנו מאמינים כי "הצור תמים פועלו.. א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא". מי שרוצה, רואה בשואה קושיה על האמונה, ומי שרוצה, מוצא בה חיזוק לאמונה. דווקא ניצולי השואה מסרו עדויות מופלאות על ניסים ועל השגחה עליונה מופלאה בתוך אימי השואה. רבים שבו אל האמונה דווקא על ידי השואה, אחרי שנוכחו כי למרות הכל עם ישראל חי וקיים. נפלאים הדברים מאתנו ולא לנו לנסות להבינם. איננו מבינים, אבל מאמינים!

ואם לא היתה שואה אז היתה לך תשובה לגבי השאלה היכן הוא?

שאלת קיומו או אי קיומו היא שאלה קשה מאוד. אני חושב שעדיין לא נולד האדם שיוכל לענות עליה. הרי מבחינה לוגית: א. אם הוא קיים אז הוא מכוון את כל מה שקורה בעולם ולנו אין כל יכולת להבין את מעשיו. ב. אם הוא לא קיים אז למה אנחנו חושבים עליו? איש עדיין לא הוכיח את קיומו או קי קיומו. אבל בדמיון הכלל אנושי יש משהו שמרמז כאילו שהוא כן קיים . יתכן שהוא קיים רק כמעין אידאה אנושית . אבל מהן גבולות האידיאה? האם קיומו כאידיאה אינו מחייב את קיומו בפועל? אם אינו קיים בפועל אז מאיין צומחת האידיאה? שאלות קשות . אשמח אם מישהו יוכל לענות לי עליהן.

היכן היה אלוהים בשואה

מפעם לפעם אנו שומעים על ניסיונות שונים להסביר את השואה. דומה שאלה ניסיונות חסרי תוחלת שאף עושים עוול לנושא. את השואה אי אפשר להסביר. מוח אנוש אינו מסוגל למצוא שום הסבר לזוועה הנוראה שהתחוללה שם. אנשים שעברו את השואה וחוו על בשרם את מראותיה, מתקוממים- במידה רבה של צדק- על עצם הרעיון להסבירה.כי באמת אין הסבר ואין תשובה. ועם זאת, אין בכך משום התרסה על האמונה. אנו מאמינים בקב"ה ובהנהגתו לא משום שאנו מבינים את דרכיו ואת מחשבותיו, אלא דוקא משום שהוא נעלה מאתנו ומהשגתנו. כאשר איננו מבינים את דרכי האלוקים, הרי זו רק הוכחה, כי "גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". השואה הביאה זאת לקיצוניות הגדולה ביותר, לאי הבנה מוחלטת. בכלל, מי אמר שעל כל שאלה צריכה להינתן תשובה? מי אמר שכל דבר אפשר להבין? אין כל בושה להודות ולומר: אכן, אין באפשרותנו להבין את השואה, היא נעלית מבינת אנוש. אדרבה, אסור לנו להבין את השואה. כי אז אנו כאילו מסכימים עמה, ואסור לנו להסכים, כשם שאסור לנו להסכים עם אריכות הגלות. אולם אף שאין לנו שמץ של הבנה למה היתה שואה, אנו מאמינים באמונה שלמה שהיה צפון בה איזשהו טוב נעלה, נעלה כל כך שאין באפשרותנו להשיגו. מאמינים אנו שהקב"ה הוא תכלית הטוב והחסד, וממנו לא יבוא דבר רע. ועוד מאמינים אנו, שיבוא יום וגם נרגיש את הטוב הזה, כדברי דוד המלך בתהילים, שיום יבוא ונאמר: "אודך ה' כי אנפת בי". דוגמה, שיש בה כדי להמחיש כיצד דבר שנראה רק יכול לצפון בחובו טוב, היא ניתוח. תארו לעצמכם אדם, שאין לו שום מושג ברפואה ומעולם לא שמע על האפשרות של ניתוח, והנה נכנס לחדר ניתוחים ורואה אדם כפות בכבלים, שותת דם, ומעליו רוכנים אנשים וסכינים בידיהם וחותכים בבשרו ללא רחם. סביר שהאיש יהיה משוכנע שהוא עד לרצח אכזרי ומתועב. אולם כאשר יודע לו שהאיש הכבול סבל ממחלה קשה, ועל ידי הניתוח ניצלו חייו, תתהפך תגובתו מהקצה אל הקצה: אותם אנשים שנראו בעיניו אכזריים, ייראו עכשיו כרופאים מסורים העושים מלאכת קודש. דוגמא זו ממחישה, עד כמה אין ביכולתנו לשפוט את השואה. ראינו צד אחד של התמונה את ההרג והעינויים שעברו על בני עמנו. אבל את הצד השני איננו רואים ואיננו יודעים. איננו יודעים היכן נמצאות עתה נשמותיהם של קדושי השואה. איננו יודעים איזה תפקיד היה לשואה האיומה הזאת בחבלי משיח. איננו יודעים כלום, ולכן איננו מבינים, ואסור לנו להבין. אבל אחרי שהדברים קרו כפי שקרו, אנו מאמינים כי "הצור תמים פועלו.. א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא". מי שרוצה, רואה בשואה קושיה על האמונה, ומי שרוצה, מוצא בה חיזוק לאמונה. דווקא ניצולי השואה מסרו עדויות מופלאות על ניסים ועל השגחה עליונה מופלאה בתוך אימי השואה. רבים שבו אל האמונה דווקא על ידי השואה, אחרי שנוכחו כי למרות הכל עם ישראל חי וקיים. נפלאים הדברים מאתנו ולא לנו לנסות להבינם. איננו מבינים, אבל מאמינים!

דוגמת 'חדר הניתוח שלך ' שלך אינה טובה

אנחנו היינו הקורבנות של התהליך ולא צופים מהצד שנקלעו למקום באקראי . אנחנו אלה שהיו על שולחן הניתוחים . מצאנו עצמינו על השולחן , בלי ידיעה שמדובר בנסיון לרפא מחלה שלנו , בלי ידיעה שמדובר ברופאים ובלי לקבל את הסכמתינו . אתה אומר 'רופאים מסורים' ? אני אומר 'בריונים בעלי ידע רפואי' שיש להעמידם לדין . אז כדי שתמצע דוגמה אחרת . Vיעקב

היכן היה אלוהים בשואה

כיהודים מאמינים אנו בקיומו של האלוהים הכל יכול ועל פיו יעשה(ישק) הדבראם לטוב ואם לרע בפועל בתקופת השואה הכל נעשה על הצד הרע אני כיהודי חילוני דור שני לניצול שואה שנולד בשנת 1950 וחווה את כל מלחמות ישראל (פרט למלחמת העצמאות) מאמין ביכולתו של האדם לנהל את צעדיו לטוב או לרע את מלחמותיו להצלחה או כישלון ואת חייו לטוב והצלחה אולרע וכישלון ודעתי בנושא היכן היה האלוהים היא ............ הוא פשוט לא היה !!!!!!! גם היום הוא איננו וגם מחר הוא לא יהיה רק האדם בכח עמידותו ויכולתו יכול לעשות ולשנות דברים

האדם אחראי על מעשיו.

יכול להיות שאלוהים קיים אבל לא חייב להתערב בחיי העולם הזה. לא עוזר וגם לא פוגע באף יצור. לכן האחריות היא על האדם. אדם שחפץ בחיים שידע שיש סיכונים בחיים ואין לו את מי להאשים (אןלי את הוריו שהביאו אותו לעולם כזה) על מה שקורה לו בחיים. בחרת לחיות? אז תתמודד עם מה שיש ואף אחד לא מכריח אותך לחיות.

היכן היה אלוהים בשואה

מפעם לפעם אנו שומעים על ניסיונות שונים להסביר את השואה. דומה שאלה ניסיונות חסרי תוחלת שאף עושים עוול לנושא. את השואה אי אפשר להסביר. מוח אנוש אינו מסוגל למצוא שום הסבר לזוועה הנוראה שהתחוללה שם. אנשים שעברו את השואה וחוו על בשרם את מראותיה, מתקוממים- במידה רבה של צדק- על עצם הרעיון להסבירה.כי באמת אין הסבר ואין תשובה. ועם זאת, אין בכך משום התרסה על האמונה. אנו מאמינים בקב"ה ובהנהגתו לא משום שאנו מבינים את דרכיו ואת מחשבותיו, אלא דוקא משום שהוא נעלה מאתנו ומהשגתנו. כאשר איננו מבינים את דרכי האלוקים, הרי זו רק הוכחה, כי "גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". השואה הביאה זאת לקיצוניות הגדולה ביותר, לאי הבנה מוחלטת. בכלל, מי אמר שעל כל שאלה צריכה להינתן תשובה? מי אמר שכל דבר אפשר להבין? אין כל בושה להודות ולומר: אכן, אין באפשרותנו להבין את השואה, היא נעלית מבינת אנוש. אדרבה, אסור לנו להבין את השואה. כי אז אנו כאילו מסכימים עמה, ואסור לנו להסכים, כשם שאסור לנו להסכים עם אריכות הגלות. אולם אף שאין לנו שמץ של הבנה למה היתה שואה, אנו מאמינים באמונה שלמה שהיה צפון בה איזשהו טוב נעלה, נעלה כל כך שאין באפשרותנו להשיגו. מאמינים אנו שהקב"ה הוא תכלית הטוב והחסד, וממנו לא יבוא דבר רע. ועוד מאמינים אנו, שיבוא יום וגם נרגיש את הטוב הזה, כדברי דוד המלך בתהילים, שיום יבוא ונאמר: "אודך ה' כי אנפת בי". דוגמה, שיש בה כדי להמחיש כיצד דבר שנראה רק יכול לצפון בחובו טוב, היא ניתוח. תארו לעצמכם אדם, שאין לו שום מושג ברפואה ומעולם לא שמע על האפשרות של ניתוח, והנה נכנס לחדר ניתוחים ורואה אדם כפות בכבלים, שותת דם, ומעליו רוכנים אנשים וסכינים בידיהם וחותכים בבשרו ללא רחם. סביר שהאיש יהיה משוכנע שהוא עד לרצח אכזרי ומתועב. אולם כאשר יודע לו שהאיש הכבול סבל ממחלה קשה, ועל ידי הניתוח ניצלו חייו, תתהפך תגובתו מהקצה אל הקצה: אותם אנשים שנראו בעיניו אכזריים, ייראו עכשיו כרופאים מסורים העושים מלאכת קודש. דוגמא זו ממחישה, עד כמה אין ביכולתנו לשפוט את השואה. ראינו צד אחד של התמונה את ההרג והעינויים שעברו על בני עמנו. אבל את הצד השני איננו רואים ואיננו יודעים. איננו יודעים היכן נמצאות עתה נשמותיהם של קדושי השואה. איננו יודעים איזה תפקיד היה לשואה האיומה הזאת בחבלי משיח. איננו יודעים כלום, ולכן איננו מבינים, ואסור לנו להבין. אבל אחרי שהדברים קרו כפי שקרו, אנו מאמינים כי "הצור תמים פועלו.. א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא". מי שרוצה, רואה בשואה קושיה על האמונה, ומי שרוצה, מוצא בה חיזוק לאמונה. דווקא ניצולי השואה מסרו עדויות מופלאות על ניסים ועל השגחה עליונה מופלאה בתוך אימי השואה. רבים שבו אל האמונה דווקא על ידי השואה, אחרי שנוכחו כי למרות הכל עם ישראל חי וקיים. נפלאים הדברים מאתנו ולא לנו לנסות להבינם. איננו מבינים, אבל מאמינים!

צריך לאהוב את ה'. כי הוא לא אשם, וגם לא היה בידו למנעה.

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דור שני לשואה
בחר
בחר