בעלי לא סגור על עצמו

בת 24 אוטוטו 25 ואני נשואה מזה 10 חודשים עם גרוש בן 28 +ילד(גרושתו בגדה בו במהלך נישואיהם). תקופת ההכרות שלנו אומנם הייתה קצרה שלושה חודשים אבל אני יודעת שזה היה הדבר הנכון עבורי ובשבילי לעשות כי אני אוהבת אותו בכל לבי. לאחרונה הוא קודם בעבודה ככה שאין לי זמן איכות או זמן בכלל להיות עימו היות ושנינו מפרנסים ומתפרנסים בכבוד.וגם כשיש לו זמן הוא מקדיש בעקביות את הזמן הזה לחברים ומתמרן בין שני הדברים ואילו לאשתו ולבית הוא לא מקדיש זמן. בבית הוא לעיתים עושה דברים בבית אבל זה מכדי לצאת מידי חובה כדי שאראה שהוא עושה דברים ואני תמיד אומרת לו שזה אמור לבוא ממנו ולא כדי לרצות אותי,כי גם הוא חלק מהבית ומהזוגיות הזו. לאחרונה אנו לא מפסיקים לריב כי כל חג שאנו עשינו אצל הוריו האקסית שלו נכחה בשולחן אז הם שולחים מבטים ומעלים זיכרונות ומתעלמים מנוכחותי.בחג האחרון שהיה ההורים שלו טענו שהרסתי להם את החג כי האקסית הערתי לה על מה ששניהם עושים אז משפחתו החלה להוריד מכבודי ורק אחרי שעזבתי משם בעלי טרח להגן עליי ולא בנוכחותי. לפני מס ימים ראיתי שההתרחקות שלו ממני רק גוברת ואני ניסיתי להבין עם עצמי למה כי הוא לא כזה דברן או איש שיחה בכלל עם כולם, אז הצבתי לו 2ברירות או לשבת לדבר אתי לראות מה פשר המרחק שתפס או שיקום וילך והוא בחר בללכת.לאחר כמה ימי הפסקה אחד מהשנייה הוא פתאום התקשר ורצה להיפרד ממני וכמה ימים למחרת החליט שהוא כבר לא יודע.לאחר ההסבר הזה שלו אני שאלתי בתור מה אתה רואה אותי כאימא לילדיך ואשתך או כגרושתך הוא ענה לי כגרושתי.ויצא מהבית. כרגע אנחנו חיים ביחד אבל אנחנו לא מפסיקים להתרגש אחד משנייה ואת יודעת מנהלים משחקי אגו כאלה ובסופו של יום שוכבים.וכשאני אומרת לו אני אוהבת אותך והוא גם עונה אותו הדבר ואז כשנשאלת השאלה מה עושים אין לו תשובה הוא עדיין רוצה להיפרד. מה לעשות?

בפעם הראשונה שאני עונה תשובה כזאת (בחיי):

תזרקי אותו.

תמיד יש פעם ראשונה מריוס

דעתי כדעתך.. ככה זה כשממהרים להתחתן לאחר 3 חודשים זה אפילו לא מאה ימי חסד שומעת ? תיזרקי אותו !

מסכימה עם מריוס במאה אחוז.

בעלי לא סגור על עצמו

בת 24 אוטוטו 25 ואני נשואה מזה 10 חודשים עם גרוש בן 28 +ילד(גרושתו בגדה בו במהלך נישואיהם). תקופת ההכרות שלנו אומנם הייתה קצרה שלושה חודשים אבל אני יודעת שזה היה הדבר הנכון עבורי ובשבילי לעשות כי אני אוהבת אותו בכל לבי. לאחרונה הוא קודם בעבודה ככה שאין לי זמן איכות או זמן בכלל להיות עימו היות ושנינו מפרנסים ומתפרנסים בכבוד.וגם כשיש לו זמן הוא מקדיש בעקביות את הזמן הזה לחברים ומתמרן בין שני הדברים ואילו לאשתו ולבית הוא לא מקדיש זמן. בבית הוא לעיתים עושה דברים בבית אבל זה מכדי לצאת מידי חובה כדי שאראה שהוא עושה דברים ואני תמיד אומרת לו שזה אמור לבוא ממנו ולא כדי לרצות אותי,כי גם הוא חלק מהבית ומהזוגיות הזו. לאחרונה אנו לא מפסיקים לריב כי כל חג שאנו עשינו אצל הוריו האקסית שלו נכחה בשולחן אז הם שולחים מבטים ומעלים זיכרונות ומתעלמים מנוכחותי.בחג האחרון שהיה ההורים שלו טענו שהרסתי להם את החג כי האקסית הערתי לה על מה ששניהם עושים אז משפחתו החלה להוריד מכבודי ורק אחרי שעזבתי משם בעלי טרח להגן עליי ולא בנוכחותי. לפני מס ימים ראיתי שההתרחקות שלו ממני רק גוברת ואני ניסיתי להבין עם עצמי למה כי הוא לא כזה דברן או איש שיחה בכלל עם כולם, אז הצבתי לו 2ברירות או לשבת לדבר אתי לראות מה פשר המרחק שתפס או שיקום וילך והוא בחר בללכת.לאחר כמה ימי הפסקה אחד מהשנייה הוא פתאום התקשר ורצה להיפרד ממני וכמה ימים למחרת החליט שהוא כבר לא יודע.לאחר ההסבר הזה שלו אני שאלתי בתור מה אתה רואה אותי כאימא לילדיך ואשתך או כגרושתך הוא ענה לי כגרושתי.ויצא מהבית. כרגע אנחנו חיים ביחד אבל אנחנו לא מפסיקים להתרגש אחד משנייה ואת יודעת מנהלים משחקי אגו כאלה ובסופו של יום שוכבים.וכשאני אומרת לו אני אוהבת אותך והוא גם עונה אותו הדבר ואז כשנשאלת השאלה מה עושים אין לו תשובה הוא עדיין רוצה להיפרד. מה לעשות?

מבולבלת

לזה שאתם בסופו של יום צאין שום קשר למערכת היחסים שבינכם. הזיון הוא רק צורך פיזי ולא יותר מכך....שאר הדברים הם עניין של רגשות.בעלך אומר לך את האמת שלו ונגדה אין לך מה לעשות....אם זה לא יקרה עכשיוצ זה יקרה בעוד שנה שנתיים ....בעלך לא הצליח מנשואיו הראשונים ללמוד דבר ומה שמנחה אותו בחיו זה הצרכים הפיזיים שלו (המיטה...). ואין לו רגשות כלפיך. כרל עוד אין לכם ילדים שחררי אותו מעליך....כך יוטב לשניכם.

כניראה מגיע לו עוד מישהי שתבגוד בו.

מבולבלת

הייתי רוצה לדעת מה עשיתי לא בסדר בנישואים האלה?מה גורם לו לרצות ללכת?

מבולבלת

לזה שאתם בסופו של יום צאין שום קשר למערכת היחסים שבינכם. הזיון הוא רק צורך פיזי ולא יותר מכך....שאר הדברים הם עניין של רגשות.בעלך אומר לך את האמת שלו ונגדה אין לך מה לעשות....אם זה לא יקרה עכשיוצ זה יקרה בעוד שנה שנתיים ....בעלך לא הצליח מנשואיו הראשונים ללמוד דבר ומה שמנחה אותו בחיו זה הצרכים הפיזיים שלו (המיטה...). ואין לו רגשות כלפיך. כרל עוד אין לכם ילדים שחררי אותו מעליך....כך יוטב לשניכם.

מבולבלת

איזו אמת?זה שהוא לא סגור על עצמו אני רואה זאת בהתנהגות שלו בסה"כ מה עליי לעשות כדי שזה ישתנה?שהוא ירצה בנו שוב?

מבולבלת

הייתי רוצה לדעת מה עשיתי לא בסדר בנישואים האלה?מה גורם לו לרצות ללכת?

מי אמר לך שהכל בגללך?

את לא אחראית למה שהוא עושה. הוא רצה אותך בהתחלה, אחר כך מי יודע מה עבר לו בראש, אולי הוא נזכר שהוא לא בעניין של עוד קשר מחייב, או אנא אערף. זה לא את, ותוציאי לך את הרעיון הזה מהראש.

מבולבלת

אתה חייב להבין אלו הם נישואיי הראשונים... הוא הרס לי את האמון במוסד הזה. הוא בא אליי בקטע של אחרי 10 חודשים שסתם בזבז עמי זמן ושהוא אוהב פחות. הוא אומר לי נחיה ביחד ואסע לסופש להורים ואחכ אחזיר לך תשובה לגבי מה אני רוצה. ועניתי לו שזה לא עובד ככה שאם יחליט לעזוב אותי אז מצידי שלא יחזור אליי והבייתה אבל הוא אומר לי שהוא לא יודע כרגע מה הוא רוצה.אז למה כל הבלבול והכאב הזה?מה הוא מנסה לעשות?הוא גם אמר שאם אתחיל לצאת עם אחרים אז יהיה חבל לי על הזמן אז הוא יהרוס לי.הוא אמר שלא ייתן לאף אחד להיות איתי.

קחי את הפיקוד בידיים שלך

את חדשה בעסקי הנישואין, אבל את מקבלת קורס בזק. אל תשאירי את היוזמה בידיו, ואל תתני לו להוביל את הקצב ולנהל את חייך. לא רק שהוא כבר לא מעוניין בקשר נורמלי, גם אם הוא פתאום יגלה שהוא כן, הרי כבר התגלה פרצופו האמיתי. אין לך מה לעשות איתו. קחי מרחק ממנו, ותחליטי על גורלך בעצמך. זה וודאי קשה, בגילך הצעיר, אבל את יכולה לגייס לעזרתך הורים, חברות וכולי. את לא חייבת להיות לבד בזה.

מבולבלת

העניין הוא שעכשיו הוא לא סגור על עצמו ועצם זה שהוא לא סגור על עצמו מפריע ומבלבל אותי הוא חושש שאם יעזוב אז יתחרט ויפסיד ואז יחליט לחזור שוב אבל אני באמת איבדתי תקווה שנחזור כי אני לא רוצה במשחקים האלה.אבל הוא כל רגע מתהפך ומחליט פעם ככה ופעם ככה .מה לעשות איתו?אני משתדלת לעבוד כמה שיותר כדי לא להעסיק את עצמי במחשבות על העניין ולא רק זה אני מנסה להיות קרה אליו אבל זה לא מצליח לי כי הוא כל פעם משנה דעתו בעניין אולי יתחרט אולי לא אולי נתגרש אולי לא, הוא חושב שאם כרגע אני ממשיכה בחיי זה בעניין זוגיות ואמרתי לו שאני לא חושבת הודות לו תהיה לי כלשהי זוגיות אחרי שהאמון שלי בך נהרס הודות להתנהגות שלך אבל אני כרגע ממשיכה בחיי מבחינת העבודה אני כרגע מנסה להתקדם לתפקיד יותר בכיר בעבודתי וגם לחסוך ללימודים הכול רק לא לשקוע בזה.אני כרגע מנסה להתחיל בחיי והוא מעכב אותי בזה שכל פעם הוא רוצה משהו אחר.

מבולבלת

איזו אמת?זה שהוא לא סגור על עצמו אני רואה זאת בהתנהגות שלו בסה"כ מה עליי לעשות כדי שזה ישתנה?שהוא ירצה בנו שוב?

למבולבלת

אין שום דרך ללמד אותו ו/או לחנך אותו....כמו כן אי אפשר לשנות אותו....זה מה יש...והוא פשוט לא רוצה..... זרקי אותו ולכי הלאה

מבולבלת

הייתי רוצה לדעת מה עשיתי לא בסדר בנישואים האלה?מה גורם לו לרצות ללכת?

הקשר בינכם הוא על בסיס תשוקה בלבד

כי אם הקשר היה ריגשי ללא ספק חייכם היו זורמים בצורה חלקה ומעניינת אבל זה כמו באמריקה הכל על בסיס סקס ומשיכה מינית קשר אמיתי בנוי מרגש ותשוקה תמידית ושיחות נפש האחד עם השני כך ישנה אהבה שלא תלויה בדבר אלה רצון להיתעלק האחד על השני אני מאחל לך כל טוב שתמצאי את האחד שבאמת יעניק לך את ליבו בכנות שאת ראויה לה .
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר