קשה לי-מה עושים עם בעל עצבני, מכל דבר????

אנחנו נשואים 10 שנים עם שני ילדים חמודים. יש לבעלי הרבה תכונות טובות אבל חסרנו הגדול זה הפתיל הקצר. מהרגע שהוא מגיע הבייתה כמעט כל דבר יכול לעצבן אותו. אפילו שאלות שמתעניינות בו -מעצבנות אותו. וראוי לציין שהוא לא נמצא הרבה בבית. רוב נטל גידול הילדים הוא עלי, הוא עובד מבוקר עד ליל. ומגיע עצבני.גם אם אנחנו יוצאים לבלות תתחיל איזושהי שיחה לא משנה על מה, ואז מתחילים לריב.הוא גם תמיד מבקר את השאלות שלי, הדיעות שלי ...בקיצור כאילו לא סובל אותי.אבל מנגד הוא גם יודע להעניק ולאהוב, לא נשאר לו כל כך הרבה זמן לזה. סופי שבוע שאנחנו ביחד כבר הפכו עבורי לתסכול אחד גדול, שגם הרבה פעמים מגיע לבכי מצידי וויכוחים קולניים ליד הילדים ולרוב זה בגלל החוסר אכפתיות התייחסות שלו. מה עושים????

האם תמיד הוא היה כזה ?

כשהכרתם,גם אז הפתיל היה קצר כ"כ, או שחלה הרעה בזמן האחרון. אם כן, יש לך מושג מדוע ? כפי שכתבתי למתלוננת אחרות על בעלים דומים, את צריכה להתעקש איתו על כך שאת לא נחותה ממנו והוא צריך להתחלק איתך בנטל. נסי להיות אדישה כלפי העצבים שלו(או לפחות להיראות אדישה) וללמד אותו שבעצבים הוא לא ישיד כלום, במקום להיבהל כשהוא מתעצבן. את יכולה לנסות ולהציע לו טיפול. אם אין נכונות,אפשר לחשוב על פעולות דרסטיות. השורה התחתונה-את לא נחותה ממנו ולא צריכה לחיות לפי מצבי הרוח שלו. פרגני לעצמך לכעוס עליו ולהיות זו שמראה חוסר אכפתיות כלפיו. אולי כך הוא יבין שאת לא מובנת מאליה וישנה יחס. והעיקר-לנסות לדובב אותו לדבר.

גליתי

לא ניראה שמשהו יעזור רק דבר אחד ותכף יקפצו עלי נסי להיות רק את והוא במלון שברי את השיגרה נסי אם החיים האלו כל כך חשובים לך הכונה אם אבי ילדיך כי אני בטוח שלטיפול זוגי אין סיכוי שילך

האם תמיד הוא היה כזה ?

כשהכרתם,גם אז הפתיל היה קצר כ"כ, או שחלה הרעה בזמן האחרון. אם כן, יש לך מושג מדוע ? כפי שכתבתי למתלוננת אחרות על בעלים דומים, את צריכה להתעקש איתו על כך שאת לא נחותה ממנו והוא צריך להתחלק איתך בנטל. נסי להיות אדישה כלפי העצבים שלו(או לפחות להיראות אדישה) וללמד אותו שבעצבים הוא לא ישיד כלום, במקום להיבהל כשהוא מתעצבן. את יכולה לנסות ולהציע לו טיפול. אם אין נכונות,אפשר לחשוב על פעולות דרסטיות. השורה התחתונה-את לא נחותה ממנו ולא צריכה לחיות לפי מצבי הרוח שלו. פרגני לעצמך לכעוס עליו ולהיות זו שמראה חוסר אכפתיות כלפיו. אולי כך הוא יבין שאת לא מובנת מאליה וישנה יחס. והעיקר-לנסות לדובב אותו לדבר.

לניקולאס

1.זיהיתי אצלו את חוסר הסבלנות והשתלטנות כלפי אחרים ובני משפחתו, כבר בהכרותינו.אבל זה לא הופנה כלפיי אז לא עשיתי מזה עניין.כיום אני סופגת המון כעסים. 2.אני יודעת שהוא אוהב אותי ואת ילדינו מאד, אין לו כ"כ שליטה על זה. 3.הצעתי טיפול, לא הייתה התנגדות. רק שכל פעם חשבתי שהנה הוא הבין ואז לאחר זמן מה, שב לסורו. 4.אני יודעת שיש לנו בסיס טוב, אבל מצד אחד המצב מחמיר ומשפיע עליי מאוד.על מצב הרוח, היחס לילדי אחרי ויכוח כזה, וכמובן פיסית כאבי ראש ואפילו לחצים בחזה. 5.אם תוכל להיות יותר מדוייק ולהדריך אותי מה לעשות. 6.תודה על ההקשבה ותשומת הלב.

גלית

ראשית,ראיתי ששלחת הודעה נוספת כיון שחשבת שההודעה "נעלמה", אז הסבר קצר לגבי המנגנון כאן-כשעונים להודעה כלשהי, היא "קופצת" לראש העמוד. אנשים הגיבו להודעות אחרות ולכן הודעות אחרות קפצו לראש העמוד והודעתך נדחקה מטה, אבל לא נעלמה! לעניניינו-אני לא פסיכולוג ולא יכול לתת לך הוראות הפעלה,אלא רק להביע דעה. אני חושב שאם הוא מוכן ללכת לייעוץ זה כבר סימן טוב לאכפתיות שלו.למה שלא תנסו?

קשה לי-מה עושים עם בעל עצבני, מכל דבר????

אנחנו נשואים 10 שנים עם שני ילדים חמודים. יש לבעלי הרבה תכונות טובות אבל חסרנו הגדול זה הפתיל הקצר. מהרגע שהוא מגיע הבייתה כמעט כל דבר יכול לעצבן אותו. אפילו שאלות שמתעניינות בו -מעצבנות אותו. וראוי לציין שהוא לא נמצא הרבה בבית. רוב נטל גידול הילדים הוא עלי, הוא עובד מבוקר עד ליל. ומגיע עצבני.גם אם אנחנו יוצאים לבלות תתחיל איזושהי שיחה לא משנה על מה, ואז מתחילים לריב.הוא גם תמיד מבקר את השאלות שלי, הדיעות שלי ...בקיצור כאילו לא סובל אותי.אבל מנגד הוא גם יודע להעניק ולאהוב, לא נשאר לו כל כך הרבה זמן לזה. סופי שבוע שאנחנו ביחד כבר הפכו עבורי לתסכול אחד גדול, שגם הרבה פעמים מגיע לבכי מצידי וויכוחים קולניים ליד הילדים ולרוב זה בגלל החוסר אכפתיות התייחסות שלו. מה עושים????

שלום גלית

שלום לך גלית, קראתי את דברייך ואני כל כך מזדהה איתך, פשוט מפני שאני עוברת ועברתי איתו מאז ומתמיד בדיוק את אותם הדברים. גם לנו שני ילדים מקסימים שלמעשה הם המחזיקים אותי כאן.רציתי לנסות ולחזק אותך בכמה דברים, אני באמת מכירה כל זאת מקרוב.דבר ראשון שחשוב לשנן- הוא, כי הוא לעולם לא ישתנה בגיל כזה. חשבתי פעמים רבות שאצליח לשנות אותו, עד שהפנמתי כי זה לא יקרה.כאשר את משלימה עם זה ומורידה ציפיות- כבר את פחות מתאכזבת. למדתי לעזוב אותו לנפשו כאשר הוא מגיע הבייתה, לתת לו לבוא ולדבר, שהוא ירגיש צורך להתקרב אליי ולספר איך היה היום שלו, מה עבר עליו וכד'. הייתי ממשיכה בעיסוקיי כאילו כלום לא קרה, לא "מתנפלת" עליו בשאלות ובדאגה. עם הזמן הוא למד- כי גם לי יש את העיסוקים שלי, שהוא לא כל עולמי, שאין לי בעייה לשבת בחדר השני ולצייר, או להיות ליד המחשב- עסוקה בהדפסות, או לדוגמא: במטבח מנסה מתכון חדש. בקיצור: להראות לו- שהנה אני נהנית ומעסיקה את עצמי, גם אם באת עצבני וכעוס, יש לי חיים מעבר להיות מפענחת הכעסים שלך, ולא אתעסק רק בזה כל היום. לא אומר לא שבן זוגי השתנה ממש מכך, ובכל זאת, אני חשה שבתוך תוכו למד להעריך אותי יותר. לא לתפוס אותי כמובן מאליו- איני עוד האשה שרצה אליו כל עת שהוא מגיע הבייתה. הוא למד כי גם לי תחומי עניין ועיסוקים, ואם בא לו להיות כל היום מצוברח וזועם- אז שיהייה מצוברח וזועם. אני לא אהייה שותפה לכך. זו הנקודה שלי, אני מקווה שעזרתי במשהו, ואם תרצי, יש לי עוד המון טיפים להישרדות. בסך הכל- זה נעשה למען המשפחה והילדים וגם אם זה אינו אידיאלי, הרי שאת כבר לא נכנעת יותר למצבי הרוח האלה וממשיכה הלאה בשלך. מאחלת לך יום טוב- רז.

ברוכים הבאים למועדון

מה את מתרגשת?כל מה שאת טוענת אומרות עוד רבות וטובות ברוכות הבאות למועדון הנשים הנשואות והמתוסכלות

שאני אבין...

היא לא צריכה להתרגש, מהטעם הפשוט שיש רבים במצבה ? אם כך,מה עושים כזה סיפור גדול מדוח העוני...מה הם מתרגשים?... יש מליון וחצי במצבם.

אז מה בעצם עושים??
כי גם אני באותה הסירה..
לבעלי יש פתיל קצר, ויש לו רגישות.
כל מילה לא במקום, או מבט שניראה מאשים..
הופך לאש גדולה, לעצבים, תסכולים, עלבונות, והאשמות..
קשה לי מאוד.
מרגישה לבד, עצובה.. 
הוא עסוק בעצמו, משחק במחשב.
וכל שיחה ביננו הופכת לאש.
זה בא גם כלפי האחים שלו.. 
שתלטנות, עלבונות, כעסים, עצבים..
איך אפשר ככה?

לכל המתוסכלות (ויסלחו לי כל המנסים להיאחז בקצת הטוב שיש ביחסים מהסוג הזה) מעולם לא הבנתי למה נשים בוגרות שעברו דבר או שתיים מתגמדות מול בעל מקטין/זועף/וואטאבר.

קחו את עצמכם בידיים, בנו לכן חיים משלכן. וכן, אם גם זה יעשה לכן טוב אז גם מאהב! לחיות כך אחרי ניסיונות לשפר ולהשתפר זה נראה לי בזבוז חיים!!

זוגיות מושלמת יש באגדות או בשקרים שאישה אחת מספרת לחברתה...

החכמה זה למצוא את החלק הטוב ולהשתמש בו כדבק כשצריך, בשאר הזמן לצמצם תלות בצד השני.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר