אני בהחלט יודעת זאת...........
ולכן שאלתי כי מכאן אני רוצה לומר כך.
היחד הוא יחד גם בשיגרה.
יש פשרות והן לא עולות ביוקר בכלל כאשר מבינים את מהות הפשרה.
פשרה לטעמי אינה הקרבת העצמיות לטובת האחר.
פשרה היא התחשבות.
בצרכים, באילוצים, בעייפות, בראש נפוח מיום עמוס, במתן חופש אישי מתוך הבנה, מתוך רצון ולא מתוך טינה ועלבון.
כעס, טינה, התחשבנות ועלבונות באים לתפישתי מתוך האישיות של כל אחד.
מי שמגיע או בונה עצמו בתוך הזוגיות כאדם שלם, שמגיע עם מטען משלו של תחומי עניין ועיסוקים ותחביבים ויודע לבנות את עצמו לעצמו יוכל לבנות עצמו מול בן זוג.
זו תפישתי האישית.
נכון, לפעמים חוסר ההתאמה וההבנה עולים וגוברים על הרצון הטוב ועל הנסיונות לגשר, הפערים גדולים מאד ואז עדיפה הפרידה על היחד שאינו יחד.
אבל תוכן יוצקים.
הוא לא מגיע יש מאין.
זו גם תפישתי
מתחברת מאוד למה שכתבת חלק מאוד משמעותי מהזוגיות זו הבחירה החופשית להתפשר מתוך השלם שלנו, מתוך חירות ולא מתוך תחושת קורבניות.יחד הוא גם שתיקה מלאה, מכילה, נינוחה, אוהבת
בן זוגי אמר לי יותר מפעם אחת ששנינו יכולים לנהל שיחות נפש גם ללא מילים גם להיות לבד הוא חלק בלתי נפרד בעיני מהביחד השלם
, , ,
, , ,