אהבה אסורה,האומנם?

היי חברים

מי אמר שהאהבה הריגשית,האינטלקטואלית והפיזית לבן זוג אחר היא אסורה?

מי אמר שמשיכה לגבר או אישה שאיננו נשואים להם היא פסולה?

מדוע אנו צריכים להרגיש "בוגדים","שקרנים","רמאים" כי בחרנו בדרך קצת שונה?

(ואם אנו נהיה אמיתיים עם עצמנו,מידי פעם עולה המחשבה)

האם בגלל שכך קבעו חכמינו מימי קדם?

מהיכן באה הפסיקה שכך צריך לנהוג?

למען הסר הספק ,לא אני זה שירוץ ויספר לזוגתי על מעשיי,

אך שאלה זו מקננת בי כבר זמן מה.

הרי מה פסול בזה שהכרתי פלונית אשר סיקרנה ומשכה את ליבי,ראשי ונפשי?

מדוע אני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני מתכנן צעד כזה או אחר?

הרי ישנן תרבויות אשר אצלהן זה "מקובל"

מי צודק? מי טועה?

האם לדעתכם (משוחדים שכמוכם/ן) יש בכלל צדק או טעות בנושא?

שאלה מוזרה וקשה אני יודע,שאלה פילוסופית,

יכול להיות שלא ניסחתי כראוי אבל.....

זה מה שיצא.

ביי שגיא

 

שגיא ! השאלה היא לא פילוסופית ולא מוזרה ! איש כטוב בעיניו יעשה , כל אחד פועל ומתייחס לדברים עפ"י השקפות עולמו,חינוכו וכיוצא בזה אבל כך זה צריך להישאר מבלי לנסות לשפוט אחרים או לקבוע אמות מוסר עם הטפה של מה צודק ומה אסור !

העלית נושא כרגיל מאוד מעניין :) יש לך את זה שגיא ואתה בהחלט יודע לאתגר אותנו :)

אני מבחינתי- לא רואה שום פסול בקשר מהצד וגם חכמינו מהעבר ניהלו קשרים החל עם זונות וכלה בפילגשים ונשים מרובות, יש סיפורים בתנך אפילו על שפחות -מה שבטוח שהם לא עבדו במטעי הטבק אז שפחות של מה הם היו ? בכל אופן אדם ההולך אחר ליבו זה בסדר גמור כל עוד הוא לא כופה את עצמו חלילה , בשם האהבה נטו - יש אמנם סיכונים רבים גם בדורינו אבל צדק ואהבה זה מתכון לספר ממכר :) את הטעויות נשאיר לשלב הסיכומים כשכל אחד עושה לעצמו

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אין בזה רע או טוב ויש כאלה שמנהלים יחסים פתוחים. הבעיה בהתנהגות כזו היא בעיקר כלפי בן הזוג שבעת הנישואים נוצרת הבטחה של בלעדיות כלפיו, גם אם במשתמע ונראה לי שהסיבה להבטחה זו היא החשש של אנשים מפירוק התא. עובדה שאנשים שמתנהגים כך נוהגים להסתיר את זה מבן זוגם, ועובדה שיפגעו אם בן זוגם יבגוד בהם. ברגע שבת הזוג שלך מקבלת את  זה שיש לך אחרות, אין בכך רע (מבלי להתייחס לשאלה מה קורה כשיש ילדים)

לדעתי הבעיה איננה נעוצה בבגידה כי אם בעצם הגילוי, חשיפת הבגידה.

אני לא רואה מקום ליחסים פתוחים, איפה שניתן לכסות ולהסתיר.

"מי אמר שהאהבה הריגשית,האינטלקטואלית והפיזית לבן זוג אחר היא אסורה?" -באמת מי אמר???

כשיש לב רחב יש מקום לכולם. ומה שלא יודעים לא מכאיב, (או שאנחנו חיים באשליות שהמותר לא יודעemo_17.png).

 

יש בשאלה מן צדקנות שאינה לרוחי,

אתה לא חייב להמשיך את החיים המשותפים עם אישתך. לך עם זאת שאתה אוהב. כאן נעוצה הבעיה.

להתגרש ולהתחיל חיים חדשים עם המאהבת זה ממש לא פשוט, מה גם שאין לכם כל נסיון של חיים משותפים.

אהבה "אסורה" היא ממלאת חוסרים מסוגים שונים, מנטליים ופיזים, סוג של חופשה קצרצרה למלוי מצברים.

זוגות "אסורים" לא מנהלים דיונים על המשכנתא, מינוס בבנק, מצב הפרנסה, חינוך הילדים וכו'.

וחוץ מזה, אני בעד נישואים ל 10 שנים גג, ירצו, ימשיכו, לא ירצו, גם טוב.

כל שאנחנו רוצים הוא להיות מאושרים, לתפקד בבית בצורה הכי טובה שניתן, לתת מעצמנו את כל הטוב שאנו יכולים להציע, לבני זוגנו ולילדנו (שהם בעצם הראי שלנו, ומושפעים מהתנהגותנו).

מבחינתי, אם יש לנו איזשהו חסך, שמונע מאיתנו להיות מאושרים (וכך נאמלל בדרך את משפחתנו), עלינו להשלים אותו, גם במחיר של בן זוג נוסף.

אני חונכתי בדרך די שמרנית, ועדיין, מאמינה שעל כל אחד מאיתנו להיות מאושר. ואם אהיה מאושרת ומלאה יותר, אני ארוויח מכך, וגם משפחתי תרוויח מכך.

אין שום פסול, במשיכה לבן זוג נוסף (אנחנו אנושיים).
אין שום פסול, באהבת בן זוג נוסף (הלב הוא איבר גמיש..).
אין שום פסול בלהיות מאושרים, אם זה מה שיעשה אותנו מאושרים.
אין שום פסול בלהסתיר, כי ממילא בן הזוג החוקי שלנו, יסתיר גם הוא מאיתנו ביום מן הימים...emo_02.png

כל שאנחנו רוצים הוא להיות מאושרים, לתפקד בבית בצורה הכי טובה שניתן, לתת מעצמנו את כל הטוב שאנו יכולים להציע, לבני זוגנו ולילדנו (שהם בעצם הראי שלנו, ומושפעים מהתנהגותנו).

מבחינתי, אם יש לנו איזשהו חסך, שמונע מאיתנו להיות מאושרים (וכך נאמלל בדרך את משפחתנו), עלינו להשלים אותו, גם במחיר של בן זוג נוסף.

אני חונכתי בדרך די שמרנית, ועדיין, מאמינה שעל כל אחד מאיתנו להיות מאושר. ואם אהיה מאושרת ומלאה יותר, אני ארוויח מכך, וגם משפחתי תרוויח מכך.

אין שום פסול, במשיכה לבן זוג נוסף (אנחנו אנושיים).
אין שום פסול, באהבת בן זוג נוסף (הלב הוא איבר גמיש..).
אין שום פסול בלהיות מאושרים, אם זה מה שיעשה אותנו מאושרים.
אין שום פסול בלהסתיר, כי ממילא בן הזוג החוקי שלנו, יסתיר גם הוא מאיתנו ביום מן הימים...emo_02.png

emo_45.png אהבתי !

אין שום פסול בכלום -הפסול היחידי הוא כשהולכים נגד צו מצפונך האישי !

כל אחד צריך לפעול עפ"י השקפתו וכמובן לשאת בתוצאות של מעשיו - אך בסופו של דבר רק אנחנו צריכים לחיות עם הפסילות שלנו כמו עם ההצלחות שלנו .....

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

ראשית, אהבה "אסורה" היא אסורה רק בעיני החברה בעלת ערכי מוסר כפולים וצבועים.

שנית, ממתי עושים רק דברים מותרים ?

 

מנהל הפורום
1000+

כל שאנחנו רוצים הוא להיות מאושרים, לתפקד בבית בצורה הכי טובה שניתן, לתת מעצמנו את כל הטוב שאנו יכולים להציע, לבני זוגנו ולילדנו (שהם בעצם הראי שלנו, ומושפעים מהתנהגותנו).

מבחינתי, אם יש לנו איזשהו חסך, שמונע מאיתנו להיות מאושרים (וכך נאמלל בדרך את משפחתנו), עלינו להשלים אותו, גם במחיר של בן זוג נוסף.

אני חונכתי בדרך די שמרנית, ועדיין, מאמינה שעל כל אחד מאיתנו להיות מאושר. ואם אהיה מאושרת ומלאה יותר, אני ארוויח מכך, וגם משפחתי תרוויח מכך.

אין שום פסול, במשיכה לבן זוג נוסף (אנחנו אנושיים).
אין שום פסול, באהבת בן זוג נוסף (הלב הוא איבר גמיש..).
אין שום פסול בלהיות מאושרים, אם זה מה שיעשה אותנו מאושרים.
אין שום פסול בלהסתיר, כי ממילא בן הזוג החוקי שלנו, יסתיר גם הוא מאיתנו ביום מן הימים...emo_02.png


קצת קשה לומר שאנשים כאן לא רואים פסול בבגידה. אם לא- למה להסתתר מאחורי כינויים? למה לא לחשוף את הסיפורים  של כל אחד? ויותר מכך- למה לא לספר לבן הזוג?

 

בגידה- היא דרך לספק את הצרכים של אותו אדם  שבוגד אבל אין ספק שהיא עלולה לפגוע בבן הזוג ובאנשים אחרים כמו הילדים אם תתגלה. יש בה הפרת אמון והבטחה לבן הזוג, והיא כרוכה הרבה פעמים בשקרים. אולי בנסיבות מסוימות אפשר להבין את המניעים של מי שהחליט לעשות זאת, אבל אי אפשר לומר שזה האידיאל או שאין בכך שום פסול

 

דרך אגב אני לא מכיר את בן הזוג שלך, אבל נראה לי שמשהו ביניכם לא בסדר אם את יוצאת מנקודת הנחה שגם הוא יבגוד בך בעתיד...

"מי אמר שהאהבה הריגשית,האינטלקטואלית והפיזית לבן זוג אחר היא אסורה?"

החברה שבה אנו חיים - היא זו שקובעת את הכללים והחוקים ומבחינת החוקים המוסריים של החברה הזו המערכות הללו שאנו מנהלים נחשבים לקשרים אסורים.

נכון שמבחינתנו אנחנו רואים זאת אחרת אבל עדיין לא אנחנו אלה שמכתיבים את הכללים והנורמות החברתיות בארצנו.

וכל עוד זה לא ישתנה מבחינת התפיסה של הכלל זה יישאר בגדר "אהבה אסורה"

והאמת? אני לא בטוחה שזה רע. לא בטוחה בכך שהשאיפה למונוגמיה ומשפחתיות הינה דבר רע.

אפילו כשנשאלנו כאן באחד הפוסטים על עירוב צדדים נוספים במערכת עם ה"אסור" הרוב ענו כי מעדיפים שלא,

וכי בלתי אפשרי מבחינתם לאהוב יותר מבן זו אחד.

מבחינה רגשית אישית של כל אחד מאיתנו, זה נתון לשיקול ותחושה אישית.

אנחנו נכנסים לעולם הזה מתוך מודעות מלאה לכל ההשלכות מסביב.

ומי שנמצא פה הוא בעצם אותו אחד שלא מוותר על עצמו, על האושר הפנימי שלו, על חייו.

מי שרוצה לחוש אוהב ונאהב, חושק ונחשק, מי שרוצה לחוש חי !!!

ועל כך, לא ניתן לומר ולהאמין באמת שזה אסור בתוך תוכנו..למרות שהחברה שלנו מכתיבה כללים שונים..

 

emo_91.png חייך לעולם והחיים יחייכו לך בחזרה emo_91.png

היי חברים

מי אמר שהאהבה הריגשית,האינטלקטואלית והפיזית לבן זוג אחר היא אסורה?

מי אמר שמשיכה לגבר או אישה שאיננו נשואים להם היא פסולה?

מדוע אנו צריכים להרגיש "בוגדים","שקרנים","רמאים" כי בחרנו בדרך קצת שונה?

(ואם אנו נהיה אמיתיים עם עצמנו,מידי פעם עולה המחשבה)

האם בגלל שכך קבעו חכמינו מימי קדם?

מהיכן באה הפסיקה שכך צריך לנהוג?

למען הסר הספק ,לא אני זה שירוץ ויספר לזוגתי על מעשיי,

אך שאלה זו מקננת בי כבר זמן מה.

הרי מה פסול בזה שהכרתי פלונית אשר סיקרנה ומשכה את ליבי,ראשי ונפשי?

מדוע אני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני מתכנן צעד כזה או אחר?

הרי ישנן תרבויות אשר אצלהן זה "מקובל"

מי צודק? מי טועה?

האם לדעתכם (משוחדים שכמוכם/ן) יש בכלל צדק או טעות בנושא?

שאלה מוזרה וקשה אני יודע,שאלה פילוסופית,

יכול להיות שלא ניסחתי כראוי אבל.....

זה מה שיצא.

ביי שגיא

 

אם שאלת, שהריי לך מצפון.

כך גם ענית.

חברה אחת אמרה לי משפט שאני מאוד מזדהה איתו - 

אין אהבה אסורה, יש יחסים אסורים (ע"פ החוק...).

חברה אחת אמרה לי משפט שאני מאוד מזדהה איתו - 

אין אהבה אסורה, יש יחסים אסורים (ע"פ החוק...).

זה בערך מסכם הכל ...

כל שאנחנו רוצים הוא להיות מאושרים, לתפקד בבית בצורה הכי טובה שניתן, לתת מעצמנו את כל הטוב שאנו יכולים להציע, לבני זוגנו ולילדנו (שהם בעצם הראי שלנו, ומושפעים מהתנהגותנו).

מבחינתי, אם יש לנו איזשהו חסך, שמונע מאיתנו להיות מאושרים (וכך נאמלל בדרך את משפחתנו), עלינו להשלים אותו, גם במחיר של בן זוג נוסף.

אני חונכתי בדרך די שמרנית, ועדיין, מאמינה שעל כל אחד מאיתנו להיות מאושר. ואם אהיה מאושרת ומלאה יותר, אני ארוויח מכך, וגם משפחתי תרוויח מכך.

אין שום פסול, במשיכה לבן זוג נוסף (אנחנו אנושיים).
אין שום פסול, באהבת בן זוג נוסף (הלב הוא איבר גמיש..).
אין שום פסול בלהיות מאושרים, אם זה מה שיעשה אותנו מאושרים.
אין שום פסול בלהסתיר, כי ממילא בן הזוג החוקי שלנו, יסתיר גם הוא מאיתנו ביום מן הימים...emo_02.png


קצת קשה לומר שאנשים כאן לא רואים פסול בבגידה. אם לא- למה להסתתר מאחורי כינויים? למה לא לחשוף את הסיפורים  של כל אחד? ויותר מכך- למה לא לספר לבן הזוג?

 

בגידה- היא דרך לספק את הצרכים של אותו אדם  שבוגד אבל אין ספק שהיא עלולה לפגוע בבן הזוג ובאנשים אחרים כמו הילדים אם תתגלה. יש בה הפרת אמון והבטחה לבן הזוג, והיא כרוכה הרבה פעמים בשקרים. אולי בנסיבות מסוימות אפשר להבין את המניעים של מי שהחליט לעשות זאת, אבל אי אפשר לומר שזה האידיאל או שאין בכך שום פסול

 

דרך אגב אני לא מכיר את בן הזוג שלך, אבל נראה לי שמשהו ביניכם לא בסדר אם את יוצאת מנקודת הנחה שגם הוא יבגוד בך בעתיד...

לדעתך אנשים כאן כן רואים פסול בבגידה? אני חושבת, שאנשים כאן, מחפשים להיות מאושרים, ולפעמים, השלמת חוסרים היא הפתרון. למה לא מספרים לבן הזוג? כי "הצעת החוק" הזו טרם אושרה, ובמילים פשוטות יותר, כי זה דבר לא מקובל חברתית, ואם יש נייר וטבעת, אזי אנו מחוייבים לאהוב רק אחד לנצח, מה שלא נכון בעיני, כמו שאמרתי, הלב הוא איבר גמיש, ומסוגל לאהוב יותר מאחד.
אז עכשיו בטח תשאל, למה לא לקום ולהתגרש? בגלל שכשיש דברים רבים אחרים מספקים בזוגיות וילדים קטנים וחמודים שכל מה שאנחנו רוצים, זה לשמור עליהם שלא יפגעו, אז באמת לא שווה לקום ולהתגרש, לפחות מבחינתי.  


"נראה לך" שמשהו לא בסדר אצלי בבית? למה אני יוצאת מנקודת הנחה שבעלי יבגוד בי בעתיד? אתה באמת לא מכיר את בעלי וגם לא אותי ואת היחסים בינינו, רק אומר לך כאן שאני לא נאיבית, אני מודעת לפיתויים שיש בחוץ, אני יודעת שאנחנו בני אדם, ודברים יכולים לקרות לנו גם בלי שנרצה שיקרו. כך קרה לי וכך יכול לקרות גם לו. לא חיפשתי מישהו אחר ולא תכננתי להתאהב באחר. זה פשוט קרה ואני בעצמי לא הייתי מודעת לכך שהיה חסר לי משהו. כל הזמן הזה, בעצם הדחקתי. אני והאסור שלי כבר מזמן לא יחד, וכן, חסר לי. אני מודה שחסר לי חלק שרק אחר יוכל להשלים.

כשאמרתי אין שום פסול, התכוונתי שבעיני אין פסול, לא דיברתי בשם אחרים. הרי אנו כאן להביע דעתנו האישית ולא לשער מה אחרים חושבים.
אתה נשמע לי מעט מתחסד. אם בעיניך, בגידה היא פסולה, אז מה אתה עושה כאן בעצם? אתה כאן כדי להטיף לי מוסר? אם כן - אני לא צריכה ולא רוצה את זה. תודה.

לא אמרתי שכל אחד צריך לרוץ ולבגוד והלוואי שליבנו היה מחליט להישאר נאמן לבני זוגנו לנצח נצחים, אך לחלקנו, זו לא המציאות!

אתה רשאי בהחלט להביע דעתך, ואכבד אותה, אך הרגשתי כאן שאתה מעט שופט אותי ולזה לא אסכים. כל אחד כטוב בעיניו יעשה.

כל שאנחנו רוצים הוא להיות מאושרים, לתפקד בבית בצורה הכי טובה שניתן, לתת מעצמנו את כל הטוב שאנו יכולים להציע, לבני זוגנו ולילדנו (שהם בעצם הראי שלנו, ומושפעים מהתנהגותנו).

מבחינתי, אם יש לנו איזשהו חסך, שמונע מאיתנו להיות מאושרים (וכך נאמלל בדרך את משפחתנו), עלינו להשלים אותו, גם במחיר של בן זוג נוסף.

אני חונכתי בדרך די שמרנית, ועדיין, מאמינה שעל כל אחד מאיתנו להיות מאושר. ואם אהיה מאושרת ומלאה יותר, אני ארוויח מכך, וגם משפחתי תרוויח מכך.

אין שום פסול, במשיכה לבן זוג נוסף (אנחנו אנושיים).
אין שום פסול, באהבת בן זוג נוסף (הלב הוא איבר גמיש..).
אין שום פסול בלהיות מאושרים, אם זה מה שיעשה אותנו מאושרים.
אין שום פסול בלהסתיר, כי ממילא בן הזוג החוקי שלנו, יסתיר גם הוא מאיתנו ביום מן הימים...emo_02.png


קצת קשה לומר שאנשים כאן לא רואים פסול בבגידה. אם לא- למה להסתתר מאחורי כינויים? למה לא לחשוף את הסיפורים  של כל אחד? ויותר מכך- למה לא לספר לבן הזוג?

 

בגידה- היא דרך לספק את הצרכים של אותו אדם  שבוגד אבל אין ספק שהיא עלולה לפגוע בבן הזוג ובאנשים אחרים כמו הילדים אם תתגלה. יש בה הפרת אמון והבטחה לבן הזוג, והיא כרוכה הרבה פעמים בשקרים. אולי בנסיבות מסוימות אפשר להבין את המניעים של מי שהחליט לעשות זאת, אבל אי אפשר לומר שזה האידיאל או שאין בכך שום פסול

 

דרך אגב אני לא מכיר את בן הזוג שלך, אבל נראה לי שמשהו ביניכם לא בסדר אם את יוצאת מנקודת הנחה שגם הוא יבגוד בך בעתיד...

לדעתך אנשים כאן כן רואים פסול בבגידה? אני חושבת, שאנשים כאן, מחפשים להיות מאושרים, ולפעמים, השלמת חוסרים היא הפתרון. למה לא מספרים לבן הזוג? כי "הצעת החוק" הזו טרם אושרה, ובמילים פשוטות יותר, כי זה דבר לא מקובל חברתית, ואם יש נייר וטבעת, אזי אנו מחוייבים לאהוב רק אחד לנצח, מה שלא נכון בעיני, כמו שאמרתי, הלב הוא איבר גמיש, ומסוגל לאהוב יותר מאחד.
אז עכשיו בטח תשאל, למה לא לקום ולהתגרש? בגלל שכשיש דברים רבים אחרים מספקים בזוגיות וילדים קטנים וחמודים שכל מה שאנחנו רוצים, זה לשמור עליהם שלא יפגעו, אז באמת לא שווה לקום ולהתגרש, לפחות מבחינתי.  


"נראה לך" שמשהו לא בסדר אצלי בבית? למה אני יוצאת מנקודת הנחה שבעלי יבגוד בי בעתיד? אתה באמת לא מכיר את בעלי וגם לא אותי ואת היחסים בינינו, רק אומר לך כאן שאני לא נאיבית, אני מודעת לפיתויים שיש בחוץ, אני יודעת שאנחנו בני אדם, ודברים יכולים לקרות לנו גם בלי שנרצה שיקרו. כך קרה לי וכך יכול לקרות גם לו. לא חיפשתי מישהו אחר ולא תכננתי להתאהב באחר. זה פשוט קרה ואני בעצמי לא הייתי מודעת לכך שהיה חסר לי משהו. כל הזמן הזה, בעצם הדחקתי. אני והאסור שלי כבר מזמן לא יחד, וכן, חסר לי. אני מודה שחסר לי חלק שרק אחר יוכל להשלים.

כשאמרתי אין שום פסול, התכוונתי שבעיני אין פסול, לא דיברתי בשם אחרים. הרי אנו כאן להביע דעתנו האישית ולא לשער מה אחרים חושבים.
אתה נשמע לי מעט מתחסד. אם בעיניך, בגידה היא פסולה, אז מה אתה עושה כאן בעצם? אתה כאן כדי להטיף לי מוסר? אם כן - אני לא צריכה ולא רוצה את זה. תודה.

לא אמרתי שכל אחד צריך לרוץ ולבגוד והלוואי שליבנו היה מחליט להישאר נאמן לבני זוגנו לנצח נצחים, אך לחלקנו, זו לא המציאות!

אתה רשאי בהחלט להביע דעתך, ואכבד אותה, אך הרגשתי כאן שאתה מעט שופט אותי ולזה לא אסכים. כל אחד כטוב בעיניו יעשה.


קודם כל השיפוטיות היא רק בראש שלך ואת מדברת רק מהרהורי לבך.

 

נכון דעתי האישית היא כי ככלל בגידה הוא דבר שכדאי להמנע ממנו, אבל אם בחרת לבגוד זו זכותך.

 

יכול להיות שאת חיה טוב עם מעשה הבגידה ורואה בו דבר עילאי אבל נראה לי שבעיני רוב הנמצאים כאן אם היה בידם להמנע מבגידה הם היו עושים זאת. יש הבדל בין להגיד זהו הרע במיעוטו ובין לצייר תמונה ורודה כאילו זו התגשמות השאיפות בחיים...

 

לגבי בעלך- כמו שכתבתי אני לא מכיר אותו, אבל תצאי מנקודת הנחה שיש הרבה גברים ונשים שבני הזוג בוגדים בהם, והם עצמם שמים לעצמם קווים אדומים, לא מחפשים לבגוד ולא יעשו את זה

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר