גם אני מסכים עם הנאמר למעלה, אם את מרגישה שאת עדיין לא מוכנה לזה, מכל סיבה שהיא, אל "תיגררי" אחריו בניסיונות לרצות אותו.
מה שיותר מטריד אותי, זה למה את מתחמקת מזה. לא מהשיחה (אני מבין שזה יכול להיות מורכב), אני מתכוון לסיבה בגינה את לא מעוניינת כרגע בילד. לכל אורך ההתכתבויות למעלה, לא ציינת את הסיבה ונדמה כי אפילו את לא יודעת מהי.
אני חושב ששיחה בינך לבן בעלך חייבת להתבצע, אבל בשביל שהיא תהיה מוצלחת ולא רק תחריף את המצב בניכם, את צריכה להיות מסוגלת גם להשיב לשאלותיו (שסביר שיכללו את החיפוש אחר הסיבה האמיתית לעיכוב עם ההריון הנוסף..).
ידידה קרובה שלי, הייתה במצב דומה עם בן זוגה כשהיא לא ידעה לשים את האצבע על הסיבה בגינה היא לא רוצה לקנות בית משותף עם בעלה (הם גרו 5 שנים בשכירות), המצב התדרדר לכך שהוא ממש הרגיש שהיא לא מוכנה להתחייב לו עד הסוף, והוא ממש התדכדך ונפגע. היא שלא ידעה מה להגיד או לעשות, ואפילו לא ידעה לשים את האצבע על הסיבה ה'אמיתית' שלה, פנתה אלי והתייעצה עימי.
נכון שזה לא מקרה קלאסי של ייעוץ זוגי, כי ברור לכולנו שעליהם לשוחח, ושניהם יודעים זאת ומעוניינים לעשות זאת, אבל עצם כך שהיא לא ידעה את מקור הסיבות שלה, נתן תחושה שהיא זו שצריכה לעבור קודם תהליך בירור עם עצמה ורק אז יוכלו השניים לפנות במידת הצורך אל ייעוץ זוגי (צירפתי לך קישור כדי שתביני מה זה ייעוץ זוגי). אך למרות זאת כן המלצתי לה לפנות אל ייעוץ זוגי עם בעלה (בעיקר כי הוא כבר הרגיש שהנישואים שלו נגמרים, ורצינו להעביר לו את המסר שלא מוותרים, מנסים לתקן, להבין ולשפר), ושניהם יחד הבינו את הסיבות לבעיה שהייתה להם.
היום? הם מאושרים בבית החדש שלהם..
אוו.. קצת חרגתי מהנושא שלי.... מה שרציתי להגיד זה, שאת חייבת להיסגר בינך לבין עצמך על הסיבות שלך ואז להסביר את זה יפה לבן זוגך. אל תשאירי אותו בעלטה. אם את לא יודעת מה הסיבות שלך, תיעזרי באיש מקצוע, העיקר - תתני לבן זוגך את התחושה שאת רוצה שזה לא ישפיע על הזוגיות שלכם. ושזה משהו ששניכם צריכים להבין אותו ואת מקורותיו ולהתמודד איתו בצורה טובה.
בהצלחה .
*** ההודעה נערכה והלינק הוסר. אני מזכיר לא בפעם הראשונה שעפ"י תקנון וואלה, פה לא המקום לפירסומת ישירה או סמויה. ***
