מה שהיא מחפשת זה באמת להתאבל, ולא לנחם את אשתו. היא יכולה ללכת לקבר שלו ולדבר איתו, להתיחד עם הזכרון שלו

נכון מאוד. זה חלק מהאבל אבל זה לא נותן מענה מלא..היא חייבת לפרוק..וזה משהו שדורש זמן..מעבר לשהות קצרה בקבר

לדעתי כשיש רגש אמיתי לא צריך טקס כמו שבעה כדי להתאבל. לפרוק יכול להיות בדיבור עם אנשים קרובים שהבנתי שזה בעייתי מבחינתה בגלל המצב, לכתוב לו, לדבר איתו, ואפילו אולי אם מאוד קשה לה (וכנראה שבאמת הגיעה לנקודה קיצונית אם חשבה ללכת לבית של אשתו) אולי לדבר עם מישהו מקצועי שיעזור לה להתמודד

כל מה שאמרת נכון מלבד עניין השבעה.

השבעה אינו סתם טקס. לא הטקס (המניין) הוא מה שמועיל בשבעה אלא שבעת הימים הללו בהם אנשים אבלים ובוכים על אובדנם.

הבעיה היא שמאחר והיא לא החוקית שלו וכל הקשר הזה בעצם כאילו לא קיים אז אין לה דרך לגיטימית ונורמטיבית לפרוק ולהתאבל.

כל מה שהצעת שזה איש מקצוע וחברה לשוחח זה נכון אבל לא בשלב בראשוני.

בשלב הראשוני היא צריכה עזרה ראשונה SOS - שזה לברוח רחוק ולבכות עצמה עד אובדן דמעות.

בשלב שלאחר מכן  - שלב הניתוח  - כבר ניתן לפנות לייעוץ מקצועי וכו'. ודרך התמודדות אחרת.

 

ממה שהספקתי לראות הרבה פעמים דוקא בשבעה אנשים לא בוכים אלא יושבים ומדברים על הנפטר. ודוקא בקטע הזה החברה עושה טוב לאדם שמתאבל. אם היא תתרחק ותתבודד היא אולי תכנס לדכאון עמוק יותר. הסיבה שדברתי על ייעוץ מקצועי היא המחשבה ללכת לאשתו שהיא מחשבה חסרת הגיון מה שמראה שהיא במצב לא טוב.

 

היא כ"כ מחפשת לדבר עם מישהו שהיא מוכנה אפילו ללכת לאשתו. איש מקצוע ישמע אותה ובגלל ההתחייבות לסודיות גם לא תהיה לה בעיה לדבר על הכל ולקבל את העצה שלו

בשבעה - האבל בד"כ לא מעכל את הענין וגם אין לו זמן להתאבל , רוב הזמן הוא מוקף באנשים ובין לבין יש את הטקסים, אולי זאת המטרה של השבעה אבל בכל אופן  בהחלט לשבעה יש תפקיד מאוד חשוב בכך שהיא מקנה זמן לאבל להשלים ולהתמודד עם האובדן בהדרגתיות..... אני חושב שבמקרה שלה השבעה נחוצה מאוד ולו רק עבור ההרגשה שלה שהיא עצמה בדרכה שלה "ישבה " עליו מן המניין וכמו קרובים אחרים של הנפטר .......ובכל זאת לשוחח עם בעל מקצוע אף פעם לא מזיק ובמקרה הנ"ל סודיות היא בהחלט עניין מאוד חשוב ורגיש ........


אני מסכימה איתך

אני חושבת שהצורך שלה ללכת לשבעה הוא בשביל ההרגשה שלה היא עדיין הייתה חלק מהעולם שלו (אמנם לא גלוי אבל עדיין)

אגב היא הלכה לשם בבוקר הודיעה שהיא חולה בעבודה והלכה

והיא פשוט התפרקה שם ברמה שבחיים שלי לא חשבתי שאני אשמע את חברה שלי (17 שנה) ככה

אי אפשר להבין מילה ממה שיוצא לה מהפה הכל ייבבות ובכי היסטרי.

אני מאוד מקווה שהיא תצליח להסתיר את האבל שלה עד מחר בצהריים (אני לוקחת אותה לצפון הרחוק)

ולגביי טיפול מקצועי?

אני לא יודעת אם היא תצטרך או לא אבל כשאדם נפטר יש מושג שנקרא "חודש האבל" בו כמעט כל התנהגות מקובלת  ואם אחריי חודש רואים שהמצב לא משתפר אז צריך עזרה מקצועית.

נקווה לטוב...

 

 

את רוצה להגיד שהיא בסוף הלכה אליו הביתה? והיא הצליחה להתאפק שם ולא להראות סימנים?

הלכה נכנסה לשם ביבבות ובבכי הייתה שם שתיי דקות ולא הצליחה להיות שם יצאה והתקשרה אליי 

מסכנה. ליבי עליה. המזל שלה הוא שיש לה אותך.
תני לה לפרוק, לבכות, לשחרר הכל, כמה שתצטרך. היא צריכה אותך, את הכתף התומכת והאוזן הקשבת שלך.
גם את צריכה לדבר על זה. אל תכילי הכל לבדך. שתפי. אני בטוחה שאת מרגישה אמפתיה רבה אליה ולכן לוקחת ללב. קבלי חיזוקים בעצמך, כדי שתהיי חזקה בשבילה..
שלא נדע צער..

וואייי מאיה ! סיטואציה מאוד מאוד קשה עצובה ומצמררת !

אכן אני מסכים איתך שלא בכדי נוהגים לתת לאבל 30 יום מבלי לשפוט את התנהגותו.... בכלל - כשאדם מאבד אהוב כל עולמו חרב עליו, אז למי לעזאזל יש את היכולת להאזין להקשיב או להתחשב ! אבל המצב של החברה שלך הוא מצב קשה שבעתיים שכן מצד אחד היא איבדה אדם אהוב ויקר לליבה ומצד שני אין לה את הליגיטמציה לשבת שבעה ולהתנחם בשבעה מנוכחות של אנשים רבים אשר מכירים את הנפטר .........

אני בשוק מהסיטואציה שהיא הלכה לשבעה והתפרקה שם .... זה יכל להדליק נורות אדומות במהירות ואז רק אלוהים יודע כמה צער היה מתווסף לשני הצדדים .

אני חושב שאת צריכה לנסוע איתה לצפון כמה שיותר מהר ויפה שעה אחת קודם - שלא חלילה היא תהרוס לעצמה את התא המשפחתי שלה ! סיטואציה לא קלה בכלל, אבל אני רוצה לומר גם לך משהו , מאז שהעלית את הפוסט המאוד עצוב הזה - דיברנו כמעט רבות על החברה שלך ופחות עלייך , דעי לך מאיה ! שאת בעצמך עוברת תקופה לא קלה ונחשפת למצבים ממש לא נעימים וכל זה עבור החברה שלך, אולי כרגע היא לא מסוגלת ולא צריכה להכיל הערכה כלפי אחרים כשהיא מתאבלת אבל אני בטוח שבתוך ליבה היא מעריכה אותך מעבר לכל מילה שיכולה להיאמר - חברות טובה זה ממש לא מובן מאליו ולעמוד לצד אדם ללא כל תמורה בשעת צערו ולא במצב נעים זזה גם לא מובן מאליו - כל הכבוד לך מאיה וחברה כמוך בהחלט מרגשת גם אותי - אני מאחל לך ולחברתך שתהיו חזקות ואני מאחל לכם המון בריאות נחת ומי ייתן והחברה שלך תצליח להתרומם ולעמוד על הרגלים, אינני יודע כמה זמן ייקח לה ואינני יודע אם היא תתאושש לגמרי אבל מה שלא יהיה אני מאחל לה שליבה ימצא את הנחמה להשקיע במשפחתה שלה וגם בעצמה ...

תהיו חזקות מאיה - ובכל אופן אנחנו כאן לכל אוזן וכתף מאיה .........

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר