אמא שלו מסכסכת בינינו

מצטער, אין מה לעשות.

היא כזאת והיא תישאר כזאת, ואת צריכה לחיות איתה.

את יכולה לעשות את זה בכעס ומסכנות, או שאת יכולה לעשות את זה בחוכמה.

הטריק לעשות את זה בחוכמה הוא לא להיפגע ממנה, אלא פשוט להשתמש באמצעים חכמים כאלה ואחרים. מילה נכונה ברגע נכון, חיזוק הקשר עם בעלך בלי להסית אותו נגד אימו (מהלך שבוודאי לא יצליח...).

תזכרי: מי שנשבר בקלות, מרגיש מסכן, אומלל וחסר אונים - מפסיד.

ומי שחכם ומתמיד - מנצח.

ניצחון, אגב, זה לא "חהכניס לה" ולא "לשפר אותה" או "לשכנע אותה". ניצחון זה לחיות את חייך באושר.

עם האישה לא עושים דבר.

מבינים שזה מה יש ועם זה משתדלים "לנצח".

מה שעושים זה עם הגבר שאת חיה איתו.

יושבים ומסבירים לו מה מפריע לך, למה, בלי לתקוף את האמא שלו, בלי לדבר עליה סרה, פשוט להסביר לו את תחושותייך, ובמקביל לומדים לסנן, לא להיעלב מכל מילה/משפט, לא להתייחס לכל מילה/משפט, לסנן.

כך צולחים גם את החום המתיש של הקיץ וגם אמהות מעצבנות.

שלום רגינה,

האם ניסית לשבת עם חמותך על כוס קפה ולדבר איתה מלב אל לב ?

לפרוס בפניה את הרגשתך, לנסות להגיע אל ליבה לתובנה כי ללא כוונה היא מחבלת בזוגיות שלכם.

חשוב ביותר להבהיר עמדות מתחילת היחסים, כי אם עכשיו היא מעורבת ,את לא יודעת מה צפוי לך אחרי הלידה.

הרעיון לא לריב, אלא להגיע אל ליבה בדברים שהיא וודאי לא תרצה כי היו קורים לה,

בהצלחה סופי.

שלום לך

"עזב את אביו ואימו ודבק באישתו" . אני חושב שזאת גולת הכותרת. הבעיה העיקרית נעוצה בבעלך ולא בחמותך.כל עוד בעלך לא תומך בך מול אימו זה יתפתח ליותר מתיסכול אצלך ובטח שלא תגיעו כך למקומות טובים. לכן לעניות דעתי זה הכיוון שצריך לחתור אליו. כמובן שיוץ זוגי בנושא זה יכול להועיל מאוד. המון בהצלחה.

רגינה

רק יעוץ זוגי יפתור את הבעיה

הוא קרוב לוודאי יגיד שהכל בסדר אצלו והוא לא זקוק ליעוץ לכן, עליך לדבר עם יועץ ולסכם איתו ש"את" צריכה יעוץ
ושהוא יצטרף בהמשך בכדי לעזור לך.

בהצלחה

יקירתי,

ראשית זו אמא שלו וזה מה יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לפי ניסיון חיי- גם לי יש חמה כזו- ראשית לקנות בית רחוק  ממקום מגוריהם.

שנית- תלמדי לחיות איתו הוא החשוב במידה והוא מכבד ושומר עלייך מול משפחתו - שמרי עליו וטפחי אותו שלא יחפש אותה וולבסוף הוא גם לא יקשיב לה - לעולם על תדברי רע עליהם- רק הסבירי מה את מרגישה לידם וכמה זה לא נעים.

במידה ואת מרגישה שהוא לצידם - עיזבי אותו- התגרשי- חבל לחיות בסבל זה רק מתעצם עם השנים

מניסיון של 10 שנים.

 קרן צודקת במליון אחוז אני גרה עם חמתי ומה שאני עוברת לא מאחלת לאף אחד כרגע אני אצל אמא שלי באתי לתקופה קצת לנוח מהכל יש לנו ילדה עוד מעט בת 8 חודשים ואני גם מנסה לשכנע אותו לעבור לגור לבד אחרת לא יגמר טוב ואצלינו זה יותר מסובךךךך הוא גם בן יחיד אצלה ובלי אבא וגם אני בלי אבא ההורים שלנו גרושים ולא בקשר איתם אנחנו גרים בירושלים ממש ליד הערבים ואני רוצה לעוף מישם למרכז הוא לא רוצה קשה לו לעזוב את אמא שלו וחברים אבל אמא שלו לא לבד שם רוב המישפחה שלהם גרה בירושלים ואני לבד שם אין לי שם עזרה ולא סומכת עליה בכלל בגלל כל מיני סיבות אמא שלי גרה בראשון לציון והיא ממש עוזרת לנו יותר מאמא שלו ואני גם חשבתי ללכת לייעוץ זוגי השאלה עד כמה זה יעזור כי כמה שאני מדברת איתו לא עוזר כלום...ואשמח להמלצות עם איש מיקצוע טוב בירושלים או במרכז..

זו דיעה קדומה לפי דעתי תברח כמה שיותר מאמא שלך לעיר אחרת כדי להציל את הנישואין שלך

מצמרר אותי לקרוא את מה שחוויתי לפני כ6, החל מתקופת ההריון. לצערי, המקרה שלי הסתיים בגירושין.

ממרחק הזמן אני מסכימה את כל מה שנכתב פה לפניי. יש להניח כי ההבדל בין זוגות שמסיימים בנסיבות אלו ברבנות לבין אלו ש"שורדים" הם הבשלות של בן הזוג המוסת והחוסן הנפשי של הצד ה"קורבן" של ההסתה.

מהנסיון שלי אני יכולה לייעץ לך שלא להגרר למשחק אלא דווקא להתחזק ממנו.

שימרי על יחסים קורקטיים עם חמותך והתעלמי ככל הניתן מ"משחקי הכוח". מנגד, חזקי את קשרייך החברתיים והקיפי את עצמך במיוחד

לקראת הלידה ואחריה ב"דורשי שלומך" כגון חברים נאמנים ומשפחה תומכת. 

קחי בחשבון שאחרי הלידה עם הורמונים, הנקות וכדומה את תהיי חלשה יותר נפשית וחשוב שתדעי שאת בידיים טובות.

תהיי אופטימית, חזקה ובטוחה בעצמך. חזקי את בעלך בנושאים אחרים והסיחי את דעתך ודעתו מעניינים הקשורים באמו. אם הוא בשל מספיק הוא כבר ידע איך לנטרל את ההסתות האלו ואם הוא אינו בשל ממילא לא יעזור לשוחח עמו על כך. הדבר היחיד שיהפוך את ההסתות הללו לחסרות טעם הם החוזק שלך.

שיהיה בהצלחה.

עצה אמיתית ממני מכול הלב תעזבי את בעלך ושילך לעזאזל הוא צריך ליהיות לצידך וליבחור או את או אמא שלו האושר. הזוגיות. והחיים שלך יותר חשובים תלכי מהר עוד הרגע

אין מה לעשות תתמודדי על הבעל ותנסי להעיף את החמה.

מניסיון לרוב זה לא מצליח אבל שווה לנסות.

יקירתי ....ילד של אמא נשאר ילד של אמא. אין מה לעשות עם זה....

תגידי "אמן" לכל מה שהיא אומרת ואז את תחיי טוב. או שתשתדלי כמה שפחות להיות לידה, לא לגור איתה (ברור שלא).

ולבקש מבעלך היקר שלא יספר לה כל דבר.

בהצלחה.

רגינה יקרה,

משתתפת מאד בקושי שלך.

אספר לך קצת על הניסיון שלי... אני נשואה מעל ל10 שנים. בשנים הראשונות היה לי קשר נפלא עם חמותי. נפלא באמת. היינו ממש חברות, או שכך לפחות חשבתי. היא השתדלה לעזור לנו ואני עמדתי לצידה בתקופות קשות  וראיתי בה ממש אשת סוד ( לא לנסות בבית !!). הייתי כ"כ גאה שניצחתי את המיתוס של "כלה-חמה".. כמו כל זוג גם אני ובעלי הגענו לתקופה קשה מאד בקשר שלנו. ניסינו לשתף איש מקצוע אבל זה לא עזר. בעלי פשוט לא היה מוכן לקבל מאף אחד. לא הייתה לי ברירה אחרת ולמרות שידעתי שזה מסוכן מאד שיתפתי את חמותי וביקשתי את עזרתה בתור אדם שבעלי פשוט מעריץ. אין לו אבא, הוא בן יחיד והקשר שלו עם אמא שלו הוא ממש מיוחד. קשר שאני אגב מאד שמחתי בו ועזרתי לטפח אותו. ובמקום לראות שיפור ראיתי החמרה עצומה ממש לא ראיתי שום סיכוי לשקם את הקשר...יום אחד במהלך שיחה קשה עם חמותי יצא המרצע מן השק והיא אמרה לי מה היא חושבת עלי ואיזו הפתעה (או שלא) אלא היו ממש הדברים שבעלי האמין עלי...

הייתי בהלם! כשקצת הצלחתי לצאת ממנו ראיתי שיש לי שתי אפשרויות האחת היא לעזוב. להרים ידיים, להגיד שלום, לוותר על הקשר וללכת.

והשניה היא לצאת מתחושת הקורבנות ולהלחם. אני אוהבת את בעלי. מאד. והחלטתי שאני הולכת להלחם ולנצח ולשמור על הבית והזוגיות שלנו. הפכתי לאשה למופת. השתדלתי להראות לו מה אנחנו יכולים להפסיד. בלי מילים יותר מעשים. הצחקתי אותו,ובישלתי לו, קניתי לו, פינקתי אותו מה לא. עם הזמן האמת יצאה לאור והוא ראה בעיניים שהכל היה שקר וסכסכנות. זה היה קשה. קשה מאד ודרש הרבה עבודה קשה אבל היום כשהזוגיות שלנו

נ פ ל א ה כל הקושי היה שווה.

אני מאמינה שאם את אוהבת אותו, אוהבת באמת, תמצאי דרך לשמור על הזוגיות שלכם. זה קשה שאין דברים כאלה ודורש הרבה מסירות וויתורים, אבל מי הבטיח לנו שזה יהיה קל? (:

מאחלת לך הצלחה בכל מה שתחליטי.   

תגרמי לה  לשמוע אותך נהנת במיטה זה התרופה לנשים מזדקנות.