אלדד, יקירי!
אתה בסערה, זה ניכר בכתיבתך.
וכי לא ניתן אחרת.
אני חושבת עלייך. באמת, על האומץ שלך.
אתה יודע ... כבר לא מעט שנים, שאני מכירה את זה הפורום.
את הנפשות הפועלות, את טיב המקום הזה ..
מכירה אנשים שהיו פעילים כאן בפורום מקירה מקרוב ובאמת.
לא וירטואליה, לא עוד דמויות פקטיביות עם טייטל כלשהו.
לא זכור לי ואף יכולה לאמר באופן וודאי, כי אף לא אחד מהם! נהג כמותך!
לאיש כאן, לא היה האומץ לקחת את אשר הוא מאמין בו וללכת צעד אחד קדימה.
הדיבורים, הדסקוסים, היו כאן הצד החזק ביותר של כל אותם שמאסו בחייהם הזוגיים.
מאסו בשיגרה, מאסו במוכר והסתמי, מאסו בכלום והריק שחיו ועדיין חיים בו.
אתה הראשון! שהעז ללכת אחר אמונתו, אחר היושרה שלך, אחר האמת הפנימית שבך.
קצתי ומאסתי בדיבורי סרק, בחוסר היכולת והניוון המעשי של מי שהטיף כאן לשינוי בחייו האישיים.
ואתה אלדד ? מהווה דוגמא ליותר מאשר דיבורים חסרי תוכן ומהות.
השכלת להבין, עד כמה החיים קצרים, זמניים וחד פעמיים הם.
מאוד מאמינה בפרק ב׳. יודעת ששם תיתכן אהבה גדולה וממומשת. שם יתכנו חיים אחרים ובעליי משמעות.
זה המקום, שכבר אין בו גידול ילדים, הסעות לחוגים, משכנתא מעיקה, וויכוחים על דרך וצורת חינוך הילדים ....
זה מקום שבו, רק אתה, לה - והיא, לך.
מקום בו כל אחד נותן, את מלוא מאת האחוזים מעצמו בעבור אותו קשר ניכסף.
אתה והיא מגיעים לקשר הזה, כשכבר יודעים דבר אחד או שניים על החיים.
מביאים איתכם תובנות ובשלות. הבנה של מה באמת חשוב ומה לא.
וכל שנותר, הוא רק לחיות את הרגע, את החוויה שלך אותה ושלה אותך. את הלא יאמן, שאכן עשיתם זאת!
יודעת מה יש לך לתת ובהחלט מעורר קינאה.
מי ואיך יכולה היתה לזלזל בך כך ? להתיחס אלייך כאל מובן מאליו ?
מי עזרה לך כל כך ודחפה אותך להגיע עד הלום ?
באיזו קלות בלתי נסבלת חשבה, כי לעולם תהא שם עבורה בכל מצב ובכל מחיר ?!
כשהמובן מאליו פוקד אותנו ובא לביקור, הוא גם שוכח ללכת :-(
אזיי, ששם מתחיל לו המדרון החלקלק, שאין חזרה ממנו!
מאחלת לך ובכל מאודי, שלא תפסיקו להתפעם אחד מהשני.
שההתרגשות תאחז בכם ותזכיר מידיי יום ביומו, מהיכן באתם ולאן הגעתם ?!
שנה חדשה בפתח,
שתהא זו השנה
והבאות אחרייה
טובות ומעצימות
את הנפש והרוח,
אותך ואותה.
כל אשר אתם מבקשים לעצמכם, אמן ואמן!!!
לו יהי!
רק טוב מבקשת עבורך ...
ממש אוהבת אותך :-)