עצובה ולא מצליחה להסתיר את זה

חזרנו אני ובעלי והילדים מבילוי אצל חברים

האווירה הייתה נעימה צחקנו והיה נחמד

אבל איך שהגענו הביתה התחילו העקיצות הפרצופים והירידות עלי

לפני כולם הוא כזה נחמד וכשמגיעים הביתה כאילו יורדת המסיכה

למה לקלקל ככה את השבת , למה ? 

מרגישה כל כך עצובה !

אני מניח שאם הוא יורד עליך, ועוקץ אותך, יש לו מן הסתם כמה חשבונות לסגור איתך. כלומר, כנראה שגם את לא טומנת ידך בצלחת, ועושה לו כמה דברים שלא מאוד מוצאים חן בעיניו.

 

הפתרון, בחלקו לפחות, הוא לזהות מה הדברים שאת עושה שמעצבנים אותו(*) ולהפסיק לעשות אותם.

 

אגב, זה מאוד חיובי בעיניי שלפחות הוא לא מבייש אותך ליד החברים. כן כדאי להעריך את זה! זה לא מובן מאליו.

---

(*) יתכן שאת יודעת בדיוק מה את עושה שמעצבן אותו, אבל את פשוט לא מוכנה להפסיק. וזו, כמובן, זכותך המלאה. אלא שלכל זכות יש גם תג מחיר שצמוד אליה.

איך בכל תגובה אתה תמיד מאשים את המתלונן או המתלוננת , אתה לא אמפתי בכלל . זה כמו שתאשים אישה מוכה שהיא הרגיזה את בעלה והמכות מגיעות לה . סליחה אבל זו לא פעם ראשונה שאני קוראת תגובות שכאלו ממך , אתה לא ראוי להיות מנהל פורום ! שבוע טוב לך .

אני מסכים איתך שאני לא ראוי להיות מנהל פורום. אני גם מסכים איתך שבפורומים הרבה פעמים אני לא מספיק אמפתי.

 

עכשיו שהסכמתי איתך (באמת, לא בציניות): בואי תעני לי על שאלה אחת: אם אני מבין אותך נכון, את טוענת שאת ממש בסדר, ופשוט יש לך בעל שהרבה פעמים הוא רע, ופוגע בך בלי סיבה. האם הבנתי אותך נכון?

לילך, מהסטוריית ההודעות שלך עולה שאת עם גבר שלו אלו נישואים שניים, לא כל כך מאהבה כמו מתועלתיות, לפחות כך את מציגה את זה, את מגדלת שני ילדים שלו וילד משותף שלכם, כך שיש כר נרחב לבעיות/חיכוכים/עצבים וקוצר רוח.

את כבר הצגת את הבעייתיות שאת חווה ביחסים שלכם ואת רצונך למשהו שחסר לך כנראה הרבה יותר מאשר לו.

במצב עניינים כזה, יש נטייה גם אם לא תמיד מודעת "להחזיר" לו בקטנה, בכל מיני עקיצות קטנטנות, בנחמדות ובחיוך ועם הרבה הומור, העניין הוא שזה נופל במקום שמחכה להתפרץ בשלב מאוחר יותר.

בנוסף על כך, לא מעט אנשים שאני מכירה נוטים להיות נחמדים ונעימים ואמפטיים בחברה, ולהמשיך את העכירות במערכת היחסים האישית שלהם כשהם חוזרים לד' אמותיהם, למגרש הביתי שלהם, שם הם חוזרים להיות עצמם.

כך שמה שאת מציינת כ"לקלקל את השבת" הוא בעצם לחזור ל"נורמה" כפי שאת תיארת את יחסיכם.

וכן, לגיטימי לך לגמרי להיות עצובה, אבל אולי כדאי שתשקלי כמה אופציות יותר מעשיות לשינוי כמו ייעוץ.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר