, , , ,
אלדד.
ממש היום, בבוקרו של זה היום, נכנסתי לכאן.
רציתי לכתוב לך, מאוד רציתי.
הייתי באווירה כזאת של לדבר איתך.
במקום בו אני נמצאת, חיה לי את שלוות חיי, היו הרבה מאוד ציפורי שיר,
הנעימו את רקע האווירה ששררה בחוץ באותו הזמן.
ערפל סמיך והתרגשות גדולה בליבי, בתוכי, משהו שכזה שהצליח לגעת גם בעורי.
אך לא היה ניתן להיכנס לכאן :(
כעת, שוב ניסיתי את מזלי וצלחתי :)
חושבת עלייך ... איש כל כך מיוחד שאתה!
פעם, חוויתי ממש כמותך, תחושה כזאת של חופש, שהשלתי מעליי הכל ....
היה בזה עונג משכר, הרגשתי, כי איני חבה דבר לאיש ואני חפה מכל מחויבות, פרט לאחת:
חבה לעצמי את האושר שלי, את השמחה, את הלהיות הגברת של עצמי.
ואתה שם, במקום בו אני הייתי.
איזה כייף, בית חדש ועוד במקום כפרי וירוק. מכירה ..... חיה שם ...
אתה מפוצה אלדד, יקר שלי
ועוד תפוצה! החל כפיצוי ויהפוך לדרך חיים!!
הרבה אהבה, איש יקר כל כך.
מפי עליון תבורך, אמן ואמן!!
נכון אתה פוחד כמו אדיוט לשלוף רגשות 
אתה!
אני, חושבת / יודעת שאתה כל כך מיוחד, כל כך אחר ...
בוחרת לאמר לך זאת, דווקא בבוקר הזה, דווקא היום לאחר יום האתמול ..........!!
היצמד לעצמך ולעולם אל תשנה ......
יקר שלי.
נכון אתה פוחד כמו אדיוט לשלוף רגשות
, , , ,