מה עלינו לעשות בשביל פשוט להנות מהדרך
כשאני והוא ביחד ברכב, זה תמיד הופך לסיוט. אקדים ואומר, הוא כפי הנראה נהג מצוין למרות שבתרגום חופשי שלי זה אומר שהוא נהג שודים במקצועו אבל מעולם, טפו חמסה, שום בצל, לא עשה תאונה, ולא גרם לאחת.
בדרכו הוא זהיר ואתם יודעים מה, בשביל הגילוי הנאות מאוד, אולי הוא אפילו נהג מצוין וזו אני ההיסטרית אבל כל נסיעה שלנו שעוברת את העשר דקות הופכת לסיוט כי אני בלחץ, טוחנת לו במוח והוא מתעצבן.
סקרנית אם זה ככה גם אצליכם?
וסקרנית עוד יותר לשמוע טיפים, מה אתם עושים בשביל להפסיק עם העיצבונים ההדדיים ופשוט להינות מהדרך?