,
בגידה פעם ראשונה
שלום רב, הגעתי לכאן תוך שיטוט סתמי אחר כלום כמו כולם? ויש לי שאלה למבינים או למישהו שגם זה קרה: אני נשואה באושר (כן, באמת) 4 שנים בערך ויש ילדים והכל זורם על מיי מנוחות עבודה יש חיים טובים יש נראים טוב מרגישים טוב בעבודתי אני עובדת הרבה עם אי מיילים במשרד ורוב הלקוחות שלנו מגיעים אלינו דרך האתר (לא אסגיר יותר מידי פרטים, אך אני מנהלת) ורובם ככולם הם אנשי עסקים. בקיצור, במשך הזמן נוצר ביני לבין אחד הלקוחות שלנו קשר אי מיילי, רושמים אחד לשני, מתענינים, צוחקים, ואז הוא ביקש שאעביר תמונה והוא גם העביר לי, והיה נדמה לי שמתחיל להיווצר קשר חברי מעבר לעבודה שלנו יחד. וככה זה חודשים על גבי חודשים ואז התחיל להתווסף גם טלפון פה ושם והתחלתי להרגיש אחרת לגביו, כי אף פעם לא התכתבתי כך עם מישהו, הכל היה לי חדש, המיילים נהיו יותר בכיוון של אהבה, סקס, דברים שמעולם לא חשבתי שיתגלגלו למצב כזה ומשם הדרך לפגישה הייתה מאוד קצרה. הרבה מאוד פעמים קבענו ואני ביטלתי ברגע האחרון מחשש להרס חיי הנישואים שלי אך בסוף קיימנו פגישת היכרות אחת שהייתה כמה שעות ובפגישה הזו נדלק ניצוץ ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו והתנשקנו בפגישה, לאט לאט כל זה התחיל להשפיע עליי לא טוב אכלתי את עצמי על רגשות האשמה התחלתי לחפש למה אני מתנהגת כך אני אוהבת את בעלי הכל היה בסדר אז למה? זה לא שזה קרה בגלל שרע לי בגלל שטוב לי נראה לי שאני תחילה להרוס במו ידיי את חיי הנישואין שבניתי עם בעלי יחד, כי אני אט אט מגלה שאני מנסה להתחמק ממין איתו כאשר היינו עושים על בסיס של יומיום והייתי דורשת ממנו כל הזמן ופתאום הפסקתי המגע נהייה שונה וזה נורא משפיע עליי ואני בוכה הרבה בגלל זה כי אני לא מצליחה להפריד כי לעזאזל לא צריכה להיות הפרדה כי צריך להיות אחד ולא לחלק את הלב נכנסתי לזה לא במתכוון - כי לא האמנתי בכלל שזה יגיע למצב כזה הכל קרה במקרה ועכשיו ההתלבטות מאוד קשה להפסיק עם הכל או לא? אם להפסיק, אני חושבת שיפער בליבי כזה חור שלא אוכל למלא, כי זה כבר נמצא וקיים ופיתחתי אליו רגשות ומנגד אני לא הולכת לפרק מסגרת ואם אני אסיים את הכל, אז אולי בכלל המצב יהיה יותר גרוע. ובעלי מה? להעמיד לו פנים? להתחיל לשקר לו? אף פעם לא הסתרתי ממנו דבר, אף פעם לא בדקתי את הנייד שלו, אף פעם לא היו סודות בינינו, אני מתחילה להרגיש כמו מרשעת ורעה שעושה ככה תמיד הייתי נגד בגידות תמיד הייתי אנטי ועכשיו אני בתוך כל הקלחת הזו ומצד שני להמשיך? ולאכול את עצמי כל יום ? אני מפחדת שאם אמשיך אז כל הנישואין יהרסו והכל יהיה בגללי - עכשיו אני יודעת שאם אעשה זאת - אז במודע אני פשוט הולכת להרוס לעצמי את השקט הנפשי והאהבה זה הריגוש או אהבה? אני מרגישה שכבר עברתי את שלב הריגוש וזה כבר יותר מתפתח בכיוון של אהבה ואותו אחד, גם נשוי כמוני, סיפרתי לו על הכל, והוא אמר לי, מה שתחליטי אני איתך, אם להמשיך או אם לסיים, ממה שאני יודעת, החיים שלו עם אשתו לא הכי טובים בעולם, ואני לא שופטת לא אותו ולא אותה, וזו לא הפעם הראשונה שלו, אבל הוא גם אומר שהוא פיתח אליי רגשות ואם הכל ייפסק גם לו זה יכאב מאוד והוא מעדיף להשאיר את ההחלטה בידיי ולא לומר לי משהו ישפיע עליי לכאן או לכאן. הוא גם הוסיף ואמר שנראה לו שאני לא בנויה לזה. בטח שלא! אף פעם לא בגדתי. הוא דווקא מבין אותי ולא לוחץ. אני מרגישה שהגעתי לנקודה שאני חייבת להחליט אם לכאן או לכאן, כי אם תהיה פגישה נוספת, אני כבר לא אעמוד בה ואתמסר. בינתיים השהנו את הפגישה הבאה עד שנראה מה קורה. אני אשמח לשמוע דעות שלכם גברים ונשים כאחד אולי זה יעזור לי קצת ואני מבקשת לא לשפוט אותי תודה רבה
תגובה
אני מציע לך לעזוב אותו ומהר מכבן שאת אומרת שאת אוהבת את בעלך והמשפחה וברור שבסוף זה לא יגמר טוב אפילו אם לא בגירושים אז שגבר חייה הנשואים לא יהיו אותו דבר לכן אני מציע לך לתגבר על הרגש שיצרת כלפו ולעזוב אותו מיד 
עבור לעמוד
,