אין מקום אחר

אין מקום אחר

אחרי היעדרות לא קצרה, מוצאת את עצמי

חוזרת חזרה לכאן...כי איכשהו זה הפך להיות סוג של בית.

בהיעדר נפש תאומה להתרפק עליה ולשכוח מהעולם,

חוזרים למקום שבו אפשר להוציא ולהתפרק

בלי להרעיד את קירות הבית המוחשי.

בלי להכאיב לאף אחד.

בלי להתנצל.

מה שהביא אותי הנה אז, הוא מה שמחזיר אותי היום -

געגועים ושקט.

כל מה שניסיתי,

כל מי שניסיתי.....

לא הצלחתי להפיג את הגעגועים

לא הצלחתי למלא את הבורות שסוערים בי 

באותו השקט שמחריש לי אזניים.

ואני תוהה אם יום אחד אתעורר והזכרון כבר לא יכאיב או לא יהיה בכלל.

 

 

החיים הם מלאים בבורות,

מכשולים צפויים ולא צפויים

איתם כל יום מתמודדים

למה? כי אין ברירה

הזמן עושה את שלו, אבל לאט

כמו גורל מוזר עשוי ללא חטא

הזיכרון יהיה כי הפך חלק ממך

לטובה או לרעה

זה המנעול, המפתח אצללך 

מנהל הפורום
1000+

הפרום הזה כמו אבן שואבת

לכל המחפשים ולכל הפגועים שניפגעו מאהבה 

בנישואין "כואבים"

ומיניסיון אני חושב שרק חול הזמן ממלא את הבורות שחושפים את הלב הכואב

אבל לפעמים זאת דרכה של אהבה אסורה

יש לה כנראה טיימר.....

עדיף לזרום מאשר להיתקע !!!

ברוכה הבאה 

 למקלט של אלו שניסו ונכווו, פירומנים שמכורים למשחק באש גם אם הם נשרפים כעש בלהבה.

זו חויה ממכרת ולא רק היחסים לשעצמם, זה הריגוש הקדום של " מים גנובים ימתקו" ככל הנראה שילוב של.

קחי לך מנת סם חדשה ותחושי הקלה לזמן מה וחוזר וחוזר. עד שאולי תמצאי מישהו אחר.

  ברוך בואך, כבר אמרתי?

הפרום הזה כמו אבן שואבת

לכל המחפשים ולכל הפגועים שניפגעו מאהבה 

בנישואין "כואבים"

ומיניסיון אני חושב שרק חול הזמן ממלא את הבורות שחושפים את הלב הכואב

אבל לפעמים זאת דרכה של אהבה אסורה

יש לה כנראה טיימר.....

אבן שואבת זה תיאור מדויק של המצב...

הריקנות והחלל שנשארים , לא מאפשרים מקום אחר לפרוק בו...

אבל שואבת או באר ללא תחתית? לרוויה 

העיקר שלא נדע שובע ........ 

מנהל הפורום
1000+

אני  חושב  שיש  מקום  בו  תוכלי  למצוא  את  מבוקשך

מוכר מאד, לאחרונה גם חזרתי לפורום הזה חזרה, לקרא ולראות

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר