היי חזרתי למקום שבו אמצא אוזן קשבת

מי שכבר מכיר אותי ולאלה שלא עברתי תקופה די קשה בה גילתי שבעלי בגד בי תקופה ארוכה הייתי כ"כ נחושה להתגרש עד שעשיתי רגע חושבים למעני ומען משפחתי 3 ילדים הגדולה בת 11 והחלטנו על שלום בית ברור בתנאים של יועצת זוגית וטיפול אישי לבעלי, וכמובן גם חושי היו יותר מחודדים והייתי יותר ערנית לזוגיות שלי הרגשתי שאכן הכול משתנה אמנם הלב עדיין בסערה אבל היינו עוברים זאת יחד ואז ממש במקרה נתקלתי בהודעה שנשלח על יד "בעלי" למשהי חדשה והחוצפה זה שלא עבר שבוע מהרבנות בה דרשנו שלום בית וההוא העז להכיר משהי חדשה והוא בקשר טלפוני קרוב לחודש כמובן הבית עלה על גדותיו מרוב כעס ותסכול ואכזבה עד שהתחלתי לתת אמון ולאהוב מחדש את בעלי , כיום עבר מאז שבועיים . אני מצד אחד כואבת את כאבי עד כמה אפשר לשתוק , מצד שני עומדים עניין הבית והמשפחה כ"כ מלחיצה הסביבה שבה מנגנים לי שחיי כגרושה לא יהיו קלים כרגע אני מרגישה שאני איתו מתוך פשרה , אימון כבר לא קיים אני עדיין כועסת אך עדיין אוהבת נשמע כל כך מצחיק עד כמה באמת אפשר להמשיך הלאה בזוגיות כבר אין אימון אני כ"כ מפחדת להפגע שוב פעם , לא בא לי שהילדים יעברו שוב את הסרט שאמא שלהן חוותה ,את הילדים לא הזנחתי לרגע דיברתי עם יועצת בית הספר שתדבר עימם הילדה חוששת לדבר איתי על המצב עלמנת לא לפגוע בי בשאלות למה ואיך , למה אין לי אומץ לעשות משהו למען עצמי מבלי להתחשב בו ובילדים אמנם יהיה קשה אבל אני שם למענם לטוב ולרע ....

אם המצב כל כך גרוע ואת לא עושה למען עצמך וממשיכה לחיות

איפה שלא טוב, נכשלת למעשה בשיעור הכי חשוב שעליך להעביר לילדיך. לא נשארים איפה שלא טוב !!! לא תרצי הרי שהם יחקו אותך שתגדלי, שיישארו במקום שהם ממש סובלים. אם זה במקום עבודה בנישואין כושלים וכדומה עזבי מה שהמשפחה אומרת לך, נתת לו את כל הצ'נסים שבעולם, הוא לא מסוגל להשתנות לפחות לא כרגע בלי טיפול ממושך ולא נראה שיש לו רצון אמיתי לכך. נכון החיים בתור גרושה אולי לא יהיו קלים, אבל החיים שלך עכשיו קלים? לפחות אז תוכלי להתמקד בעצמך, יהיה לך שקט מסוים, לילדים יהיה בית שקט בלי מריבות, בלי אוירה עכורה. לא להישאר איפה שלא טוב, ממש לא טוב.

אכן כך, ועוד.........

בנסיון שלך לא להזיק לילדים את כופה עליהם התמודדות שאינה אמורה להיות נחלתם. נגזלת מהם ילדותם מעצם הצורך שלהם להקל עלייך ו"לתקן" את שבן זוגך מעולל. לא נשארים למען הילדים, זה תירוץ לקבע מצב קיים במקום להתמודד. למען הילדים עושים, כי אם את רוצה להעניק להם אושר ויציבות ראשית את צריכה להיות מאושרת ויציבה. וכמו שאת מתארת את המצב - את לא שם. נישואין הם לא בכל מחיר. והמשפחה שלך שלא נותנת לך לפרוש כנפיים ולהחליט בעצמך למען עצמך עושה לך עוול. את צריכה להחליט מה טוב לך ותפקידה של המשפחה הוא לא לקבל החלטות במקומך אלא לתמוך בך בכל החלטה שתחליטי, אל למצער - לא להפריע לך. וכמו שאת כותבת - ניסית הכל. הכל מלבד להשאיר אותו ולקחת את עצמך וילדייך למקום שקט יותר, שלו יותר ורגוע שיאפשר לך להחזיר לעצמך את האיזון. לא נשארים במקום לא טוב, לא ממשיכים להיכנע לאומללות ולסבל, לא משתמשים בילדים כחומת מגן לאי עשייה ולחוסר החלטה, מגייסים עזרה (פסיכולוגית/משפטית) ואם אין יכולת כספית - מאגף הרווחה בעיריה במקום מגורייך, והולכים קדימה. אחרת לא ישתנה כלום, לא אצלך, לא אצלו ולא אצלכם כמשפחה.

מסכים עם שתיכן

היי חזרתי למקום שבו אמצא אוזן קשבת

מי שכבר מכיר אותי ולאלה שלא עברתי תקופה די קשה בה גילתי שבעלי בגד בי תקופה ארוכה הייתי כ"כ נחושה להתגרש עד שעשיתי רגע חושבים למעני ומען משפחתי 3 ילדים הגדולה בת 11 והחלטנו על שלום בית ברור בתנאים של יועצת זוגית וטיפול אישי לבעלי, וכמובן גם חושי היו יותר מחודדים והייתי יותר ערנית לזוגיות שלי הרגשתי שאכן הכול משתנה אמנם הלב עדיין בסערה אבל היינו עוברים זאת יחד ואז ממש במקרה נתקלתי בהודעה שנשלח על יד "בעלי" למשהי חדשה והחוצפה זה שלא עבר שבוע מהרבנות בה דרשנו שלום בית וההוא העז להכיר משהי חדשה והוא בקשר טלפוני קרוב לחודש כמובן הבית עלה על גדותיו מרוב כעס ותסכול ואכזבה עד שהתחלתי לתת אמון ולאהוב מחדש את בעלי , כיום עבר מאז שבועיים . אני מצד אחד כואבת את כאבי עד כמה אפשר לשתוק , מצד שני עומדים עניין הבית והמשפחה כ"כ מלחיצה הסביבה שבה מנגנים לי שחיי כגרושה לא יהיו קלים כרגע אני מרגישה שאני איתו מתוך פשרה , אימון כבר לא קיים אני עדיין כועסת אך עדיין אוהבת נשמע כל כך מצחיק עד כמה באמת אפשר להמשיך הלאה בזוגיות כבר אין אימון אני כ"כ מפחדת להפגע שוב פעם , לא בא לי שהילדים יעברו שוב את הסרט שאמא שלהן חוותה ,את הילדים לא הזנחתי לרגע דיברתי עם יועצת בית הספר שתדבר עימם הילדה חוששת לדבר איתי על המצב עלמנת לא לפגוע בי בשאלות למה ואיך , למה אין לי אומץ לעשות משהו למען עצמי מבלי להתחשב בו ובילדים אמנם יהיה קשה אבל אני שם למענם לטוב ולרע ....

גם אני נוטה להסכים עם הדברים

שנאמרו לך. בכל מקרה, בצורה הזו - אין המצב יכול להימשך. עליך להחליט החלטה ברורה (יותר מהקודמת שכללה את תנאי השלום בית), האם נפרדים?! או נשארים?! כמובן, שבמידה ותחליטי להישאר עם בעלך, אתם חייבים לפנות יחד לטיפול זוגי רציני ומשמעותי שיטפל בגורמים של שורשי הבעיות בניכם. באופן זה, גם אם אותו טיפול זוגי לא יצלח ולא תצליחו לפשר על המחלוקות בניכם ועל חוסר האמון ושברון הלב (למרות שפניה למטפל זוגי מקצועי ומוסמך + רצון אמיתי של שניכם ונכונות מלאה לעבור את התהליכם אמורה לשקם את היחסים שלכם ולהשיב את הסדר על כנו..) תוכלו להוביל את תהליכי הטיפול הזוגי לתהליכי פרידה מכובדת שלא תפגע בילדים היקרים שלכם. ממאחל מכל הלב- בהצלחה רבה, ושולח לך כוחות... *** ההודעה נערכה ע"י מנהל הפורום. אין לפרסם כאן ***

רק שאבין - קשר טלפוני נחשב בעינייך לבגידה ?

כי אם אכן זה כך - הרי שאני יכול להחשב לנואף הכי גדול במזה"ת. ואני לא יודע אם להצטער או לא - אבל אני לא כזה. וכיוון שאין לי מושג על מה שבאמת קורה אצלך וביניכם יותר ממה שכתבת כאן - אני מקווה שלא תכעסי אם אשאל אותך את השאלה הבאה - האם ניסית פעם לשאול את עצמך מה מביא אותו לזה? מאיזו סיבה הוא בוגד (בהנחה שיש קצת יותר ממיסרונים ושיחות בטלפון)? כך או אחרת - אני מאחל לך ולילדייך את כל האושר שבעולם, יחד איתו או בלעדיו.

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

למה לא , גם בבגידה שארכה שנים

זה התחיל מטלפון ולא רק זה אם אחרי פחות משבוע הכיר משהי חדשה למה שלא אכעס ומה הסיבה אין שום סיבה סתם ותאמין לי שהזוגיות הייתה טובה כי אחרי הבגידה והרבנות עשינו הכול על מנת למצות את הזוגיות רק לטובה והרגשנו מאוהבים או שהוא שיחק אותה על מנת שאסלח זה לא אדע זה אדם שכול פעם יכול לסבן ולספר מעשיות לצערי זו המסקנה שהגעתי אליה אין לי מושג כבר במה להאמין ...

אכן כך, ועוד.........

בנסיון שלך לא להזיק לילדים את כופה עליהם התמודדות שאינה אמורה להיות נחלתם. נגזלת מהם ילדותם מעצם הצורך שלהם להקל עלייך ו"לתקן" את שבן זוגך מעולל. לא נשארים למען הילדים, זה תירוץ לקבע מצב קיים במקום להתמודד. למען הילדים עושים, כי אם את רוצה להעניק להם אושר ויציבות ראשית את צריכה להיות מאושרת ויציבה. וכמו שאת מתארת את המצב - את לא שם. נישואין הם לא בכל מחיר. והמשפחה שלך שלא נותנת לך לפרוש כנפיים ולהחליט בעצמך למען עצמך עושה לך עוול. את צריכה להחליט מה טוב לך ותפקידה של המשפחה הוא לא לקבל החלטות במקומך אלא לתמוך בך בכל החלטה שתחליטי, אל למצער - לא להפריע לך. וכמו שאת כותבת - ניסית הכל. הכל מלבד להשאיר אותו ולקחת את עצמך וילדייך למקום שקט יותר, שלו יותר ורגוע שיאפשר לך להחזיר לעצמך את האיזון. לא נשארים במקום לא טוב, לא ממשיכים להיכנע לאומללות ולסבל, לא משתמשים בילדים כחומת מגן לאי עשייה ולחוסר החלטה, מגייסים עזרה (פסיכולוגית/משפטית) ואם אין יכולת כספית - מאגף הרווחה בעיריה במקום מגורייך, והולכים קדימה. אחרת לא ישתנה כלום, לא אצלך, לא אצלו ולא אצלכם כמשפחה.

אני כל כך מסכימה עם מה שנאמר

לא רק זה אני לא מרגישה דבר מלבד כעס ותסכול , הינו נשואים 12 שנה באוקטובר אפילו לא הייתה מסוגלת להגיד לו מזל טוב ,על מה על כך שחצי מנישואי הוא שקר , אבל באמת שניסתי הכול גודל הצפייה כך האכזבה אין מילים אחרות ....

לא ציפייה אלא עשייה.

לדוש על העבר זה טוב (?). לעשות בהווה למען עתיד טוב יותר - זה מצויין. בעיקר מכיוון שזה עשוי להוביל את בן זוגך למקום אחר. אותך זה בודאי יצעיד צעד גדול קדימה. תרגמי את הכעס והתסכול למשהו חיובי ועשי עם זה משהו. ושיהיה לך בהצלחה בכל אשר תחליטי.

למה לא , גם בבגידה שארכה שנים

זה התחיל מטלפון ולא רק זה אם אחרי פחות משבוע הכיר משהי חדשה למה שלא אכעס ומה הסיבה אין שום סיבה סתם ותאמין לי שהזוגיות הייתה טובה כי אחרי הבגידה והרבנות עשינו הכול על מנת למצות את הזוגיות רק לטובה והרגשנו מאוהבים או שהוא שיחק אותה על מנת שאסלח זה לא אדע זה אדם שכול פעם יכול לסבן ולספר מעשיות לצערי זו המסקנה שהגעתי אליה אין לי מושג כבר במה להאמין ...

השאלה היא לא איך זה התחיל אלא מה באמת קרה.

לפחות לדעתי - שיחות ומיסרונים בטלפון אינם בגידה. נכון - גם אישתי לא אוהבת את הקשר שיש לי עם יותר מאישה אחת במיילים ובטלפון (וזה לא מה שאת חושבת !!!) אבל ברור לה שאין לי שום כוונה להפסיק את זה - רק משום שזה לא מוצא חן בעיניה. ומצד שני - ממש אין לי מושג אם הקשר של בן זוגך גולש ליותר משיחות ומיסרונים בטלפון וסתם שיחה עם ספל קפה אפושהו. דבר אחד אני חייב להגיד לך - חתונה זה לא אזיקים !!! מאחל לך רק טוב ואושר איתו או בלעדיו !!!

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

לא ציפייה אלא עשייה.

לדוש על העבר זה טוב (?). לעשות בהווה למען עתיד טוב יותר - זה מצויין. בעיקר מכיוון שזה עשוי להוביל את בן זוגך למקום אחר. אותך זה בודאי יצעיד צעד גדול קדימה. תרגמי את הכעס והתסכול למשהו חיובי ועשי עם זה משהו. ושיהיה לך בהצלחה בכל אשר תחליטי.

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

היי חזרתי למקום שבו אמצא אוזן קשבת

מי שכבר מכיר אותי ולאלה שלא עברתי תקופה די קשה בה גילתי שבעלי בגד בי תקופה ארוכה הייתי כ"כ נחושה להתגרש עד שעשיתי רגע חושבים למעני ומען משפחתי 3 ילדים הגדולה בת 11 והחלטנו על שלום בית ברור בתנאים של יועצת זוגית וטיפול אישי לבעלי, וכמובן גם חושי היו יותר מחודדים והייתי יותר ערנית לזוגיות שלי הרגשתי שאכן הכול משתנה אמנם הלב עדיין בסערה אבל היינו עוברים זאת יחד ואז ממש במקרה נתקלתי בהודעה שנשלח על יד "בעלי" למשהי חדשה והחוצפה זה שלא עבר שבוע מהרבנות בה דרשנו שלום בית וההוא העז להכיר משהי חדשה והוא בקשר טלפוני קרוב לחודש כמובן הבית עלה על גדותיו מרוב כעס ותסכול ואכזבה עד שהתחלתי לתת אמון ולאהוב מחדש את בעלי , כיום עבר מאז שבועיים . אני מצד אחד כואבת את כאבי עד כמה אפשר לשתוק , מצד שני עומדים עניין הבית והמשפחה כ"כ מלחיצה הסביבה שבה מנגנים לי שחיי כגרושה לא יהיו קלים כרגע אני מרגישה שאני איתו מתוך פשרה , אימון כבר לא קיים אני עדיין כועסת אך עדיין אוהבת נשמע כל כך מצחיק עד כמה באמת אפשר להמשיך הלאה בזוגיות כבר אין אימון אני כ"כ מפחדת להפגע שוב פעם , לא בא לי שהילדים יעברו שוב את הסרט שאמא שלהן חוותה ,את הילדים לא הזנחתי לרגע דיברתי עם יועצת בית הספר שתדבר עימם הילדה חוששת לדבר איתי על המצב עלמנת לא לפגוע בי בשאלות למה ואיך , למה אין לי אומץ לעשות משהו למען עצמי מבלי להתחשב בו ובילדים אמנם יהיה קשה אבל אני שם למענם לטוב ולרע ....

מבינה אותך ונמצאת בדיוק באותו המצב

גם אני מצאתי הודעות משונות בפלא שלו נכון אני המון זמן נמצאת במצב הזה שני זרים בבית אבל כי נוח לי ואין לי כוח להיכנס לאקשן של גירושים הילדים לא יודעים משדרים כרגיל אבל בפנים אני נאכלת כי לא מגיע לי כל המצב הזה, ולכל הצדקנים ששואלים איך הגענו למצב כזה ולשאול את עצמי אולי זה באשמתי? אז דייי עץ עקום לא היתישר גם אם תבוא סערה

אז למה לחיות כך ?

אני גם רוצה לקבל את האומץ לקום וללכת לי הוא אומר ואני רואה שהוא אוהב אותי אך הוא מראה אהבה בדרך שפוגעת ליבי כבר נפגע יותר מידי פעמים עכשיו זה רק למצוא את האומץ וללכת לכיוון שונה ממנו אלא אם כן באמת יעשה שינוי ענקי ... שיהיה לך בהצלחה אם לא טוב תלכי או תפתחו שיחה בוגרת ותראו לאן אהבה שלכם פונה .
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר