תפילת אשכבה ובקרוב גילוי מצבה.
זהו זה, אני מודה, זה נגמר-כן היה פעם פורום מפואר. עם כותרים מענינים, גילויי לב, דרמות, אהבות גלויות ונסתרות ועוד ועוד.
ערכנו כאן מסיבות, סיפרנו בדיחות והרגשנו כמו חבורה שכזאת ברית אחים לאהבות אסורות.....
אבל כמו כל דבר טוב זה נגמר-כל מי שעדין מציץ לכאן מודה שזה ממש לא אותו הדבר וגסיסה ארוכה ומיסרת לא הביאה כבוד לאף אחד בודאי לא לפורום כזה נכבד.
אז אני קורא לכל מוקירי הפורום בעבר ובהווה-בואו ניתן כאן כבוד אחרון ונישא כל אחד מאיתנו הספד משלו. שידע העולם וידעו ההסטוריונים של הרשת בעתיד את תפארתו של הפורום הזה.
כולם מוזמנים חדשים ואף ותיקים ואזכיר כאן כמה שמות סתם כך מהזכרון ואם אשכח אז בבקשה אל תחשיבו לי את זה לעוון.
אני קורא למכשפה אשר לא היא כשמה, לגליגיל הנאוה שחיה כמעט רק מאהבה, למיכאלה שהיא הכל רק לא נזירה, לאומגה (שבשבילי היא תמיד אלפא), ליאיא, לפית האור שעשתה לנו חיים קשים עם תיאורים ציוריים ומפתים, לשירלי הילדה הנאמנה של הפורום שלאחרונה הזכירה לי את הילד ההולנדי שעומד ומנסה לעצור את השטפון עם האצבע בסכר, את מירי הקטנה שהגיחה ונעלמה, פינוקיו וטרויה וסוויטי ועוד רבות וטובות .
כמובן גם הגברים בחבורה: או קי (השייך הסעודי) שפרש זה מזמן ונעלם, יוסיבו נציגינו בקהילה הכשרה, מיכאל, דובדבן וסמארטאס שעד היום אני לא מבין מדוע בחר לו כינוי שכזה, מובי דיק אבל לא זה שמלוויל כתב עליו ועוד ועוד.
כולכם מוזמנים.
אם יש כאן כאלו שקוראים ובקשר עם דמויות עבר שנעלמו מהפורום-תנו להם תזכורת שישאו את קולם כאן.