אומנם הגעתי להחלטה....
אבל כולם מונעים בעדי לבצע אותה , כולם (ההורים הבעל האחיות)רוצים שנלך לייעוץ וננסה בכל זאת. אני יושבת עם עצמי ובוכה , אני לא רוצה להמשיך לחיות איתו , אני כבר לא אוהבת וההחלטה שלי נחרצת אני כבר מדמיינת חיים שלמים בלעדיו והרבה יותר טובים - הוא לא נותן לי ללכת ומאיים שיעשה לי את המוות אם אלך , מצד אחד, מצד שני הוא אומר שהוא לא יעצור בעדי אבל אני עושה את טעות חיי כי אני ילדה קטנה וטיפשה שמתלהבת מכך שאשוב להיות רווקה (שוב הטקטיקה שלו להשפיל וכו'..), כיאילו שאני יכולה לשוב להיות רווקה עם שני ילדים קטנים...
אמרתי להורי שאנסה למרות שאני ממש לא רוצה , אמרתי להם שאני עושה את זה רק בשביל להרגיע אותם והם היו מרוצים..
אבא שלי אמר לי להיות איתו לפחות שנה עד שאבסס עצמי כלכלית ורק אז אעשה צעד (רק עכשיו יצאתי למעגל העבודה ואני עדיין לומדת פעמיים בשבוע) , אותי זה מגעיל שאני צריכה להעמיד פנים עם בעלי שהכל בסדר רק בשביל לבסס את את עצמי, אני יעשה זאת בחוץ - אגור אצל הורי לא תהיה לי ברירה בהתחלה ...
בקיצר אני חוזרת הביתה הערב (אני אצל ההורים עם הילדים שישישבת לחשוב עם עצמי) בכדי לנסות לשקם , בכדי לרצות את כולם , בכדי שאני לא אגיד שלא ניסיתי הכל , אפילו שאני לא מסוגלת שבעלי ינשק אותי או יחבק אותי (ואין אף גבר אחר בחיי אם היה למישהו ספק) ... עזרה..