לילך, מהסטוריית ההודעות שלך עולה שאת עם גבר שלו אלו נישואים שניים, לא כל כך מאהבה כמו מתועלתיות, לפחות כך את מציגה את זה, את מגדלת שני ילדים שלו וילד משותף שלכם, כך שיש כר נרחב לבעיות/חיכוכים/עצבים וקוצר רוח.
את כבר הצגת את הבעייתיות שאת חווה ביחסים שלכם ואת רצונך למשהו שחסר לך כנראה הרבה יותר מאשר לו.
במצב עניינים כזה, יש נטייה גם אם לא תמיד מודעת "להחזיר" לו בקטנה, בכל מיני עקיצות קטנטנות, בנחמדות ובחיוך ועם הרבה הומור, העניין הוא שזה נופל במקום שמחכה להתפרץ בשלב מאוחר יותר.
בנוסף על כך, לא מעט אנשים שאני מכירה נוטים להיות נחמדים ונעימים ואמפטיים בחברה, ולהמשיך את העכירות במערכת היחסים האישית שלהם כשהם חוזרים לד' אמותיהם, למגרש הביתי שלהם, שם הם חוזרים להיות עצמם.
כך שמה שאת מציינת כ"לקלקל את השבת" הוא בעצם לחזור ל"נורמה" כפי שאת תיארת את יחסיכם.
וכן, לגיטימי לך לגמרי להיות עצובה, אבל אולי כדאי שתשקלי כמה אופציות יותר מעשיות לשינוי כמו ייעוץ.
