לא בטוחה שאענה לך באופן משביע רצון, אבל............
יש לי נסיון במשפחה עם כגון זה וממה שראיתי במבחן הזמן אלוהים לוקח. בגדול. הבט, היה בזמנו רב חביב מאד, אורתודוקסי, שבימי עליונותו של הערוץ הראשון היתה לו פינה ביום שישי בערב, לפני החדשות, ושמו הרב אבידור הכהן. הוא סיפר שזוגתו חילונית למהדרין והוא לא מפריע לה לשמור על חילוניותה באדיקות והיא אינה מפריעה לו באדיקותו הדתית. כמוהו היתה סבתי ע"ה שלא הזיזה לה למשל טלויזיה פתוחה בשבת ובלבד שהדליקו אותה לפני כניסת השבת. היא לא צפתה אבל לא אכפת היה לה שאחרים צפו אם רצו. סבי ע"ה היה כזה גם. הוא כיבד את זכותו של כל אחד לאמונתו האישית. אבל אלה בבחינת היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. כי הרוב מגיע בסופו של יום להתנגשות על עקרונות. יש לך כמה עניינים לחשוב עליהם לדעתי. האחד - בנותיה. היא רוצה שהן תגדלנה על ערכי הדת. ערכי הדת כפי שהם נלמדים כוללים עשייה ואורח חיים מסויים. וכשהן תרצינה שהבית יישמר על פי כללים אלה אתה עלול למצוא את עצמך בבעייה. השני - שיטת הסלמי. לא סתם קיים המונח "התחזקות" בהקשר לדת. במשפחתי היתה שומרת מצוות מתונה שהפכה להיות חרדית וסחפה אחריה את בן זוגה, כי לאורך זמן קשה מאד להיות חילוני גמור לצד דתייה. זה לא הויכוחים, זה אורח חיים. מה תעשה אם תרצה לצאת להיפגש עם חברים ביום שישי והיא לא תוכל מכיוון שהיא מנועה מלנסוע בשבת? מה תעשה אם תרצה לצאת לטיול של סופשבוע? כמה אתה מוכן לוותר למען שלום בית? אז כן, אני מכירה זוגות במצב דומה, בסופו של יום זה תלוי אישיות של הצדדים, והאופי בו מחליטים לתת לבית, וממה שאני מכירה, האופי נוטה לכיוון הדתי. וסתם הערה אישית. אני מחשיבה את עצמי לחילונית גמורה אבל גם אני אוהבת את השבת, מדליקה נרות ואוהבת את הקידוש וההבדלה כי הם מחזירים אותי לבית סבי. ואני חוגגת את החגים כהלכתם, וזה מרצוני החופשי. ברגע שמגיעה אלי בת משפחתי שהיא דתיה מאד כל חילוניותי מתעוררת ובועטת, מעין יצר "דווקאי". ומתוך אהבת החירות החילונית אני הייתי מציעה לך להציף את כל הקושיות הכרוכות בחיים משותפים לזוגתך כדי לראות האם ועד היכן מגעת הפשרה.
אני מכריה אותו ...
את הייצר "הדווקאי" הזה .....
לאחרונה הוא הולך וגובר ככל שמנסים להחדיר בי קצת דת 
עבור לעמוד