טעות הבנה:

  להתרחק כדי לקחת קנה מידה נכון-אתם ברומן של אהבה אסורה- ללכת שלובי ידיים לשקיעה זה חלום שאסור לו להתגשם.

פועל יוצא ותופעת לוואי יכולה להיות העלאת החשק והרצון מצד המאהב-לא המטרה.

בחיים לא מקבלים ולא יכולים לקבל את הכל ... את רוצה משפחה, מאהב, אהבה, הבנה, תמיכה, סיפוק ... בצדק את רוצה ואני מאד מבין אותך, אבל כנראה החיים הם לא תוכנית כבקשתך.

תקבעי לעצמך סדר עדיפות בחיים ותמשיכי משם.

הפסיכולוגים אומרים "תבחרי את המילחמות שלך" ורכזי מאמץ במקום להתפזר.  

 

מנהל הפורום
1000+

נאיבית יקרה

היתה פעם ( או שעדיין קיימת אי שם ) תוכנית להתיעצות בעניינים האלה עם ורדה רזיאל ז'קונט.

היא היתה אומרת לך מילה אחת : תחתכי 

נכון , זה יהיה כואב , אבל יפה שעה אחת קודם

למה?

בדיוק מאותן סיבות שפרטה פה לפני מיס ביהייב - וכשהיא צודקת אז היא צודקת

נכון פאוסט, אני רוצה משפחה, אהבה, הבנה, מאהב. מאהב? כן - אותו אחד שיתן לי מה שאני רוצה לתת לו. קשר הדדי, זה מה שאני מייחלת לו.

כשאני אומרת לאסור שלי שאני אוהבת אותו, הוא אף פעם לא עונה לי בחזרה, אלא מבקש שלא אוהב אותו! (כדי שלא אשתגע ואפגע, וכך הקשר יהיה מיני וכיפי)!

אבל מה אם יש לי רגשות אמיתיים וחזקים כלפיו? אני לא יכולה לווסת אותם או לשלוט בהם!

למה צריך שיהיה פער? למה עליי להתפשר ולהתרחק כשאני רוצה אותו קרוב מכל הבחינות? זה משחק בעיניי. לא אמיתי ודי מתיש. קשר אסור הוא אמיתי בעיניי! אני נותנת את ליבי ונשמתי וגופי! לא יודעת דרך אחרת!

אני רוצה מישהו שהקשר בינינו יהיה הדדי ואם לא כך- אני מוותרת על הכל! כמו שמיסי כתבה קודם, בלתי אפשרי להפריד בין גוף לנפש. ואם אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי אבל הרבה פחות ממני, אזי יש פער, פער שמכאיב לי. אני לא מסוגלת להיות מישהי שאני לא, לכן אני נוטה להסכים עם קודמיי, אלו שהציעו לי לחתוך.

כולכם כאן עזרתם לי להחליט. אלה שבעד ואלה שנגד.

המטרה היתה לעזור לי להחליט וזה קרה ועל כך אני מודה לכל אחד ואחת מכם שהגיבו ועזרו לי!!!!

 

לא אהיה מישהי שאני לא! ואם יום יבוא ואכיר את האחד שירצה בי כמו שאני רוצה בו, שאגיד לו שאני אוהבת אותו ושהוא ישיב לי באותן המילים, שאשלח אליו מבט והוא יחזיר אליי את אותו המבט, שארצה להיפגש איתו בתדירות שתתאים באופן זהה לשנינו, אז ורק אז אוכל לנהל קשר כזה, אחרת, אני בעצם בוגדת בעצמי!

 

נכון פאוסט, אני רוצה משפחה, אהבה, הבנה, מאהב. מאהב? כן - אותו אחד שיתן לי מה שאני רוצה לתת לו. קשר הדדי, זה מה שאני מייחלת לו.

כשאני אומרת לאסור שלי שאני אוהבת אותו, הוא אף פעם לא עונה לי בחזרה, אלא מבקש שלא אוהב אותו! (כדי שלא אשתגע ואפגע, וכך הקשר יהיה מיני וכיפי)!

אבל מה אם יש לי רגשות אמיתיים וחזקים כלפיו? אני לא יכולה לווסת אותם או לשלוט בהם!

למה צריך שיהיה פער? למה עליי להתפשר ולהתרחק כשאני רוצה אותו קרוב מכל הבחינות? זה משחק בעיניי. לא אמיתי ודי מתיש. קשר אסור הוא אמיתי בעיניי! אני נותנת את ליבי ונשמתי וגופי! לא יודעת דרך אחרת!

אני רוצה מישהו שהקשר בינינו יהיה הדדי ואם לא כך- אני מוותרת על הכל! כמו שמיסי כתבה קודם, בלתי אפשרי להפריד בין גוף לנפש. ואם אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי אבל הרבה פחות ממני, אזי יש פער, פער שמכאיב לי. אני לא מסוגלת להיות מישהי שאני לא, לכן אני נוטה להסכים עם קודמיי, אלו שהציעו לי לחתוך.

כולכם כאן עזרתם לי להחליט. אלה שבעד ואלה שנגד.

המטרה היתה לעזור לי להחליט וזה קרה ועל כך אני מודה לכל אחד ואחת מכם שהגיבו ועזרו לי!!!!

 

לא אהיה מישהי שאני לא! ואם יום יבוא ואכיר את האחד שירצה בי כמו שאני רוצה בו, שאגיד לו שאני אוהבת אותו ושהוא ישיב לי באותן המילים, שאשלח אליו מבט והוא יחזיר אליי את אותו המבט, שארצה להיפגש איתו בתדירות שתתאים באופן זהה לשנינו, אז ורק אז אוכל לנהל קשר כזה, אחרת, אני בעצם בוגדת בעצמי!

 

כשאת נשואה, קשר כזה זה לחפש צרות. אם יגיע היום בו תהיי בקשר בו תאהבו אחד את השני ותרצו להיות אחד עם השני כל הזמן כמו שאת מתארת התוצאה תהיה פירוק המשפחות.

 

אם את רוצה לנהל קשר ולשמור על התא המשפחתי הדרך היחידה לדעתי זה למנן ברמה גבוהה את הרגשות אלא אם את רוצה "תקופת חפיפה" לפני גירושין ואז זה סיפור אחר

יום טוב לכולםemo_01.png

הבעיה שלי, אלינור, שכשאני אוהבת, זה באופן טוטאלי. אני לא יודעת לאהוב מעט או לתת מעט. כשאני אוהבת באמת, אני שם בלי עכבות, לכן אני חושבת כעת, שהעולם האסור כנראה לא מתאים לי. ואם לאסור שלי לא מתאים שאוהב אותו ואתן לו, והוא מבקש ממני לשלוט ברגשותיי, אז אני באמת לא אמורה להיות שם.

ואת צודקת אלינור כשאת כותבת שאהבה מהסוג שאני רוצה, מוכרחה כנראה להתקיים רק בזוגיות גלויה ולא אסורה. זוגיות אסורה זה בעצם עולם של פשרות, ויתורים וחוסרים. קשה מאוד! מאוד! קשה למי שאוהב עד כלות. 

 

אני כל כך עצובה. שורף לי בנשמה. 

פולנית (משני הצדדים?), את שואלת למה צריך להיות פער בין הרגשות שלך לרגשות של האסור שלך (אגב זה נכון גם ביך לבין בעלך). 

קשר בין שני אנשים הוא לא שיוויון מתמטי, וכאשר מדובר ברגשות הם תמיד סובייקטיביים ולא ניתנים למדידה מדוייקת. 

לכן בכל תחום אנושי יש פערים כאשר משווים בין שני אנשים ואפילו אצל אותו בן אדם. 

אהבה טוטלית היא מסוכנת במיוחד לעצמך ומזכירה לי את הסרט "חיזור גורלי". 

האסור שלך לא אומר לך שהוא אוהב אותך כי בגלל חששות הוא בנה לעצמו מחסומים להגנה עצמית. 

ההגנות הפסיכולוגיות נועדו להנן על עצמינו והן חשובות בכל קשר, קל וחומר בקשר אסור. 

מילת המפתח בחיים בכלל ובאושר בפרט, היא "מינון". 

מנהל הפורום
1000+

הבעיה שלי, אלינור, שכשאני אוהבת, זה באופן טוטאלי. אני לא יודעת לאהוב מעט או לתת מעט. כשאני אוהבת באמת, אני שם בלי עכבות, לכן אני חושבת כעת, שהעולם האסור כנראה לא מתאים לי. ואם לאסור שלי לא מתאים שאוהב אותו ואתן לו, והוא מבקש ממני לשלוט ברגשותיי, אז אני באמת לא אמורה להיות שם.

ואת צודקת אלינור כשאת כותבת שאהבה מהסוג שאני רוצה, מוכרחה כנראה להתקיים רק בזוגיות גלויה ולא אסורה. זוגיות אסורה זה בעצם עולם של פשרות, ויתורים וחוסרים. קשה מאוד! מאוד! קשה למי שאוהב עד כלות. 

 

אני כל כך עצובה. שורף לי בנשמה. 

אין לך מה להיות עצובה. יש לך יכולת לאהוב באופן טוטלי וזה תכונה שאין להרבה אנשים. במקרה שלך אולי הפתרון זה לסיים את המערכת הזוגית הקיימת ולמצוא אחרת...

יום טוב לכולםemo_01.png

דוריאן יקר, אני פונה אליך. אשמח בכל זאת לדעת, איך אמתן את הקשר מצידי?

אין לי אפשרות לסרוג/מקרמה/עיסוק שהוא מעבר לעיסוקים שלי שבשגרה ממילא. 

איך אחשוב עליו פחות? איך ארצה אותו פחות? איך אמתן את אהבתי אליו?

ביקשתי לראותו פעמיים בשבוע. הוא לא יודע אם יוכל לתת לי זאת.

הוא מדבר איתי כל יום, אך אין כל גילויי חיבה מצידו,למרות שאני יודעת שיש לו רגשות מסויימים אליי.

 

אני חושבת עליו בכל דקה,גם כשאני עסוקה! הוא לא עוזב את מחשבותיי לדקה.

יודע משהו? נראה לי שאם הוא היה כרוך אחריי כמו שאני אחריו, אולי לא הייתי משתגעת כל כך!

 

תודה על עזרתך. 

 

אשמח לשמוע גם אחרים. 

אוקיי פאוסט. אז איך? איך שולטים על רגשות? איך בונים מחסומים? תלמד אותי, כי כשאני אוהבת, אני לא יודעת לתת רק חלק. 

איך אתם הגברים מצליחים לשלוט על רגשותיכם? הלוואי ויכולתי. הלוואי וידעתי איך. 

גברים הם אנושיים בדיוק כמו הנשים. "הגברים בוכים בלילה ...." ולא רק מחיתוך בצל. 

סדר העדיפות בחיים משתנה מאדם לאדם ולכן התנהגותו שונה. 

אפשר לאהוב כמה אנשים וכל אחד מקבל את חלקו המלא. אוהבים את ההורים, את הילדים, את החברים, את בן/בת הזוג וכן גם את המאהב/ת. אין לתת חלק, נותנים את הכל אבל בלי לאבד שליטה. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי. 

אם את מאבדת שליטה על הרגשות שלך, לדעתי את שוכחת את עצמך וזה רק פתח לצרות. 

איך עושים את זה? דיי פשוט ... קחי צעד אחורה, תראי את הכל מזוית אחרת ותספרי עד 100. 

 

 

מנהל הפורום
1000+

יקירה, התפכחות היא כואבת אבל לתובנות לאחר מכן אין תחליף וזה הנסיון האמיתי.

את לא צריכה לשחק תפקיד כדי להיות נחשקת יותר. או שיש את זה או שילך לעזאזל. 
שורף בנשמה - יחלוף ויכאב פחות ופחות. 

emo_39.png

עצתי אליך, כל אהבה טוטאלית אינה בריאה, השאירי לעצמך את עצמך קצת.
ואם ממש נורא יכאב, שיחות מקצועיות יעזרו וזה גם בסדר.

דוריאן יקר, אני פונה אליך. אשמח בכל זאת לדעת, איך אמתן את הקשר מצידי?

אין לי אפשרות לסרוג/מקרמה/עיסוק שהוא מעבר לעיסוקים שלי שבשגרה ממילא. 

איך אחשוב עליו פחות? איך ארצה אותו פחות? איך אמתן את אהבתי אליו?

ביקשתי לראותו פעמיים בשבוע. הוא לא יודע אם יוכל לתת לי זאת.

הוא מדבר איתי כל יום, אך אין כל גילויי חיבה מצידו,למרות שאני יודעת שיש לו רגשות מסויימים אליי.

 

אני חושבת עליו בכל דקה,גם כשאני עסוקה! הוא לא עוזב את מחשבותיי לדקה.

יודע משהו? נראה לי שאם הוא היה כרוך אחריי כמו שאני אחריו, אולי לא הייתי משתגעת כל כך!

 

תודה על עזרתך. 

 

אשמח לשמוע גם אחרים. 

העלייתי כאן פעם פוסט שהחל בזמר 4 המשאלות, אם את לא מכירה? חפשי ברשת. חברה טובה קראה לשיר "שיר הסמרטוטה" כי האשה שם נותנת את כולה לאהוב שמבטיח בוגדנות רעב עוני והשפלה. בעייני זו הנתינה המוחלטת וחוויתי אותה לזמן ממושך-זה עול נוראי לגבר, לכל אדם. בן/ת זוג שמוכנים לתת הכל למען אהובם, מפחידים! אין כל סיכוי להיות שווים להם.

  להפחית את המינון זה לא אומר : לא יכולה הערב למרות שקבענו..... אבל זה כן לשים רסן לרגשות שלך. לא להציק בחיפוש הוכחות שהוא אוהב כמוך למשל. כבר כתבו כאן שלא כל אחד מצטין בהבעת רגשות אפילו אם הם קיימים. מעבר לכך: האם את באמת רוצה לגרום לנתק ופרוק המשפחה שלך? את נשמעת על הסף. גם אם כן? את לא יכולה לדרוש את זה מבן הזוג. זה פשוט לא הוגן.

 תחשבי על כך בינך לבין עצמך ותחליטי מה המטרה שלך.

דוריאן. לעולם לא אבקש ממנו לפרק משפחה. אם הוא רוצה את זה, זה צריך לבוא ממנו ולא ממני.

הייתי רוצה מאוד שיהיה איתי ורק איתי, אך אני יודעת שזה לא יקרה. הוא לא יעזוב. 

עם יד על הלב, אתה יכול להישאר בקשר מסויים, בו אתה צריך לשנות את מי שאתה? אם אתה אוהב, אז לאהוב פחות? אם אתה אוהב לתת, אז לתת פחות? אם אתה רוצה אותה, תמתן את הרצון הזה ואז מה? תסכול גדול מאוד, לא? 

לכל אחד מאיתנו אופי מסויים. איך אפשר ללכת בניגוד למחשבות/רגשות/רצונות שלנו? איך אפשר לעשות את זה מבלי להיפגע?

קל לכתוב את המילים"למתן רגשות", אך בפועל, איך זה יבוא לידי ביטוי, כשאתה מי שאתה?

 

ואני חושבת שאני יודעת מה תענה לי כאן: "אם את לא יכולה, אז אל, וההפסד הוא שלך!"

אני צודקת?

פולנית/פלונית יקרה!

את אכן אובססיבית והסוף של קשר כזה ידוע.והוא יהיה כואב מאוד.

גם אם תעשי משהו בנדון וגם אם לא.

תורידי ציפיות ותביני את מקומך האמיתי בשבילו.

ותשאלי את עצמך האם עם הבן אדם הזה שקצת סגור רגשית  ולא מחזיר רגש את רוצה כל כך להיות??את ממש שונה ממנו,כך אני מבינה.

גווינביר.

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר