איזו טרגדיה

נוראית, מזעזע!!. איך הורה מסוגל לעולל כזו זוועה לילדיו, בשר מבשרו? בלתי נתפס!! ומה שנורא שכנראה יטענו שהוא לוקה בנפשו וזו תהייה נסיבה מקלה...

המדינה מקלה מדי בעונשים,

גם זו בעייה בפני עצמה.

השאלה - איפה הגבול בין מחלת הנפש לבין הרשע ?

האיש המחליא הזה תיכנן ככל הנראה את הרצח מראש. יום ההולדת של גרושתו - אם הילדים. סימם אותם בכדורי שינה כדי שלא יפריעו לו בשעת מעשה.... ובנוסף - היה אלים עוד קודם לכן. אם זה היה תלוי בי - מזמן היה חוטף כדור.

זה היה מתוכנן בקרירות,ולא

שגעון של אותו רגע.

בלתי נתפס.


ממש בלתי נתפס.מזעזע.

המדינה מקלה מדי בעונשים,

גם זו בעייה בפני עצמה.

חבל שאין

עונש מוות על מקרים מחרידים מסוג כזה..

כמה אומללה האמא.מזעזע

ולא נתפס.

איך הורה

מסוגל לרצוח ילדיו??? תופעה מזעזעת ומחרידה, אי אפשר לקלוט את זה..

אלוהים מרחם על ילדי הגן - אבל לא שומר עליהם...

אב - ככל הנראה לוקה בנפשו - רצח הלילה בנתניה את שלושת ילדיו הרכים. כאילו לא די לנו בדקירות במועדונים, כאילו לא די לנו בתאונות הפגע וברח. איפה לעזאזל מסתתר אלוהים בסופי השבוע ? גם הוא זקוק ליום מנוחה ? הלב נחמץ !!!

עצוב עצוב ... העולם בגננה, הגבולות נפרצו המחסומים הופלו מי יאסוף את השברים? מי נשאר לתקן את שנותר.. ואיך אפשר... אף אחד אינו מוגן.

שומר נפשו ירחק.

עצוב עצוב ... העולם בגננה, הגבולות נפרצו המחסומים הופלו מי יאסוף את השברים? מי נשאר לתקן את שנותר.. ואיך אפשר... אף אחד אינו מוגן.

מצטער לומר:

כלום לא נשבר. זה העולם, וכך היה מאז ומעולם. אנשים נשחטו, עונו ונוצלו ללא חשבון, מאז ומתיד. הציוויליזציה היא קליפה דקה שעוטפת את הטבע החייתי שלנו. עצוב ונורא - כן. חריג, בלתי נתפס, הידרדרות - לא. המדיה מספרת סיפור והקהל מגיב בבעתה, אבל איפה שאין מדיה, יש זוועות פי אלף מעשה יום ביומו. כבר היוונים ידעו שהתיאטרון מביא לקטרזיס - יללות בכי ופחד שאחריהן בא שיחרור וניקוי. גם כאן זהו תיאטרון. אמנם בשביל המשפחה עצמה זה לא תיאטרון, ממש לא. אבל עבור כולנו, כל השאר, הצופים המזועזעים, האנשים ברחוב, בפורום - זהו מחזה טראגי, ואחרי שנכה על החזה שלנו, אחרי הבכי והנהי [כלומר בעוד יומיים], נרגיש נקיים יותר ונחזור לעיסוקינו הרגילים. סליחה אם זה פגע במישהו.

אלוהים מרחם על ילדי הגן - אבל לא שומר עליהם...

אב - ככל הנראה לוקה בנפשו - רצח הלילה בנתניה את שלושת ילדיו הרכים. כאילו לא די לנו בדקירות במועדונים, כאילו לא די לנו בתאונות הפגע וברח. איפה לעזאזל מסתתר אלוהים בסופי השבוע ? גם הוא זקוק ליום מנוחה ? הלב נחמץ !!!

אשאל אותך שאלה היכן היה בשואה? היכן היה במלחמות?

תשובה א מ ו נ ה שווה הכל. לענייננו הרווחה פועלת בדרכים לא דרכים כדי לתת לאבות שגם אין להם מסוגלות הורית הזדמנות ולצערי הרב כך זה מסתיים ברצח ועד שהמדניות של הרווחה לא תשתנה מי יודע מה עוד יהיה

מצטער לומר:

כלום לא נשבר. זה העולם, וכך היה מאז ומעולם. אנשים נשחטו, עונו ונוצלו ללא חשבון, מאז ומתיד. הציוויליזציה היא קליפה דקה שעוטפת את הטבע החייתי שלנו. עצוב ונורא - כן. חריג, בלתי נתפס, הידרדרות - לא. המדיה מספרת סיפור והקהל מגיב בבעתה, אבל איפה שאין מדיה, יש זוועות פי אלף מעשה יום ביומו. כבר היוונים ידעו שהתיאטרון מביא לקטרזיס - יללות בכי ופחד שאחריהן בא שיחרור וניקוי. גם כאן זהו תיאטרון. אמנם בשביל המשפחה עצמה זה לא תיאטרון, ממש לא. אבל עבור כולנו, כל השאר, הצופים המזועזעים, האנשים ברחוב, בפורום - זהו מחזה טראגי, ואחרי שנכה על החזה שלנו, אחרי הבכי והנהי [כלומר בעוד יומיים], נרגיש נקיים יותר ונחזור לעיסוקינו הרגילים. סליחה אם זה פגע במישהו.

לצערי מריוס - הצדק איתך.

באפריקה הולכים מדי יום ביום אלפי אנשים - רובם ילדים ופעוטים - בכל מיני פורענויות. אבל שם זה לא עושה שום כותרות וגם אם הם מוסלמים (רובם) ראש ממשלת טורכיה לא מארגן עבורם משט של סיוע הומאניטרי. חבל !!!

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

בדיוק !!!

אבל בדיוק מה שאני חושבת. כל כך נכון.

מזכיר לי שיר שכתבתי לא מזמן

אין סוף למילים אין סוף למילים אין סוף לשירים אין סוף לאהבה אין סוף לשנאה אין סוף לרשעות אין סוף לבורות בכל תקופה בכל זמן אותם רגשות מחשבות לכולם רק לנו יש סוף רק אנו בני חלוף ובכל זאת אין סוף למילים אין סוף לשירים אין סוף לאהבה אין סוף לתקווה

כעשכשיו לצערי יותר בולטות לי השורות הבאות

אין סוף לרשעות אין סוף לבורות בכל תקופה בכל זמן אותם רגשות מחשבות לכולם אין חדש תחת השמש ... אפשר להגיד שמצבנו הכללי מצויין ביחס למה שקורה במדינות העולם השלישי שם אין מי שיספר על הזוועות שקורות כל יום ולי יש בראש עוד שני סיוטים, שני ספורי זוועה שנחשפתי אליהם בכלי התקשורת, מזעזעות לא פחות. וכל הזמן היו קורים דברים כאלה יש כל מיני סוגים של בני אדם ויש שהרבה סוגים של בני אדם מתערבבים גם בנו ברמות שונות והשאלה היא למה אנחנו נותנים לצאת החוצה.

כמה אומללה האמא.מזעזע

ולא נתפס.

האמא כשלה בהגנה על ילדיה

אני מבין שהיא הגיע להסדר עם הפסיכופט מאחורי גבה של לשכת הסעד. במקרה הזה דווקא המדינה הייתה בסדר בטיפול במקרה כי נקבע בצורה ברורה שהפסיכופט יפגוש את ילדיו אך ורק בנוכחות של פקידת הסעד. האמא היא שאפשרה לילדים שלה להיות לבדם עם המפלץ.

עכשיו זה בדוק: חיים רק פעם אחת.

מזכיר לי שיר שכתבתי לא מזמן

אין סוף למילים אין סוף למילים אין סוף לשירים אין סוף לאהבה אין סוף לשנאה אין סוף לרשעות אין סוף לבורות בכל תקופה בכל זמן אותם רגשות מחשבות לכולם רק לנו יש סוף רק אנו בני חלוף ובכל זאת אין סוף למילים אין סוף לשירים אין סוף לאהבה אין סוף לתקווה

וזו דרכו

של עולם, כמעט להכל אין סוף. למילים, לשנאה, לבורות וכו'. לנו בני האנוש, תמיד יש סוף, כמו כן גם לאהבה תמיד יגיע... הסוף...
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר