טענותיו אינן רלוונטיות
חיי זוגיות אמנם נתפשים כסימטריים, כשיויוניים, אך אין הדברים כך.
העניין הוא לא המין. המין הוא רק הנושא עליו מולבש המאבק.
כאן, על פני ללכת ליעוץ זוגי או אישי, שזה כשלעצמו תמיד מבורך ברמת העלאת המודעות, מתבוננת על מה נאבק:
על גבריותו?
על זכריותו?
על מקומו בהנהגת הזוגיות?
על כבודו?
על הקשבה, הערכה, אהבה?
או על משהו אחר.
במקביל מבררת עם עצמך מה את מבקשת, על מה את נלחמת כשאת מסתתרת מאחוריו, שנראה שהוא כביכול הנאבק ולא כך הוא.
התבוננות באלה, במנותק מהנושא המדובר - המשל אינו חשוב אלא להשגת הנמשל - עשויה להעלות בפנייך היבטים לגבי מה הוא רוצה... ומדוע את מבקשת אחר הקטנתך, סקילתך, דרך מה שנתפש בעינייך כחולשותייך, במקרה הזה למשל, בו הדימוי העצמי שלך כאשה מינית מהוסס ומודחק.
ומכאן, תוכלי לראות מה יהיה נכון מבחינתך להתמקד בו, על מנת שהמאבק הזה יעלה אבק.
אז, למשל, אם מזהה שהוא מבקש הקשבה. מקשיבה מחד ומבקשת אחר הקשבתו במקביל, בלב - לא דורשת בקול אלא מעלה תפילה קטנה.
כאשר מבקש אחר הערכה, נמצאת מפרגנת ומעריכה ואומרת את אלה בפניו, לשמחתך ולשמחתו.
עם זאת, נושאת תפילה קטנה לקבל ממנו הערכה.
---
כאשר מוצאת שאת עצמך מבקשת אחר פירגון - מפרגנת לו.
כאשר מוצאת שאת עצמך מבקשת אחר הפיתוי והחיזור על מנת להתחמם ולהעלות את תשוקתך הטבעית לרמה של הנאה ושמחה בשמחת הגוף, כך נוהגת כלפיו. מפתה, מחזרת, רומזת, מטריפה עליו את חושיו ומאפשרת את המין עצמו, עד לסיומו -
ב ק צ ב ש ל ך !
---
לעניין טיפול אישי למען הזוג. לא רק שזה יעיל, זה עדיף מאין טיפול בכלל.
עם זאת, טיפול אישי לעולם מאפשר בירור אישי. שאין אף אחד, לא גבר ולא אשה שיכולים לייצג את שני הצדדים.
לכן, אם מחליטה ללכת לטיפול אישי, טוב אם בהסכמתו ובידיעתו.
ואם מוכנים שניכם לעשות עבודת בירור זוגית, במודע ומתוך כוונה ורצון משותף -
הספר: "לבסוף מוצאים אהבה" מאת הארוויל הנדריקס, נמצא ככלי שניתן לעבוד איתו כזוג, וגם - כל אדם בפני עצמו.
ספר זה נוגע בשורשים הפסיכולוגיים האישיים של כל אחד ואחת בבחירת בן/ת הזוג ובהחלטה לקשור את הגורלות יחדיו.
הספר לא קל לקריאה, אך תובנותיו עקרוניות.
---
תודה.
אז את מסיכמה -100% באם היא פולניה , אין מה לעשות !