קשר שצמח מידידות ונגמר....

אני לא כל כך מבין אותך

קודם כל לא ברור לי למה הסכמת להיות בקשר עם מישהו שכל כך לא סגור על עצמו. אבל ניחא. אחר כך את מתארת את חילופי הדברים בזמן הפרידה, ומתקבל רושם שהוא ממש ממש לא סגור על עצמו, ואילו את דווקא יוצאת אסרטיבית וברורה. כאילו הבנת שמבילבול כזה טוב כבר לא יצא. ואז בסיום את שואלת שאלות די הזויות - האם לעשות צעד ראשון?!?! לקראת מה? לקראת עוד סלט?!? האם להיות ידידה שלו?!?!?! תשמעי: הבחור שאת מתארת הוא בערך סוג הפרטנר הכי גרוע שיכול להיות: לא סגור על עצמו, עושה טובה, גם מניפולטיבי, וגם לא מתחשב ברגשותייך. מה יש לנסות עם אחד כזה? אין פה צל צילו של סיכוי. וגם אי אפשר להיות ידידה של אחד שאחרי שכבר נפרדתם טוחן אותך בהודעות סותרות. היה לי קל לומר שרק הוא כזה ואת ברורה לעצמך - אבל אני חושב שאת בעצמך לא הרבה פחות מבולבלת. העצה שלי היא הכי פשוטה בעולם: לללללאאאאא!!!!!!

איקס טוטאלי

ואני אסביר למה: כל אותם חודשים רצית אותו, הוא ידע שאת רוצה אותו, אבל הוא מעביר מסר של ריחוק. פתאום, בזמן הפרידה, הוא אומר לך משהו שמבלבל אותך: כאילו הוא בעצם כן רצה, אבל בגללך בלה בלה בלה. כאילו כל מה שהיה היה אי-הבנה אחת גדולה, והאחריות בכלל עליך. אז אני מבין את זה בצורה מאוד פשוטה: יש אנשים שלא יודעים לקחת אחריות ותמיד ינסו לזרוק את זה על הצד השני. לא היו לו ביצים לעמוד מולך ולומר שזה נגמר כי הוא לא היה החלטי. נראה לו הרבה יותר נחמד שתחשבי שזה בגללך... בחור מתוק... אל תתבלבלי. כשבחור רוצה מישהי, והם כבר זוג, היא תרגיש בדיוק שהוא רוצה אותה. את הרגשת את האמת. סמכי על עצמך.

אולי השהייה שלו

במחיצתך מאוד נעמה לו,‏ אך מעבר לזה הוא לא פיתח רגשות עמוקים ו/או חזקים אלייך...

איקס טוטאלי

ואני אסביר למה: כל אותם חודשים רצית אותו, הוא ידע שאת רוצה אותו, אבל הוא מעביר מסר של ריחוק. פתאום, בזמן הפרידה, הוא אומר לך משהו שמבלבל אותך: כאילו הוא בעצם כן רצה, אבל בגללך בלה בלה בלה. כאילו כל מה שהיה היה אי-הבנה אחת גדולה, והאחריות בכלל עליך. אז אני מבין את זה בצורה מאוד פשוטה: יש אנשים שלא יודעים לקחת אחריות ותמיד ינסו לזרוק את זה על הצד השני. לא היו לו ביצים לעמוד מולך ולומר שזה נגמר כי הוא לא היה החלטי. נראה לו הרבה יותר נחמד שתחשבי שזה בגללך... בחור מתוק... אל תתבלבלי. כשבחור רוצה מישהי, והם כבר זוג, היא תרגיש בדיוק שהוא רוצה אותה. את הרגשת את האמת. סמכי על עצמך.

מריוס צודק בהחלט.

תחזרי לאותו קו שהיית בו בהתחלה.ותפנימי שטוב לא יצמח לך בקשר הזה. ולשאלתך האם תצליחו להיות שוב ידידים?אני בספק. אין מה לעשות סקס הורס ידידות.

אוקי, אז למה הוא כל הזמן יצר קשר איתי ויזם מפגשים...

הוא תמיד התקשר ויזם לעשות דברים איתי, אני בקושי.... הוא הכיר לי את המשפחה שלו אפילו והזמין לארוחות מידי פעם (טוב הוא גר ביחידה ממש לידם אז אולי לא הייתה ברירה), אני לא הכרתי לו את המשפחה שלי או חברים כי לא הייתי בטוחה לאן זה מוביל... אני שמרתי על ריחוק, הוא פחות כביכול. מה שהפחיד אותי שהוא כל הזמן אמר שהוא לא יודע, שאין לו רגשות חזקים אלי ושבכל פעם שמישהו דיבר לידו על חתונה הוא ישר אמר "לא מתחתן, זה רחוק ממני" "לא חושב על זה". הרגשתי שהוא מאוד רוצה להיות בקרבתי במהלך הקשר, אבל הרגשתי גם שאין לו רגשות של אהבה כלפיי...

את מי את רוצה לשכנע?אותנו?או את עצמך?

זה לא משנה למה!!!

אלו הבעיות שלו עם עצמו.

צודקת, אז למעשה לא היה יכול להתפתח מזה דבר הלאה...

גם אם הייתי מתקרבת...? הוא אגב אמר לי בשיחת הפרידה שגם זה שהייתי מרוחקת לא תרם להתחזקות הרגשות שלו אלי ומי יודע מה היה קורה לו הייתי מתקרבת...

הסברתי כבר את דעתי

הוא בסך הכל זורק עליך את האחריות

קשר שצמח מידידות ונגמר....

שלום לכולם, זה ארוך לאללה, מתנצלת מראש, אבל הפרטים חשובים.... במשך שנתיים ניהלתי קשר ידידותי מעולה עם בחור ממקום עבודתי, כאשר מידי פעם חשבנו על האם יותר מידידות... ומה ההשלכות. לפני כ-10 חודשים הוא החליט להתקרב יותר ויותר ולאחר שחשבנו וחשבנו החלטנו לחצות את הקווים מה שנקרא... הוא הצהיר מההתחלה שהוא אינו יודע מה הוא רוצה, שהוא חושש שהוא יתקע אותי במקום ושלא יוכל לתת לי מה שאני רוצה (אני בת 31 ,גם הוא) ושיבזבז לי את הזמן. לקחתי את דבריו לתשומת ליבי, נכנסנו לקשר, אך אני תמיד שמרתי על מרחק וזהירות בשל הצהרות אלו. במהלך הקשר ניהלנו פה ושם שיחות על מהות הקשר, מתוכן עלה כי על אף שיש לו רגש אלי לא מדובר ברגשות עצומים, כמו כן אמר שאין הוא יודע מה יהיה הלאה ושוב חזר ואמר שלא יודע מה הוא רוצה ושהוא מבין אם ארצה לסיים את הקשר. אני בתגובה המשכתי לשמור על ריחוק מסוים וזהירות שבאו לידי ביטוי בעיקר בפחות יוזמה של יצירת קשר טלפוני או מפגשים. כששאל מדוע אינני יוזמת יותר אמרתי לו בכנות שהוא אינו יודע מה אני בשבילו ומה הוא רוצה אז אני נזהרת. הפריע לי מאוד שאין הפגנת רגשות מילולית בקשר, מעבר לכך היה קשר טוב ויפה, תקשורת טובה, מפגשים מעולים, חיבור פיזי מצויין, היינו משוחחים המון וכל יום, ללא ספק היינו חלק משמעותי מאוד בחיים של הצד השני. לפני כשבוע וחצי הוא ביקש לסיים את הקשר בטענה שמרגיש לבד , שאני אינני יוזמת שהוא מרגיש כאילו לא אכפת לי ממנו. ניהלנו שיחה מאוד כנה ועמוקה מתוכה עלה שבעצם כל אחד חשב בדיוק 180 מעלות הפוך ממה שהשני חשב, כל אחד היה בטוח לשני לא אכפת. הצעתי לו לתת צ'אנס לקשר לאחר שכל הקלפים הונחו על השולחן,אך הוא אמר שמשהו בו כבה והוא לא רואה טעם ומעדיף לסיים את הקשר. כיבדתי את דבריו ואיחלתי לו בהצלחה עם כל הכאב. למחרת שיחה זו הוא שלח הודעה בה כתב שלא ישן כל הלילה מרוב מחשבות ועל השיחה החשובה שניהלנו וכמה דברים חשובים עלו בה, וביקש להתקשר מאוחר יותר במידה וארצה. עניתי לו שזה בסדר שיתקשר, אך לקראת הערב הוא כבר שלח הודעה שהוא לא יודע אם זה נכון להתקשר ושהוא מרגיש רע ובוודאי גם אני וסתם יהיה לנו עצוב לשוחח. עניתי לו שאני לא מבינה מה הוא אומר שוידבר איתי גלוי ופתוח. הוא התקשר ושוב ניהלנו שיחה, בה אמרתי לו שהופתעתי מאוד מהודעתו ולא ציפיתי לה, כיוון שהדברים כלל לא שקעו, לא עבר בכלל זמן. הוא ענה שהרגיש צורך לתקשר איתי בבוקר לאחר שלא ישן כל הלילה ומכל מה שעלה, אך הוא חושב כעת שיש לקחת כמה ימים לחשוב, לתת לדברים לשקוע. הסכמתי איתו(למרות שכל הקטע עם ההודעה נראה הזוי בעיני) ושוב נפרדנו לשלום. לאחר יומיים החלטתי שאני לא יושבת ומחכה לגזר דין ידוע מראש. יזמתי איתו שיחה בטלפון בה שאלתי אותו מה עמדתו. הוא ענה שעמדתו לא השתנתה לגבי סיום הקשר אבל הוא ימשיך לחשוב. שאלתי אותו מדוע כל כך קשה לו להגיד שנגמר סופית, מדוע יש להמשיך לחשוב כשברור מה ההחלטה. הוא ענה שזה מורכב מאוד, שאני חלק עצום מחייו, שהוא לא מעכל בכלל שלא נדבר יותר אחרי שהיינו ידידים כאלו טובים ושהוא לא יודע אם הוא עושה טעות או לא ואיפה יהיה עוד חודש וכד', אבל כרגע הוא בעמדה של לסיים את הקשר. אמרתי לו שגם לי קשה שלא נדבר יותר וחבל שזה המחיר של חציית הקווים מידידות לזוגיות. אני סיימתי את השיחה בעמדה שהבנו שנגמר, הוא אמר שכרגע עמדתו היא כזאת ויש הרבה דברים שהוא לא יודע ועדיף שלא נדבר כמה ימים ושהוא ימשיך לחשוב וגם אם אני כבר עיכלתי שנגמר ייתכן שלו לוקח יותר זמן (אני מבחינתי חשבתי שעדיף שלא נדבר בכלל...). מאז עברו אכן מספר ימים, אין תקשורת ביננו, ואני תוהה האם כדאי לשמר את הידידות המאוד טובה שהייתה? האם הוא בכלל החליט מה הוא רוצה מעצמו וממני? מה דעתכם, האם עלי לשבת בשקט לא ליצור שום קשר עימו (מלבד מה שצריך בעבודה, ותודה לאל שאין לנו כמעט ענייני עבודה)? לתת לו לעשות צעד ראשון? מה ההתנהלות הנכונה כאן? המון תודה

תעשי לעצמך טובה...

ולכי משם! ויפה שעה אחת קודם. והחיתוך.... צריך להיות חד ומוחלט. כל מה שמריוס אמר לך בצורה הכי כנה וחדה, נכון מבחינתי.

תמי

אני עונה לך מנסיון.אין שום טעם בטחינות מוח שאת עושה לעצמך,בנסיון להבין את הכוונות ה"ניסתרות" שלו/שלך/של הקשר. אני יכולה להגיד לך מהצד שמדובר באדם שלא רוצה/יכול להתחייב. אני מאמינה שמין מוצא את מינו-מכאן שגם לך יש בעיית התחייבות. לא התחייבתם בהתחלה,לא באמצע ולא בסוף.לא באתם מחוייבים.נקודה. כל אחד מסיבותיו בחר להשאיר רגל אחת בחוץ. אני מציעה לך להתייחס לזה כמו שיעור טוב.לבחון רק את עצמך בסיפור-ממה את פוחדת?מה מנסיונך גרם לך(לא לו!!)למחסום רגשי שמונע ממך להיות חלק מקשר אמיתי,וכשתדעי זו תהיה מחצית הפתרון,ואולי תוכלי ללכת לטיפול,ולזמן לעצמך קשר בריא של שני אנשים שמוכנים להיות.

משום מה כשמסתכלים על זה מבחוץ זה נראה הרבה יותר פשוט

ממה שאת מתארת. החיים די פשוטים, הקשר ביניכם לא זורם ומאוד מסורבל. הוא חשב ככה, את חשבת ככה, הוא לא יודע, את לא מבינה, בתכלס אתם לא זורמים ביחד והכל הפוך על הפוך. קשר צריך להיות קל וכיפי, ואם הוא לא אז חבל על הזמן. בכלל לא משנה מה הסיבה, אולי הרגשות שלו שככו והוא לא יודע איך לספר לך, אולי לא, אבל זה לא משנה. בשורה התחתונה אתם מאוד "כבדים" ואין סיבה למשוך את זה. ידידות? למה לא. בתנאי שאין לך רגשות כלפיו שגורמים לך כאב לב. את זה את צריכה לדעת.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: tiger_eli
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר