אין כלום בזוגיות ונישואין

אני נשואה מעל ל-20 שנה חוץ לעבוד ולשרת את הבית אני לא עושה כלום אם הייתי יודעת קודם לכן שכך המצב לא הייתי מתחתנת בכלל המשכורת שאני מרוויחה אפילו לא משרתת אותי אלא את הבית מרגישה חוסר תועלת בכלום המטלות של הבית גמרו לי את החיים ואת החופש אי אפשר לצאת מהעבודה ישר לכביסה לאוכל לכלים ומחכה לרגע שאפשר ללכת לישון פשוט דיכאון זאת המחשבה שלי לא לכעוס עלי בבקשה

למה לכעוס

את זו שיוצקת תוכן לחייך. אם את מחכה לשינוי שיבוא מבחוץ כנראה שאת נדונה להמשיך ולחכות ולהתייאש........ יש המון בזוגיות ונישואין. יש חברות, יש פתיחות, יש הבנה, יש חוויות משותפות, יש בדיחות פרטיות, יש רגעים של שמחה ויש לא מעט של עצב, יש חוויות שרק במסגרת הזו את חווה אותן........ ויש גם את עולמך שלך, הפרטי. וממה שאת מתארת עולמך הפרטי הוא הבעיה ולא הזוגיות והנישואין. מכיוון שאם את נותנת לעצמך לקמול במסגרת האישית שלך את לא יכולה לתרום כלום למסגרת הזוגית. אז כמו שאומרות מילות האינטרנציונל: קומה התנערה......... התנערי, הכניסי חיים וחיות לעצמך, מלאי חזרה את המצברים שלך ותראי איך השינוי האישי שלך ישפיע על המערכת הזוגית....... הכל תלוי בזוית הראייה שלך, הכל נובע מהמקום בו את מחליטה להימצא ומהאופן בו את בוחרת לראות את הדברים ואת העשייה שלך...... וזאת המחשבה שלי......

ממתי את מרגישה ככה מאמי???

מאז שהילדים גדלו

והדרישות גדלו וגדלו ואני רק קטנתי מהכוחות

נשמה יקרה

קודם כל סתכלי על השמש היא מחייכת אליך נכון וכולם\ןפה מבינים מה את אומרת כי לרובם\ן אותה המחשבה,אבל באמת יש פתרונות לגל דבר ולאו דווקא גירושין,זה כאב ראש אחד גדול להתגרש,בשביל להציע לך ויש פתרון פשוט צריך להכירך יותר טוב אבל באמת למרות שאת צודקת זה לא סוף העולם
Anonymous

את לא קטונת ! זה פרי בטנך הילדים יצאו ממך והם ל א הבעיה

תמצאי לעצמך תחביב  שיהיה רק שלך- חוג כלשהו. אני מבינה אותך , ילדים ומשפחה מביאים שמחה , אבל הם גם מאד מעייפים.

 זאת הסיבה שבחרתי להמנע מזה, אין לי מספיק כוחות שיספיקו לי ולאנשים אחרים. 

תמצאי לעצמך תחביב  שיהיה רק שלך- חוג כלשהו. אני מבינה אותך , ילדים ומשפחה מביאים שמחה , אבל הם גם מאד מעייפים.

 זאת הסיבה שבחרתי להמנע מזה, אין לי מספיק כוחות שיספיקו לי ולאנשים אחרים. 

תגידי advaby - מה הקטע שלך לענות לשאלות מלפני 3 , 4, או 5 שנים?

נראה לך שהכותב עדיין מחכה לתשובה?

אין לי שום בעיה עם תוכן הודעותייך, הן נעימות ואינטליגנטיות. אני רק לא מבין מה הרעיון?

הכי מצחיק שאני אפילו לא זוכרת שפעם כתבתי זאת

אני נשואה מעל ל-20 שנה חוץ לעבוד ולשרת את הבית אני לא עושה כלום אם הייתי יודעת קודם לכן שכך המצב לא הייתי מתחתנת בכלל המשכורת שאני מרוויחה אפילו לא משרתת אותי אלא את הבית מרגישה חוסר תועלת בכלום המטלות של הבית גמרו לי את החיים ואת החופש אי אפשר לצאת מהעבודה ישר לכביסה לאוכל לכלים ומחכה לרגע שאפשר ללכת לישון פשוט דיכאון זאת המחשבה שלי לא לכעוס עלי בבקשה

בלי כל קשר למה שכתבת (שנשמע ממש עינוי) אולי באמת חלק מהעיניין הזה של מה שאת מרגישה באמת גרם לדיכאון קליני עם השנים.

את חייבת שינוי - והאדם היחיד לעשות זאת , זו את בלבד. אני יודעת שקל לומר מלעשות אך נראה כי אין ברירה.

אני גם הייתי במצבך אך בחרתי בי. אין לי משכורת טובה כלל ואני לגמרי תלויה בבעלי, אך אני יכולה לומר לך שפתחתי חשבון בנק שאף אחד לא יודע עליו וכול חודש אני מפקידה קצת, קצת, כמה שאני יכולה. לגבי הזוגיות: התחלתי לדרוש את מה שמגיע לי - חד וחלק.

ימים שהילדים חולים, עכשיו גם בעלי נשאר בבית איתם - קניות לבית: רק בעלי עושה. - כביסה: בעלי אחראי עליה.

פשוט יום אחד אמרתי לו שאני רוצה גט. הסברתי לו כמה גט יעלה לו כל חודש, התחלתי לחפש דירות (על אמת) והפסקתי לתקשר איתו.

(גם ככה בקושי היינו מדברים). אמרתי לו שהיות ואין ביניינו כלום אז אין לנו מה לעשות יחד. התחלתי להתלבש יפה לעבודה, לעשות פן, גבות , שעווה וכו'....הפחתי ל"כוסית" ועצמאית. היום הוא כמו כלבלב..את לא יודעת איזה שינוי. ואני אגיד לך עוד משהו, שאני כבר באמת לא הכי מעוניינת לכן אני ממשיכה בקו שלי והוא כל הזמן שואל אותי שאלות ורוצה לדבר איתי ומתחיל לעשות בבית דברים בלי שאבקש ממנו. 

זה היה לפני הרבה שנים היום אני הרבה יותר רגועה עדיין לא עושה מה שאני רוצה אבל פחות לחוץ ... תודה על כל העצות אשמח אם נתכתב במייל a51166a@gmail.com

אז יש לנו סוף כל סוף 2 נשים מאושרות ? מעושרות ?? ומריוס - אנא אל באפך... ישן ישן...אבל אקטאלי תמיד.

פתאום הכל נראה יותר חיובי השמש מחייכת וכולם צוחקים איזה כיףemo_01.png

אצת הספירולינה בריא והכי טבעי 

מה שלא עושה השכל.....

עושה הזמן....

יקירתי 

אני התאום הזכרי שלך נשוי 20 שנה ורק עובד ובא הבית ועוזר הרבה בבית ואין שום הערכה ותמיד פרצוף חמוץ בגלל זה התחלתי לחפש בפורומים משהו מעבר אולי איזה אהבה חדשה בלי לפרק מסגרת בינתיים לא מצליח אבל מנסה  וכן תמצאי לך משהו שלך חוג ספורט או משהו זה מכניס אדרנלין שעושה מצב רוח.

אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי.


גראוצ'ו מרקס

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר