נו

טוב..אם אין לו קב-און .. מה שנשאר זה רק קבעון, מרבון....

און, קיבעון, תאבון ....

אבל אין כמו מערבון

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

עכשיו ברצינות..

בחיי שניסיתי להבין מאיפה זה בא לך .. כל הפסימיות הזאת.. לפעמים נדמה שהעמסת על גבך את כל הכאב ,התחלואים והצרות שבעולם ...וגרוע מכך הניסיונות הכושלים שלך לכתוב שמח .. ומיד לבטל אותם.. ב- "סתאאאאאאאאאאאם!" אני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית אבל בכל זאת אתן לך עצה או שניים לדרך.. אתה יודע..דברים קורים ואי אפשר להתעלם מהם, צריך להתמודד איתם! לא יודעת מה הביאך אל מחוזות השמרטוטיה, הדיכאון והמלנכוליה אבל תהרוג אותי... לא מצליחה להבין למה אתה לא עושה כלום בכדי לשנות את המצב.. אופטימיות לא הרגה אף פעם אף אחד..להיפך כשקורים דברים צריך לחשוב מחוץ לקופסא. צריך להעריך את הנזקים ולהתמודד עם ההשלכות. לקחת את הדברים בפרופורציה. אסור להיות פסימיים האמת היא שבמצבך אני חושבת שדי מטופש להיות אופטימיים,. אולי פשוט צריך להיות ריאלים. להבין את מצבך, ואת הצורך להיחלץ ממנו בדרך כלשהי. אפשר לנתב את החיים לכיוונים חיוביים! אפשר ליצור משהו חדש ונפלא מכל המצב . אתה יכול לשנות לשפר, להתחיל מחדש תעשה טובה על תענה לי בחרוזים!

אז ככה....

בעניין החרוזים - חושב שהבנתי את הרמז. רצונו של האדם כבודו. ואני, למרות היותי ( תתפלאי ) בדרך כלל אופטימי, אבל - דווקא מצדד בפסימיות ואת יודעת למה ? כי כאשר את פסימית את מופתעת רק לטובה. וכיוון שלא נראה לי שזה מעניין אותך - לא אנסה לסתור את רוב מה שכתבת (לא הכל, מה שנכון -נכון). המשך שבת נעימה.

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

זה לא עובד ככה, עמוץ

מי שכל הזמן חושב שלילי ורע - השלילי והרע נדבק אליו. אתה משדר ייאוש ודכאוניות אז כל מי שבסביבה שלך תופס אותך כמיואש ודכאוני אבל מה שממש גרוע הוא שגם התת מודע שלך מתרגל לגישה הזאת ובסופו של דבר אתה נהייה כמו מה שאתה חושב עליו.

עכשיו זה בדוק: חיים רק פעם אחת.

בני

זה לא עובד... הוא כל כך עמוק בתוך היאוש, שאם אומרים לו א' הוא מעדיף לענות ב'.. העיקר לא להתמודד.

זכותו

אדם שמבין את מצבו, גם אם הוא בסוג של יאוש (יש שיקראו לזה: השלמה), זכותו להישאר בדעתו, כבחירה מודעת ומכובדת בהחלט. מצד שני, גם אני חושב שנושא ההתעסקות במושג ה"בעל" עובר את גבול הטעם הטוב (לעניות דעתי).

אתה

באמת חושב שהוא מבין את מצבו? לי נראה שהוא מעדיף להתעלם מהמציאות.. שם.. בללה לנד היאוש נעשה יותר נוח..

בני

זה לא עובד... הוא כל כך עמוק בתוך היאוש, שאם אומרים לו א' הוא מעדיף לענות ב'.. העיקר לא להתמודד.

מסכנות כדרך חיים

יש אנשים שממש עושים מזה קריירה. "אין גשם" - הכל מתייבש, "יש גשם" - רטוב לי ובוץ בחוץ הבוס לא בסדר, אשתו לא נותנת, הכלב של השכנים נובח, המדרכה עקומה... והשכר על המסכנות הזאת הוא חמלה של אנשים. דביק וחמים, כמו לשבת בחרא של פרות. אבל בסוף, מה הוא משאיר אחריו? תמונות של פרצוף חמוץ ומיוסר? צודק מריוס כשאומר "זכותו" אבל לי העניין הזה מאוד זר ואפילו שמידה כזאת או אחרת.... מקומם.

עכשיו זה בדוק: חיים רק פעם אחת.

אתה

באמת חושב שהוא מבין את מצבו? לי נראה שהוא מעדיף להתעלם מהמציאות.. שם.. בללה לנד היאוש נעשה יותר נוח..

שאלה.............

האם נכון לקבוע קביעות כאלה ואחרות על אנשים שלא ממש מכירים? הרגתם את האיש. קבעתם שהוא דכאוני, קבעתם שהוא מיואש, קבעתם שהוא מתעלם מהמציאות, קבעתם שהוא שלילי ומסכן ומה לא, ועל סמך מה בדיוק? אני לעומתכם מתרשמת הפוך ממש, וזה ממש לא חשוב. חבר'ה, תתקללו, לא מכל מילה צריך להכין אבחון פסיכולוגי מעמיק שעדיין, עם כל הכבוד, נשאר איבחון בגרוש.

בכל זאת...

"לאבחן" נשמע לא טוב. אבל לחוות דיעה - בואי תהיי את פיירית: הוא כותב די הרבה על עצמו, בנושא הזה בדיוק. אי אפשר להגיד שחסר פה מידע, או שמישהו כתב עליו משהו שהוא לא כתב בעצמו. זאת איננה אבחנה. לפי דעתי, קוראים לזה "להתייחס למה שהוא אמר". כי בגישת ה"לאבחן מרחוק" הרי אסור לנו ולהגיב לאף כותב, ולענות לאף שאלה, אם לא אבחננו אותו על הספה בקליניקה שלנו. אז לשם מה יש פורום?

האמת.........

שהתעצלתי להוסיף את הגרשיים. העניין בעיני פשוט כמו סטירת לחי. מבלבלים ואוהבים מאד לבלבל בין גופו של אדם לגופו של עניין. אני לא בטוחה בכלל שהוא כותב די הרבה על עצמו. אני מתרשמת, וזו התרשמותי האישית מאד, שהוא "יורד" על עצמו ועל מוסד הנישואים בכלל בגישה די הומוריסטית, וכמו שאני מתרשמת אחרים יכולים להתרשם הפוך, וזו גם זו תהיינה נכונות או לא נכונות באותה המידה. אבל למה להתייחס לאדם עצמו מבלי שהוא ביקש את ההתייחסות הזו? התייחסות לנושא - בכבוד. הנושא הוא המילה "בעל". לאחד היא צורמת, לאחר היא לא מזיזה. אני, אגב, באותה הדיעה, ולא מטעמים פמיניסטיים כאלה או אחרים אלא מהטעם הפשוט שמילה מכוונת התייחסות ומחשבה. ותהיה אתה פייר באותה המידה ותאמר לי האם התייחסות לכל נושא לא צריכה להיות זהירה יותר ובהסתייגות של הצגת הנושא, כל נושא, מזוית ראיה מאד מסויימת ודי צרה? הפורום לתפישתי נועד לפתוח ערוצי חשיבה קצת אחרים של אנשים שעומדים מהצד ולא מעורבים רגשית ולכן יכולים לאפשר לעצמם להתבונן על כל נושא מזויות קצת יותר קרות וקצת פחות רגשיות, אבל למה להתייחס ולחוות דיעה כל כך מוצקה על אדם שלא מכניס את בעיותיו האישיות אלא מביע גם הוא דיעה?

אולי

אולי קצת עברו עם אמוץ [להזכירנו: שם בדוי] את הגבול. למען האמת, זה מה שבאתי לכתוב בעצמי... אבל ממש קצת. יש בפורום מידה של חופש ביטוי. זו לא כיתת לימוד. אז אני חושב שאולי בעקיצה של mamop היה משום טעם קצת רע, אבל עדיין בגבולות נסבלים (אחרת הייתי כמובן מוחק).

ואללה....מה הייתי עושה בלעדיכם

עד עכשיו לא ידעתי שאני דיכאוני. ממש לא ידעתי עד כמה אני מתוסכל ומיואש. לא ידעתי עד כמה מצבי הכלכלי חמור. וכמו שמישהי כתבה כאן: "שם בלה לה לנד היאוש יותר נוח....". אז עכשיו אני יודע - תודות לאי אילו מומחים לעניני הנפש, החברה והזוגיות... מה הייתי עושה בלעדיהם ? ואם עד עכשיו בסוף כל מה שכתבתי ( מחורז או לא ) שלא לקחת אותי ברצינות העדיפו הקוראים והקוראות לקחת אותי הכי ברצינות שאפשר - אז אולי הגיע הזמן שאתחיל לבקש ממכם מרשמים לכדורים נגד דיכאון(ממופ), כדורים כחולים (בני ילד רע) וטלפון של פסיכואנליסט (מריוס). ולידיעתך מריוס - אמוץ זה לא שם בדוי ובניגוד לאי אילו כותבים כאן (בעיקר כותבות), אינני מסתתר מאחורי שם מפוצץ. ואם כל כך מפריע לכותבות והקוראות כאן שאני שב ומביע את דעתי על שם התואר "בעל" - מבחינתי הן יכולות לקרוא לבן זוגן אפילו אדון ושישימו לעצמן קולר.

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

איפה בדיוק עברתי את הגבול.?.

מה אמרתי עליו שהוא לא מעיד על עצמו..? *** קובץ קטן מדברי אמוץ חסר האומץ כותב ומטחרט.. הנשים מקצרות לנו את החיים.... סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם אשמח לתת לך כתף ולא רק סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם כי אם זו את מהפירסומת.... סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם או ריצ'רד גיר. סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם האמת ? זה שהם נראים טוב בסרטים - בכלל לא מבטיח שהם טובים במיטה טוב, למדתי עוד משהו בחיים.... סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם כל השאר זה חרטא ברטא סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם לשם שינוי (סתאאאאאאאאאאאאם ). אחותי הצעירה... אפילו את הזכות להתבכיין את לוקחת לי ? נמשיך להתבכיין וגם לקטר / בסופו של יום - הכל יסתדר. הבוקר בא - בוקר אור. ומישהי כתבה כאן על הומור, עדיין לא התעוררה כאן אף ציפור... ומתחשק לי ללכת ובכלל לא לחזור כי פני הכלב ממש כמו פני הדור... רק שאני ממש לא כזה גיבור... אפילו לא הצטלמתי לתמונת המחזור ... וגם את השטויות כאן צריך פעם לגמור... כי אחרת מהבנק יזכירו לי את החוב אז לכוווווווווווווולם שיהיה בוקר טוב הבת הקטנה יוצאת מחר לטיול, איזה מזל שיש לנו את החתול ויש גם שתי חתולות וכלבה רק מה שחסר זה קצת אהבה נכון, בעלי החיים הללו הם נאמנים ובנו בדרך כלל הם מתחשבים ומבינים, ובעבר זו יכלה להיות הזדמנות של פעם בחיים - להסתגר לבד בבית, ויאללה - לקרוע את הסדינים אבל פתאום כל זה הפך להיות חסר טעם וגם אני - אין לי את הביצועים של פעם מנסה לראות את החיים במבט מפוכח - ומה שבטוח - אף פעם לא הייתי מלאך ... ועכשיו אני חייב לטוס לשטח במהירות ואתם - אחים ואחיות - אל תקחו אותי ברצינות *** הייתי צריך להמשיך ולישון / אבל איזה באסה - היום יום ראשון רק שממש לא בא לי במיטה להשאר... הייתי שולח לשם איזה מישהו אחר כי אם הייתי יודע מה צופן לי העתיד - לא היתי מתחחייב למישהי - לנצח ולתמיד ובבית הספר לא מספרים על זה לתלמיד, שכמו כל דבר - גם זוגיות פעם תחליד. לפני שנים חשבתי שעברתי מחושך לאור, היום אני מודה שהתנהגתי כמו חמור. כי כשביקשתי את ידה והיא אמרה לי כן - לא חשבתי על עוד דברים - חוץ מלהזדיין ובינתיים נולדו לנו בנות וגם בן כי לא תמיד מסתדר לי מה שאני מתכנן.... והבן שלי - אוטוטו עומד להתחתן ולי מתחשק את ההתלהבות שלו לצנן על מדורת הציפיות שלו לשפוך מים, לספר לו שגן העדן - נמצא (אולי) בשמים... רק לסיום - אם תשאלו איך כל זה יתכן אשיב לכם שאין יותר כייף מבבוקר להתבכיין ולכל מי שקראו את אלה החרוזים - אאחל שבוע בטעם דבש עם תפוזים !!!

ואללה....מה הייתי עושה בלעדיכם

עד עכשיו לא ידעתי שאני דיכאוני. ממש לא ידעתי עד כמה אני מתוסכל ומיואש. לא ידעתי עד כמה מצבי הכלכלי חמור. וכמו שמישהי כתבה כאן: "שם בלה לה לנד היאוש יותר נוח....". אז עכשיו אני יודע - תודות לאי אילו מומחים לעניני הנפש, החברה והזוגיות... מה הייתי עושה בלעדיהם ? ואם עד עכשיו בסוף כל מה שכתבתי ( מחורז או לא ) שלא לקחת אותי ברצינות העדיפו הקוראים והקוראות לקחת אותי הכי ברצינות שאפשר - אז אולי הגיע הזמן שאתחיל לבקש ממכם מרשמים לכדורים נגד דיכאון(ממופ), כדורים כחולים (בני ילד רע) וטלפון של פסיכואנליסט (מריוס). ולידיעתך מריוס - אמוץ זה לא שם בדוי ובניגוד לאי אילו כותבים כאן (בעיקר כותבות), אינני מסתתר מאחורי שם מפוצץ. ואם כל כך מפריע לכותבות והקוראות כאן שאני שב ומביע את דעתי על שם התואר "בעל" - מבחינתי הן יכולות לקרוא לבן זוגן אפילו אדון ושישימו לעצמן קולר.

אם אתה רוצה,

אני יכול למחוק את השירשור. ואני ממש לא שלחתי אותך לפסיכואנליזה. אין לי מושג איך הגעת לזה. מה שכתבתי עליך הוא: "אדם שמבין את מצבו, גם אם הוא בסוג של יאוש (יש שיקראו לזה: השלמה), זכותו להישאר בדעתו, כבחירה מודעת ומכובדת בהחלט." מה פסול אתה מוצא בזה? אם אתה רוצה למחוק, תגיד.
עבור לעמוד
, , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר