אהבה חזקה עד כדי אובססיה

שלום,

אני נשואה ונמצאת בקשר מזה שנתיים עם גבר נשוי. הוא איש נפלא, תומך ואכפתי, למרות שהוא קר רגשית, אך לא מינית!

הוא נותן לי הרגשה טובה מאוד כשאנחנו יחד. הכל התחיל על מי מנוחות, לאט לאט התפתחו רגשות הדדיים (למרות שמעולם לא אמר לי שהוא אוהב אותי), ואני - נפלתי חזק. אני אוהבת ומאוהבת בו עד אובדן חושים. אני מרגישה שאני צריכה אותו כמו אינפוזיה לוריד שלי, ומצד שני מבינה שהוא איש משפחה ולא יכול למלא את צרכיי. הבעיה היא שאיני יודעת איך מסתפקים רק בפעם בשבוע.

הוא אכן מתקשר כל יום, אך לפעמים אני מרגישה שזה בגלל שהוא "חייב" כי אחרת אהיה עצובה.

אני יודעת מה רובכם יכתבו כאן: אין מה לעשות, את צריכה להבין שיש לו חיים, טייק איט אור ליב איט, אבל לא! אני פונה אליכם בכדי לדעת האם אוכל באמת להבין שהוא לא לגמרי שלי, ולשחרר אותו ולא לרצות אותו כל הזמן צמוד אליי?

האם יש דרך לקבל את הקשר החלקי הזה? אני אוהבת אותו מאוד וטוב לי איתו, אך גם רע עם המינונים הנמוכים האלה.

היתה כאן מישהי שכתבה שהיא מתנהלת לפי מצב הרוח של המאהב שלה, אם היא מרגישה שהוא מרוחק, היא רוצה לחתוך, וכך גם אני. אני מאוד רגישה לכל תזוזה ותנועה, מילה והתנהגות שלו, וזה לא נותן לי מנוח. איבדתי את עצמי ולא יודעת איך ממש להתנהג בקשר כזה שיספק אותי, עם המעט שיש בו, ולא יאמלל אותי. 

ברוכה הבאה לפורום, 

הבית שלנו שלנו ושלך של הממשלה ... 

לעניננו ... 

את מתארת מצב לא טוב שאת מאוהבת קשות .... והוא מאוהב בשליטה. 

יקירה הזהרי ....
הדרך לפיצוץ בבית קצרה גם הדרך לשברון לב.

העולם האסור אינו מתאים למי שלא מסוגל לשלוט ברגשותיו.

כולנו עברנו דרך ארוכה ... התאהבות באסור... שברון לב .... בשלב הזה ... או שנוטשים את העולם הזה
או שלומדים לחיות עם מה שאפשר לקבל ממנו ... (סוג של זמבי)

לכי השקיעי את זמנך ...במידת האפשר בשיקום הבית ... ואם לא היכוני לסחרחרת הרים לא פשוטה. 

בהצלחה 

 

 

 

היי

תודה על תגובתך.

זה חשוב לי כי אני באמת איבדתי את הדרך שלי ואני משתוקקת למצוא אותה בחזרה.

אתה בהחלט צודק כשאתה אומר שהעולם הזה אינו מתאים למי שלא מסוגל לשלוט ברגשותיו. ואני ? אני לא מסוגלת.

אני אוהבת עם כל כולי. לגמרי. טוטאלית.

עכשיו הוא בחו"ל, עם אשתו, עם ילדיו ואני כ"כ מקנאה. כ"כ רוצה להיות איתו שם.

אני רק רוצה לאהוב אותו. לא רוצה ממנו דבר. הפער הזה בינינו כנראה באמת הורס כאן כל סיכוי לקשר יציב בין שנינו.

ניסיתי פעמיים להפסיק את הקשר וחזרתי אליו, כי הפרידה ממנו בלתי נסבלת. מכאיבה בכל מקום. אך גם כשאני בקשר איתו, אני כואבת. כואבת את חסרונו. מה זה שווה, אם כשאני כ"כ צריכה אותו ומתגעגעת הוא לא זמין לי? המעט הזה ממנו משגע אותי.

אין מנוס, אאמץ את עצתך ואפסיק את הקשר, בגלל שאני לא יודעת איך להפסיק להרגיש את מה שאני מרגישה ואיך להפסיק לרצות את מה שאני רוצה.

סחרחרת הרים? אני כבר שם. אני חושבת שאבחר לרדת. עם כל הכאב הכרוך בכך.

תודה לך!

אם יש כאלה שחוו מצב כזה, אשמח מאוד לשיתוף/עידוד, שאדע שאני לא היחידה שהפסידה אהבה גדולה מאוד, יפה מאוד וחזקה מאוד, רק בגלל שהתאהבתי נואשות.

היי

תודה על תגובתך.

זה חשוב לי כי אני באמת איבדתי את הדרך שלי ואני משתוקקת למצוא אותה בחזרה.

אתה בהחלט צודק כשאתה אומר שהעולם הזה אינו מתאים למי שלא מסוגל לשלוט ברגשותיו. ואני ? אני לא מסוגלת.

אני אוהבת עם כל כולי. לגמרי. טוטאלית.

עכשיו הוא בחו"ל, עם אשתו, עם ילדיו ואני כ"כ מקנאה. כ"כ רוצה להיות איתו שם.

אני רק רוצה לאהוב אותו. לא רוצה ממנו דבר. הפער הזה בינינו כנראה באמת הורס כאן כל סיכוי לקשר יציב בין שנינו.

ניסיתי פעמיים להפסיק את הקשר וחזרתי אליו, כי הפרידה ממנו בלתי נסבלת. מכאיבה בכל מקום. אך גם כשאני בקשר איתו, אני כואבת. כואבת את חסרונו. מה זה שווה, אם כשאני כ"כ צריכה אותו ומתגעגעת הוא לא זמין לי? המעט הזה ממנו משגע אותי.

אין מנוס, אאמץ את עצתך ואפסיק את הקשר, בגלל שאני לא יודעת איך להפסיק להרגיש את מה שאני מרגישה ואיך להפסיק לרצות את מה שאני רוצה.

סחרחרת הרים? אני כבר שם. אני חושבת שאבחר לרדת. עם כל הכאב הכרוך בכך.

תודה לך!

אם יש כאלה שחוו מצב כזה, אשמח מאוד לשיתוף/עידוד, שאדע שאני לא היחידה שהפסידה אהבה גדולה מאוד, יפה מאוד וחזקה מאוד, רק בגלל שהתאהבתי נואשות.

תעשי לעצמך סדר בראש מה את רוצה. האם את רוצה להמשיך במתכונת הקיימת? האם את רוצה  יותר? האם את רוצה לפרק את החבילה? לדעתי את בבלבול מאוד גדול וחייבת להבין קודם לעצמך מה את רוצה ואחר כך לפעול

יום טוב לכולםemo_01.png

היי

תודה גם לך.

אני לא יכולה לעשות סדר בראש ואת צודקת באומרך שאני מבולבלת. אני אוהבת אותו עד כאב, ולעזוב אותו זה אחד המשימות הקשות והמכאיבות שאי פעם נאלצתי / אאלץ לעשות. ברור שהייתי רוצה להמשיך איתו, אך אני לא מסוגלת במתכונת הקיימת, כשאני רוצה אותו לידי כל דקה. כל שניה. הגעתי למצב בו אני ממש מפנטזת שאנחנו נשואים באושר!! זה הורג אותי. וכן, גם מקלקל את הזוגיות המקולקלת בין כה שיש לי עם בעלי. אני לא יכולה לפרק את החבילה, נפשית לא יכולה, אבל אם אהובי היה רוצה, הייתי מפרקת למענו.

אני שואלת אותך, או כל מי שקורא את דבריי, במקרה שלי, במצב בו אני נמצאת , שאני אוהבת נואשות, אך לא מרגישה שלמה, מקנאה ורוצה אותו בשבילי, להישאר איתו זה מה שכדאי לי לעשות? או שבגלל האובססיה, עליי לשחרר אותו ולהשתחרר ממנו, כי בעצם נפלתי כאן חזק?

 

שוב, תודה לכל המגיבים. אני במצוקה גדולה.

היי

תודה גם לך.

אני לא יכולה לעשות סדר בראש ואת צודקת באומרך שאני מבולבלת. אני אוהבת אותו עד כאב, ולעזוב אותו זה אחד המשימות הקשות והמכאיבות שאי פעם נאלצתי / אאלץ לעשות. ברור שהייתי רוצה להמשיך איתו, אך אני לא מסוגלת במתכונת הקיימת, כשאני רוצה אותו לידי כל דקה. כל שניה. הגעתי למצב בו אני ממש מפנטזת שאנחנו נשואים באושר!! זה הורג אותי. וכן, גם מקלקל את הזוגיות המקולקלת בין כה שיש לי עם בעלי. אני לא יכולה לפרק את החבילה, נפשית לא יכולה, אבל אם אהובי היה רוצה, הייתי מפרקת למענו.

אני שואלת אותך, או כל מי שקורא את דבריי, במקרה שלי, במצב בו אני נמצאת , שאני אוהבת נואשות, אך לא מרגישה שלמה, מקנאה ורוצה אותו בשבילי, להישאר איתו זה מה שכדאי לי לעשות? או שבגלל האובססיה, עליי לשחרר אותו ולהשתחרר ממנו, כי בעצם נפלתי כאן חזק?

 

שוב, תודה לכל המגיבים. אני במצוקה גדולה.

לדעתי תעזבי. אם את רוצה אותו למערכת יחסים זוגית במקום הנוכחית (אחרי מחשבה מעמיקה), ואם הוא אוהב אותך זה מה שימשוך אותו אליך. במקרה הזה את צריכה להציב כתנאי שהוא יעזוב את אשתו. אם את לא מעוניינת לפרק את החבילה אז ברור שהקשר הזה צריך להגמר מבחינתך

יום טוב לכולםemo_01.png

תודה אלינור.

רק מעדכנת שהוא ביקש ממני כמה פעמים שאשתדל לא לאהוב אותו, בכדי לא להיפגע כל כך ולאבד שליטה.

כי אם לא יהיו רגשות חזקים, יכול להיות כיף ולא מעיק.

איך אפשר לשלוט בעוצמת הרגש? זה משהו שבאמת אפשר לעשות? להחליט לאהוב פחות? 

ואם "אשחק" כאן פחות אוהבת, בתוך תוכי אסבול מאוד, אתייסר ואבכה, אז מה עשיתי כאן?

אפשר לאהוב פחות? אני כל כך כועסת על עצמי שאיני מסוגלת לאהוב אותו פחות וכך הייתי מרוויחה קשר יפה ארוך טווח! 

תודה אלינור.

רק מעדכנת שהוא ביקש ממני כמה פעמים שאשתדל לא לאהוב אותו, בכדי לא להיפגע כל כך ולאבד שליטה.

כי אם לא יהיו רגשות חזקים, יכול להיות כיף ולא מעיק.

איך אפשר לשלוט בעוצמת הרגש? זה משהו שבאמת אפשר לעשות? להחליט לאהוב פחות? 

ואם "אשחק" כאן פחות אוהבת, בתוך תוכי אסבול מאוד, אתייסר ואבכה, אז מה עשיתי כאן?

אפשר לאהוב פחות? אני כל כך כועסת על עצמי שאיני מסוגלת לאהוב אותו פחות וכך הייתי מרוויחה קשר יפה ארוך טווח! 

אני חושבת שלהרבה גברים יותר קל בקטע של הרגש לעשות את ההפרדה. לפי מה שאת מתארת יש באמת פער גדול ביניכם ובשביל עצמך והנשמה שלך את חייבת לעזוב

יום טוב לכולםemo_01.png

תודה אלינור.

רק מעדכנת שהוא ביקש ממני כמה פעמים שאשתדל לא לאהוב אותו, בכדי לא להיפגע כל כך ולאבד שליטה.

כי אם לא יהיו רגשות חזקים, יכול להיות כיף ולא מעיק.

איך אפשר לשלוט בעוצמת הרגש? זה משהו שבאמת אפשר לעשות? להחליט לאהוב פחות? 

ואם "אשחק" כאן פחות אוהבת, בתוך תוכי אסבול מאוד, אתייסר ואבכה, אז מה עשיתי כאן?

אפשר לאהוב פחות? אני כל כך כועסת על עצמי שאיני מסוגלת לאהוב אותו פחות וכך הייתי מרוויחה קשר יפה ארוך טווח! 

זה העניין, שאי אפשר.

תחשבי על הצד שלך, האם את מוכנה לפרק החבילה שלך?

תעשי חושבים בראש, למרות שקשה.

זו דרך הרסנית כלפייך.

"ביקש ממני כמה פעמים שאשתדל לא לאהוב אותו, בכדי לא להיפגע כל כך ולאבד שליטה"' מה זה המשפט הזה?
רק המשפט הזה היה מכעיס אותי, מה זה? 
ובכלל, במי את מאוהבת, הוא בכלל ראוי לאהבה שלך? 
תתאפסי על עצמך, קונטרול בראש. וכמו שכתבתי, אורגזמות משחררות את הורמון הקשר (הוכח מדעית) וזהו.

 

את מבינה שהבקשה הזו לא להתאהב בו נובעת מכך שאולי הוא זקוק רק לזיון כדי לגוון את חיי הנישואין שלו?

ובאיש הזה את מאוהבת עד כלות?

תאמת... אותי זה היה דוחה.

 

חחח. הצלחת להעלות חיוך קטן, מזערי, על שפתיי.

הוא אמר לי משפט זה כי הוא דואג לי. שלא אפגע מעוצמת הרגשות שלי עצמי. ועכשיו כשאני חושבת על זה, ייתכן והוא דאג לעצמו בזה? שבעצם לא אוהב אותו כל כך, כדי שלא אפגע בו ובמשפחתו? מממ..לפעמים אנחנו מפספסים דברים כל כך חשובים כשראשנו ריק משכל.

אז כל "הדאגה" שלו כלפיי, זו בעצם דאגה לעצמו ולמשפחתו? הוא באמת עשה רושם של אדם שדואג לי ואכפת לו ממני, במשך שנתיים שלמות!!

האם אני נאיבית עד כדי כך??

חחח. הצלחת להעלות חיוך קטן, מזערי, על שפתיי.

הוא אמר לי משפט זה כי הוא דואג לי. שלא אפגע מעוצמת הרגשות שלי עצמי. ועכשיו כשאני חושבת על זה, ייתכן והוא דאג לעצמו בזה? שבעצם לא אוהב אותו כל כך, כדי שלא אפגע בו ובמשפחתו? מממ..לפעמים אנחנו מפספסים דברים כל כך חשובים כשראשנו ריק משכל.

אז כל "הדאגה" שלו כלפיי, זו בעצם דאגה לעצמו ולמשפחתו? הוא באמת עשה רושם של אדם שדואג לי ואכפת לו ממני, במשך שנתיים שלמות!!

האם אני נאיבית עד כדי כך??

את נאיבית, מקסימה ואמיתית.

כן, לפעמים אנחנו מפספסים דקויות ונופלים בזה.
אל תלקי את עצמך.

הוא כנראה מנוסה בניאוף ובזיוני שכל ואת יקירה, כנראה לא.

זה ממש לא נורא, קשה אבל אפשרי, איספי את עצמך,

הפסיקי להלל כל מילה או כל שיחת טלפון שבמהותה זה תיחזוק הקיים ותו לא.

הלב הרגיש שלך הוא מעל לכל וכנ״ל גם נישואייך ואל תתגעגעי למה שלא קיים.

יהיה בסדר!

את כל כך חכמה והמילים שלך פוגעות בול!! 

תודה!

בדרך כלל אני אומר אמן לכל אשר מיסי כותבת-מעריץ את הכתיבה שלה.....

  אך הפעם מיסי את טועה:

  גבר לא בהכרח מנצל אשה, זו דוגמא מעט פרימיטיבית בהשקפה בפרט שמדובר בקשר מחוץ למסגרת שבו יש כמה כללים ברורים בעולם שהוא כל כך חסר כללים.

  לפי מה שהפולנית אומרת אין מצב שבו הגבר בחייה הפנה לה עורף, הוא תומך ואכפת לו (ציטוט) הוא קר רגשית. האם כך באמת? לבטח ביחס לרגשות שהיא מפגינה-הנערה מאוהבת, מאוהבת קשות ברמה של נערה בגיל ההתבגרות והמצב הבבית שלדברייה אינו טוב וכנראה ללא קשר לרומן המדובר -רק דוחף אותה יותר ויותר לזרועות המאהב.

  המאהב מצידו: סביר שרוצה את מה שרבים מאיתנו כאן רוצים ומחפשים. השלמת חוסרים למה שיש. השלמה ולא החלפה! 

פולנית יקרה: בדרך הזו את תצאי קירחת מכאן ומכאן. יום אחד את תיסחפי ותסכני את הקשר כולו. עצתי לך, לנסות ולמתן את הקשר בצורה יזומה מצידך, כתוצאת לוואי אני מעריך -התשוקה של המאהב תגבר -מה שאינו נגיש נחשק יותר. לכסוס ציפורניים, להתחיל לרוץ או לסרוג מקרמה. תמצאי לך עיסוק שיעסיק אותך.

  מנקודת גישה זו אני בטוח ששנייכם תהנו הרבה יותר מהרומן ומי יודע? אולי עוד תפסעו בשביל שלובי ידיים לעבר השקיעה.

דוריאן, דבריך הגיוניים. אך מה שאתה בעצם מציע לי כאן, הוא לשחק משחק. לזייף את רגשותיי ואת רצונותיי והאני האמיתי שלי. אני לא יכולה לאהוב פחות או לתת פחות או לרצות פחות וממש לא מתחשק לי להיות מישהי שאני לא!

אני חושבת שעליי להיות נאמנה לעצמי ואולי תגיד, שכאן, כנראה שאני לא רוצה אותו מספיק, אך אני רוצה אותו בדרך שלא תפגע בי.

אין לדעת אם אתנהג אחרת, הוא ירצה בי יותר. אולי כן ואולי לא, עד שאדע, אתייסר מהדיסוננס שילווה אותי!

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר