זוגיות

זוגיות

 

שלום לכולם,

היינו אצל יועצת והיא אמרה שבן זוגי לא יודע להביע רגשות, אלא רק את הכעס שנובע מהם. האם זה דבר שניתן לשנות?

תודה רבה על ההתייחסותכם,

אורנה.

היי אורנה,

 

זה תלוי בשאלה למה את מתכוונת ב"דבר שניתן לשנות"?

 

אם כוונתך שמישהו יהפוך את בעלך למשורר של הרגשות האנושיים, איש בעל מבע בהיר ועז, המדייק בגווני הגוונים של רגשות עדינים ומורכבים, מעין חיים נחמן ביאליק או נתן זך או שלמה ארצי. כנראה שהתשובה שלילית.

 

אם כוונתך לשינוי קל, שבו הוא ילמד לבטא טיפה יותר - התשובה לא חד משמעית. הוא יכול ללמוד קצת אחרת, אם הוא ממש רוצה. אלא שבינתיים, אם הניחוש שלי נכון, לא הוא זה שרוצה, אלא את רוצה. ואם רק את רוצה, התשובה היא שוב לא.

 

יש אופציה שלישית, שאת לומדת להבין את שפה שלו, ואת ביטויי הרגש הלא מילוליים שבוודאי יש לו. אבל זה כבר יותר קשה, כי אז העבודה היא עליך ולא עליו.

 

והאופציה הרביעית היא טיפול זוגי לא ארוך, שבו מלמדים את שניכם לדבר יותר טוב. זאת האופציה הכי טובה לדעתי.

 

ובכל מקרה, הישמרי מאוד ממה שעושות נשים רבות, וזה לנסות לעצב את הגבר שלהן בדרכן (כמו למשל השואלת הקודמת, ronioli, שלא תנוח עד שבעלה יתחיל להביא לה מתנות ולציין חגים וימי הולדת. רק אז היא תהיה מאושרת). באופן כללי אני תמיד ממליץ על הנוסחה של לקבל את בן או בת הזוג כמו שהם, וללמוד לחיות עם זה הכי טוב שאפשר.

 

הרצון לשנות את השני הוא תמונת המראה של חוסר הרצון שלנו לשנות את עצמנו. זה כמו שאני רוצה לשתות מים ובמקום לקום לקחת כוס, אני מבקש מאשתי שהיא תקוןם ותביא לי - כי אני הרי צמא, ומגיע לי שירוו את צמאוני.

היי מריוס.

 

כמובן שהכוונה לשינוי קטן שאוכל להרגיש איתו טוב.

אני מבינה את העיקרון של לא לשנות את האדם ועדיף שאשנה את הציפיות שלי.

העניין הוא, שכל ויכוח או כעס הכי קטן הופך לברוגז והתעלמות מוחלטת, ובגלל זה נהרסים לנו שבתות, חגים, נופש בבית מלון, וכל הזמנים הפנויים יחד. גם כשאני מנסה לפייס, הוא דוחה אותי. מה עוד, שלעיתים אני בעצמי פגועה ויש לי את הציפייה שהוא יפייס ושיהיה טוב בבית, ולא כעס נמשך. גם כשאני מנסה להיכנס לראש שלו ולהתעלם ממנו גם, זה ממשיך וממשיך, אין לו כל בעיה שתהיה אווירה שקטה ועצובה בבית, או לחילופין אווירה כביכול "שמחה" שלי בלבד כשהוא לא משתתף בה (לעיתים אני מנסה ללכת לחברה, או להליכה, כביכול כדי לתת לו להרגיש שאני לא אהיה עצובה בגללו), אבל כלום לא משנה את המצב, הוא פשוט ממשיך להתבודד.

יש מי שלא מתייחס בצורה מיוחדת ל"חג האהבה" או יום הולדת, או יום נישואין וכו'. יש מי שלא יודע לומר לאשה שלו שהוא אוהב, יש מי שלא יודע לפייס, אבל הכל ביחד ???

ברור שהכל ביחד!

זאת בדיוק הדינמיקה של מאבק כח והתבצרות שקורית להמון זוגות. לא רק את פגועה - גם הוא פגוע. והרבה גברים, כשהם פגועים, עוד יותר מסתגרים (המערה וכל זה...). הנסיונות שלך לפייס הם כמובן חיוביים, אולם כשיש הרבה מטענים משנים ארוכות, זה לא מספיק. לכן יש את האופציה הרביעית שציינתי.

אני לא חושב שבעלך חריג בקטע הזה. זה לא שהוא לא בעל מוצלח (על כל פנים, לא בגלל זה...) זה פשוט מצב של פצע רגיש בשני הצדדים.

הייתם אצל יועצת והיא לא הסבירה לכם את דבריה?

מדוע לא שאלת אותה או ביקשת את הפרשנות למסקנותיה.

והרי, גם אם תוכלו לשנות את המצב, סביר שזה יתבצע, יותר נכון כדאי וטוב שזה יתבצע, במסגרת של ייעוץ זוגי.

 

אם את לא מרגישה שאת יכולה להתדיין בחופשיות, ולרדת עד לסוף דעתך עם היועצת הזוגית ההיא, אולי כדאי שתשקלי פנייה אל יועצת זוגית או יועץ זוגי אחר, שכן יקדם אתכם ויסייע לכם לפתור את בעיותיכם ולא רק להגדיר אותן.

 

*** ההודעה נערכה ע"י מנהל הפורום. אין לפרסם כאן ***

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר