15 שנה

15 שנה

סיפור אמיתי של מכרה שנגע לליבי מאוד.

יש לה מאהב 15 שנה.

בעלה יודע שיש לה מאהב 15 שנה.

היא לא אוהבת את בעלה. היא אוהבת את מאהבה, כבר 15 שנה. "האהבה האמיתית של חיי" כך היא מכנה אותו.

היא מתחננת כל יום מחדש לבעלה שישחרר אותה, שיתן לה ללכת והוא לא מוכן. אומר לה כל פעם מחדש שאם היא תלך, גם הוא ילך (לעולם הבא) וזה ישב יום יום על מצפונה. היא לא אוהבת אותו, אך היא דואגת לו והמצפון מציק, בכל זאת, 22 שנות נישואין + ילדים.

15 שנה שהמאהב שלה לוחץ מתחנן שהיא תעזוב את בעלה למענו. הבטיח לה חיים מאושרים ומעושרים (הוא ללא זוגיות).

15 שנה שהיא נקרעת. 15 שנה שהיא מהלכת כמו אריה בכלוב. מגדירה את עצמה חיה-מתה.

שניהם טוענים שהם אוהבים אותה מאוד.

שאלה את בעלה: "למה אתה לא משחרר אותי? 15 שנה שאני לא אוהבת אותך ולא שוכבת איתך"

בעלה ענה: כי אני אוהב אותך.

שאלה את מאהבה: "למה אתה לוחץ שאעזוב את בעלי, הרי אתה יודע שהמצפון לא נותן לי"

מאהבה ענה: כי אני אוהב אותך.

ואני שואלת: האם זו אהבה? לדעתי זו אנוכיות/אהבה עצמית.

אם אתם אוהבים כמו שאתם טוענים, שחררו אותה לחופשי. תנו לה להחליט מה ואת מי היא רוצה.

שניהם לא מוותרים. שניהם מושכים, כל אחד לכיוון שלו.

היא לא מסוגלת לעזוב את בעלה. היא ניסתה לעזוב את המאהב אין ספור פעמים, אך הוא לא מוותר, והיא הרי אוהבת אותו אהבה עזה.

מה אתם חושבים חברים יקרים? מה עליה לעשות? פניתי אליכם כי היא סובלת. המאהב לוחץ, בעלה מאיים ואין שלווה בחייה.

סיפור אמיתי של מכרה שנגע לליבי מאוד.

יש לה מאהב 15 שנה.

בעלה יודע שיש לה מאהב 15 שנה.

היא לא אוהבת את בעלה. היא אוהבת את מאהבה, כבר 15 שנה. "האהבה האמיתית של חיי" כך היא מכנה אותו.

היא מתחננת כל יום מחדש לבעלה שישחרר אותה, שיתן לה ללכת והוא לא מוכן. אומר לה כל פעם מחדש שאם היא תלך, גם הוא ילך (לעולם הבא) וזה ישב יום יום על מצפונה. היא לא אוהבת אותו, אך היא דואגת לו והמצפון מציק, בכל זאת, 22 שנות נישואין + ילדים.

15 שנה שהמאהב שלה לוחץ מתחנן שהיא תעזוב את בעלה למענו. הבטיח לה חיים מאושרים ומעושרים (הוא ללא זוגיות).

15 שנה שהיא נקרעת. 15 שנה שהיא מהלכת כמו אריה בכלוב. מגדירה את עצמה חיה-מתה.

שניהם טוענים שהם אוהבים אותה מאוד.

שאלה את בעלה: "למה אתה לא משחרר אותי? 15 שנה שאני לא אוהבת אותך ולא שוכבת איתך"

בעלה ענה: כי אני אוהב אותך.

שאלה את מאהבה: "למה אתה לוחץ שאעזוב את בעלי, הרי אתה יודע שהמצפון לא נותן לי"

מאהבה ענה: כי אני אוהב אותך.

ואני שואלת: האם זו אהבה? לדעתי זו אנוכיות/אהבה עצמית.

אם אתם אוהבים כמו שאתם טוענים, שחררו אותה לחופשי. תנו לה להחליט מה ואת מי היא רוצה.

שניהם לא מוותרים. שניהם מושכים, כל אחד לכיוון שלו.

היא לא מסוגלת לעזוב את בעלה. היא ניסתה לעזוב את המאהב אין ספור פעמים, אך הוא לא מוותר, והיא הרי אוהבת אותו אהבה עזה.

מה אתם חושבים חברים יקרים? מה עליה לעשות? פניתי אליכם כי היא סובלת. המאהב לוחץ, בעלה מאיים ואין שלווה בחייה.

לפי מה שאת מתארת האשה אוהבת את החבר שלה ועובדה שנארה איתו 15 שנה. מאידך נראה שבעלה סובל מבעיה נפשית אם הוא מאיים עליה בהתאבדות. לדעתי, היא צריכה לבקש מבעלה לפנות לייעוץ יחד איתה בו תספר לאיש מקצוע על האיומים של בעלה ועל העובדה שאין ביניהם שום דבר, ודרך ייעוץ אפשר יהיה לטפל בו ולאפשר לה לעזוב אותו רגועה...

סיפור אמיתי של מכרה שנגע לליבי מאוד.

יש לה מאהב 15 שנה.

בעלה יודע שיש לה מאהב 15 שנה.

היא לא אוהבת את בעלה. היא אוהבת את מאהבה, כבר 15 שנה. "האהבה האמיתית של חיי" כך היא מכנה אותו.

היא מתחננת כל יום מחדש לבעלה שישחרר אותה, שיתן לה ללכת והוא לא מוכן. אומר לה כל פעם מחדש שאם היא תלך, גם הוא ילך (לעולם הבא) וזה ישב יום יום על מצפונה. היא לא אוהבת אותו, אך היא דואגת לו והמצפון מציק, בכל זאת, 22 שנות נישואין + ילדים.

15 שנה שהמאהב שלה לוחץ מתחנן שהיא תעזוב את בעלה למענו. הבטיח לה חיים מאושרים ומעושרים (הוא ללא זוגיות).

15 שנה שהיא נקרעת. 15 שנה שהיא מהלכת כמו אריה בכלוב. מגדירה את עצמה חיה-מתה.

שניהם טוענים שהם אוהבים אותה מאוד.

שאלה את בעלה: "למה אתה לא משחרר אותי? 15 שנה שאני לא אוהבת אותך ולא שוכבת איתך"

בעלה ענה: כי אני אוהב אותך.

שאלה את מאהבה: "למה אתה לוחץ שאעזוב את בעלי, הרי אתה יודע שהמצפון לא נותן לי"

מאהבה ענה: כי אני אוהב אותך.

ואני שואלת: האם זו אהבה? לדעתי זו אנוכיות/אהבה עצמית.

אם אתם אוהבים כמו שאתם טוענים, שחררו אותה לחופשי. תנו לה להחליט מה ואת מי היא רוצה.

שניהם לא מוותרים. שניהם מושכים, כל אחד לכיוון שלו.

היא לא מסוגלת לעזוב את בעלה. היא ניסתה לעזוב את המאהב אין ספור פעמים, אך הוא לא מוותר, והיא הרי אוהבת אותו אהבה עזה.

מה אתם חושבים חברים יקרים? מה עליה לעשות? פניתי אליכם כי היא סובלת. המאהב לוחץ, בעלה מאיים ואין שלווה בחייה.

 

תקלטי טוב: איום בהתאבדות הוא שקול לאיום ברצח!!!

 

אדם שמסוגל ליטול את חייו בגלל מושג מעוות כל כך של "אהבה", מסוגל גם ליטול את חייו של אדם אחר בגלל אותו עיוות בדיוק.

 

במקום לשאול את עצמה האם היא מוכנה מצפונית להתמודד אם זה שילדיה יהיו יתומים מאבא, שתשאל את עצמה אם בכך שהיא נכנעת לאיומים במוות האם היא מסוגלת מצפונית להתמודד אם זה שילדיה יהיו יתומים מאמא -- שהרי היא כבר מגדירה את עצמה כחיה-מתה, ובאופן נפשי הוא כבר התחיל לרצוח אותה.

 

אז המאהב שלה לא רוצה שהיא תמות. הוא מחכה לה כבר 15 שנה ללא זוגיות. אף אחד לא הכריח אותו -- אבל איך לעזאזל את מצפה ממנו לוותר על אהבת חייו, שנמצאת במצב שגוזל ממנה את הרצון לחיות??? דווקא הוא לא יוצא כל כך אגואיסט בסיפור. הכי פחות אגואיסט מכל משולש ה"אוהבים" הזה.

 

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אף אחד לא אמר שזה פשוט - החיים בכלל לא פשוטים ! אבל 15 שנה ולא 2 שנים זה לא בא ברגל ! יש ילדים או אין היא לא צריכה להיות בזוגיות של 15 שנה שבמקביל יש לה מאהב ובעלה יודע על כך ! מי שזקוק לפסיכולוג זה בעלה שבמשך 15 שנה מחזיק אותה באיומים שיעשה משהו לעצמו ולכן בהחלט הוא זקוק לפסיכולוג - אבל היא זקוקה לצאת ממנו ולהשאיר אותו שם עם הפסיכולוג רשויות או השד יודע מה ! מה שהוא עשה בכפייה 15 שנה מי יחזיר לה את הזמן ? למה היא צריכה להתרוצץ עבור אחד כזה ! ולכן אתה משליך אותה שוב לזרועותיו ולסעוד אותו ? לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין שמה שהוא משמחק לה על המצפון ותופס אותה בכוח

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אף אחד לא אמר שזה פשוט - החיים בכלל לא פשוטים ! אבל 15 שנה ולא 2 שנים זה לא בא ברגל ! יש ילדים או אין היא לא צריכה להיות בזוגיות של 15 שנה שבמקביל יש לה מאהב ובעלה יודע על כך ! מי שזקוק לפסיכולוג זה בעלה שבמשך 15 שנה מחזיק אותה באיומים שיעשה משהו לעצמו ולכן בהחלט הוא זקוק לפסיכולוג - אבל היא זקוקה לצאת ממנו ולהשאיר אותו שם עם הפסיכולוג רשויות או השד יודע מה ! מה שהוא עשה בכפייה 15 שנה מי יחזיר לה את הזמן ? למה היא צריכה להתרוצץ עבור אחד כזה ! ולכן אתה משליך אותה שוב לזרועותיו ולסעוד אותו ? לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין שמה שהוא משמחק לה על המצפון ותופס אותה בכוח

קודם כל - אני לא משליך אותה על אף אחד והמלודרמטיות שלך לא מוסיפה לאפשרות לעזור לה.

 

האשה נמצאת עם בעלה 20 שנה. כנראה שמשהו מחזיק אותה שם. אני מניח הנחה סבירה שגם יש להם ילדים. אני לא בעד להחזיק מישהו בכוח אבל לא צריך להיות אכזרי ולהתעלם מבנאדם, קל וחומר במצב בו מדובר בבנאדם עם בעיה נפשית קשה אם היא מאמינה שהוא מסוגל להתאבד.

 

לכם, לא אני ולא אתה מוסמכים לתת פתרון במצב זה. אני חושב שלהנחות אותה לזרוק אותו ושמחר הוא יתאבד- היא לא צריכה את זה על המצפון שלו, כמו שהיא צריכה שהילדים שלה יבואו אליה בהאשמות.

 

כמו שאמרתי לדעתי בגלל שמדובר במצב בעייתי רק גורם מקצועי יכול לתת פה עצה, ולא צריך לחפש תשובה לדבר כזה בפורום, כשאחת מהתוצאות האפשריות זה שאדם יפגע בעצמו

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !


האמת שהיא לא פנתה אליי בבקשה לעזרה. היא שיתפה אותי בסודה, אך ללא בקשת ייעוץ. היא מצידה ויתרה. היא חיה כך הרבה זמן ונראה שהתרגלה למצב.

לי קשה היה לשמוע את הדברים. אני לא מסכימה עם הדרך שלה. היא מאוד סובלת, אך לא אתערב ולא אייעץ לה, אם היא לא מבקשת. רציתי לשמוע את דעתכם, לכן שיתפתי אתכם בזה.

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אף אחד לא אמר שזה פשוט - החיים בכלל לא פשוטים ! אבל 15 שנה ולא 2 שנים זה לא בא ברגל ! יש ילדים או אין היא לא צריכה להיות בזוגיות של 15 שנה שבמקביל יש לה מאהב ובעלה יודע על כך ! מי שזקוק לפסיכולוג זה בעלה שבמשך 15 שנה מחזיק אותה באיומים שיעשה משהו לעצמו ולכן בהחלט הוא זקוק לפסיכולוג - אבל היא זקוקה לצאת ממנו ולהשאיר אותו שם עם הפסיכולוג רשויות או השד יודע מה ! מה שהוא עשה בכפייה 15 שנה מי יחזיר לה את הזמן ? למה היא צריכה להתרוצץ עבור אחד כזה ! ולכן אתה משליך אותה שוב לזרועותיו ולסעוד אותו ? לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין שמה שהוא משמחק לה על המצפון ותופס אותה בכוח

קודם כל - אני לא משליך אותה על אף אחד והמלודרמטיות שלך לא מוסיפה לאפשרות לעזור לה.

 

האשה נמצאת עם בעלה 20 שנה. כנראה שמשהו מחזיק אותה שם. אני מניח הנחה סבירה שגם יש להם ילדים. אני לא בעד להחזיק מישהו בכוח אבל לא צריך להיות אכזרי ולהתעלם מבנאדם, קל וחומר במצב בו מדובר בבנאדם עם בעיה נפשית קשה אם היא מאמינה שהוא מסוגל להתאבד.

 

לכם, לא אני ולא אתה מוסמכים לתת פתרון במצב זה. אני חושב שלהנחות אותה לזרוק אותו ושמחר הוא יתאבד- היא לא צריכה את זה על המצפון שלו, כמו שהיא צריכה שהילדים שלה יבואו אליה בהאשמות.

 

כמו שאמרתי לדעתי בגלל שמדובר במצב בעייתי רק גורם מקצועי יכול לתת פה עצה, ולא צריך לחפש תשובה לדבר כזה בפורום, כשאחת מהתוצאות האפשריות זה שאדם יפגע בעצמו

תשמע שנתיים 15  או 20 ! לא מבין מה ננעלת על הפסיכולוג, במקרה שכזה הבעל זקוק לפסיכיאטר , אבל כמו שאמרתי ואתה כנראה תקוע עם הפסיכולוגיה בגרוש ! הבחורה זרקה 15 שנה על בעל שסחט ממנה את הזוגיות עד תום ! לא מתפקידה לסעוד אותו ! היא אישה ורעיה והיא לא אוהבת אותו 15 שנה ! אחרת הסיפור לר היה עולה כעניין של היא רוצה ללכת אבל מפחדת שבעלה יתאבד ! מה לא הבנת מהסיפור, אם אתה בקטע של שלום בית בכל מחיר אז שמור על הבית שלך ! דחפת את המנטרה שלך לתוך האף שלה שוב ושוב ! היא לא תקשיב לו לי ולא לך - היא צריכה להקשיב לצו ליבה והלב שלה איננו רוצה בו !!! מה בעלה יעשה זאת הבעיה שלו מול הרשויות ולא שלה ! היא לא צריכה להמשיך ולהישאר לצידו עוד כמה שנים ולא עוד כמה ימים אם איננה רוצה ! 

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אף אחד לא אמר שזה פשוט - החיים בכלל לא פשוטים ! אבל 15 שנה ולא 2 שנים זה לא בא ברגל ! יש ילדים או אין היא לא צריכה להיות בזוגיות של 15 שנה שבמקביל יש לה מאהב ובעלה יודע על כך ! מי שזקוק לפסיכולוג זה בעלה שבמשך 15 שנה מחזיק אותה באיומים שיעשה משהו לעצמו ולכן בהחלט הוא זקוק לפסיכולוג - אבל היא זקוקה לצאת ממנו ולהשאיר אותו שם עם הפסיכולוג רשויות או השד יודע מה ! מה שהוא עשה בכפייה 15 שנה מי יחזיר לה את הזמן ? למה היא צריכה להתרוצץ עבור אחד כזה ! ולכן אתה משליך אותה שוב לזרועותיו ולסעוד אותו ? לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין שמה שהוא משמחק לה על המצפון ותופס אותה בכוח

קודם כל - אני לא משליך אותה על אף אחד והמלודרמטיות שלך לא מוסיפה לאפשרות לעזור לה.

 

האשה נמצאת עם בעלה 20 שנה. כנראה שמשהו מחזיק אותה שם. אני מניח הנחה סבירה שגם יש להם ילדים. אני לא בעד להחזיק מישהו בכוח אבל לא צריך להיות אכזרי ולהתעלם מבנאדם, קל וחומר במצב בו מדובר בבנאדם עם בעיה נפשית קשה אם היא מאמינה שהוא מסוגל להתאבד.

 

לכם, לא אני ולא אתה מוסמכים לתת פתרון במצב זה. אני חושב שלהנחות אותה לזרוק אותו ושמחר הוא יתאבד- היא לא צריכה את זה על המצפון שלו, כמו שהיא צריכה שהילדים שלה יבואו אליה בהאשמות.

 

כמו שאמרתי לדעתי בגלל שמדובר במצב בעייתי רק גורם מקצועי יכול לתת פה עצה, ולא צריך לחפש תשובה לדבר כזה בפורום, כשאחת מהתוצאות האפשריות זה שאדם יפגע בעצמו

תשמע שנתיים 15  או 20 ! לא מבין מה ננעלת על הפסיכולוג, במקרה שכזה הבעל זקוק לפסיכיאטר , אבל כמו שאמרתי ואתה כנראה תקוע עם הפסיכולוגיה בגרוש ! הבחורה זרקה 15 שנה על בעל שסחט ממנה את הזוגיות עד תום ! לא מתפקידה לסעוד אותו ! היא אישה ורעיה והיא לא אוהבת אותו 15 שנה ! אחרת הסיפור לר היה עולה כעניין של היא רוצה ללכת אבל מפחדת שבעלה יתאבד ! מה לא הבנת מהסיפור, אם אתה בקטע של שלום בית בכל מחיר אז שמור על הבית שלך ! דחפת את המנטרה שלך לתוך האף שלה שוב ושוב ! היא לא תקשיב לו לי ולא לך - היא צריכה להקשיב לצו ליבה והלב שלה איננו רוצה בו !!! מה בעלה יעשה זאת הבעיה שלו מול הרשויות ולא שלה ! היא לא צריכה להמשיך ולהישאר לצידו עוד כמה שנים ולא עוד כמה ימים אם איננה רוצה ! 

את התגובות האגרסיביות שלך תשמור לחברים שלך.

 

אם אתה לא מסוגל להבין רגישיות של מצבים ואתה מייעץ ככה בלי להכיר את כל העובדות בלי שיש לך את ההסמכה לייעץ במצב שאדם מאיים על התאבדות זה בגדר עצה רשלנית בלשון המעטה.

 

מעבר לזה אני חוזר ומבקש שלא תפנה אלי יותר ולא תגיב על דברים שאני כותב.

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !


האמת שהיא לא פנתה אליי בבקשה לעזרה. היא שיתפה אותי בסודה, אך ללא בקשת ייעוץ. היא מצידה ויתרה. היא חיה כך הרבה זמן ונראה שהתרגלה למצב.

לי קשה היה לשמוע את הדברים. אני לא מסכימה עם הדרך שלה. היא מאוד סובלת, אך לא אתערב ולא אייעץ לה, אם היא לא מבקשת. רציתי לשמוע את דעתכם, לכן שיתפתי אתכם בזה.

דעתי האישית - שהיא קורבן של הבעל ! זאת סחיטה לאור יום , להכריז אם תעזבי אותי אתאבד או אפגע בעצמי בכל דרך אחרת זאת סחיטה ! אסור לכפות זוגיות בכוח על אף אחד ובטח לא 15 שנה ! היא צריכה לקבל החלטה בעצמה - האם היא ממשיכה להקריב את עצמה עבורו או שהיא רוצה לצאת מהסרט הרע הזה ! החיים חולפים מהר מאוד

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אף אחד לא אמר שזה פשוט - החיים בכלל לא פשוטים ! אבל 15 שנה ולא 2 שנים זה לא בא ברגל ! יש ילדים או אין היא לא צריכה להיות בזוגיות של 15 שנה שבמקביל יש לה מאהב ובעלה יודע על כך ! מי שזקוק לפסיכולוג זה בעלה שבמשך 15 שנה מחזיק אותה באיומים שיעשה משהו לעצמו ולכן בהחלט הוא זקוק לפסיכולוג - אבל היא זקוקה לצאת ממנו ולהשאיר אותו שם עם הפסיכולוג רשויות או השד יודע מה ! מה שהוא עשה בכפייה 15 שנה מי יחזיר לה את הזמן ? למה היא צריכה להתרוצץ עבור אחד כזה ! ולכן אתה משליך אותה שוב לזרועותיו ולסעוד אותו ? לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין שמה שהוא משמחק לה על המצפון ותופס אותה בכוח

קודם כל - אני לא משליך אותה על אף אחד והמלודרמטיות שלך לא מוסיפה לאפשרות לעזור לה.

 

האשה נמצאת עם בעלה 20 שנה. כנראה שמשהו מחזיק אותה שם. אני מניח הנחה סבירה שגם יש להם ילדים. אני לא בעד להחזיק מישהו בכוח אבל לא צריך להיות אכזרי ולהתעלם מבנאדם, קל וחומר במצב בו מדובר בבנאדם עם בעיה נפשית קשה אם היא מאמינה שהוא מסוגל להתאבד.

 

לכם, לא אני ולא אתה מוסמכים לתת פתרון במצב זה. אני חושב שלהנחות אותה לזרוק אותו ושמחר הוא יתאבד- היא לא צריכה את זה על המצפון שלו, כמו שהיא צריכה שהילדים שלה יבואו אליה בהאשמות.

 

כמו שאמרתי לדעתי בגלל שמדובר במצב בעייתי רק גורם מקצועי יכול לתת פה עצה, ולא צריך לחפש תשובה לדבר כזה בפורום, כשאחת מהתוצאות האפשריות זה שאדם יפגע בעצמו

תשמע שנתיים 15  או 20 ! לא מבין מה ננעלת על הפסיכולוג, במקרה שכזה הבעל זקוק לפסיכיאטר , אבל כמו שאמרתי ואתה כנראה תקוע עם הפסיכולוגיה בגרוש ! הבחורה זרקה 15 שנה על בעל שסחט ממנה את הזוגיות עד תום ! לא מתפקידה לסעוד אותו ! היא אישה ורעיה והיא לא אוהבת אותו 15 שנה ! אחרת הסיפור לר היה עולה כעניין של היא רוצה ללכת אבל מפחדת שבעלה יתאבד ! מה לא הבנת מהסיפור, אם אתה בקטע של שלום בית בכל מחיר אז שמור על הבית שלך ! דחפת את המנטרה שלך לתוך האף שלה שוב ושוב ! היא לא תקשיב לו לי ולא לך - היא צריכה להקשיב לצו ליבה והלב שלה איננו רוצה בו !!! מה בעלה יעשה זאת הבעיה שלו מול הרשויות ולא שלה ! היא לא צריכה להמשיך ולהישאר לצידו עוד כמה שנים ולא עוד כמה ימים אם איננה רוצה ! 

את התגובות האגרסיביות שלך תשמור לחברים שלך.

 

אם אתה לא מסוגל להבין רגישיות של מצבים ואתה מייעץ ככה בלי להכיר את כל העובדות בלי שיש לך את ההסמכה לייעץ במצב שאדם מאיים על התאבדות זה בגדר עצה רשלנית בלשון המעטה.

 

מעבר לזה אני חוזר ומבקש שלא תפנה אלי יותר ולא תגיב על דברים שאני כותב.

תשמע ! החופש הגדול אמנם רשמית עוד לא החל , אבל הייתי מציע לך בכל זאת להתכונן לבגרות חורף

בקשתך אגב נדחית- אתה בפורום ילד ולא בבית ! ואם לא שמת לב ילד אתה מצוטט את התגובות שלי :) אבל לא נורא - אני בטוח שפסיכולוג טוב יעזור לך כי אני ממש לא מוסמך ! חפרת כאן ללא מעט אנשים היום ואתמול

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

אני מבין שיש לה בעיה לפרק את החבילה ! לא משנה מה הסיבות כי החיים לא תמיד פשוטים ! זה יכול להיות סרבנות לגט, מאבק רכוש,סחיטות או רחמים ..... כך או כך עצוב כשהלב נמצא בשבי !

 אהבה אמיתית באה רק מתוך בחירה וחירות !

"כשאוהבים מישהו באמת צריך לשחרר אותו לחופשי אם יחזור הוא שלך, אבל אם לא יחזור משמע שהוא מעולם לא היה שלך "

הבחורה חייבת לקבל החלטה ! לא משנה מה היא תבחר מישהו ייפגע - במצב שכזה אני הייתי הולך על הלב שלי מכיוון שמילא לחיות לצד מישהו שאני לא אוהב אבל לקייים יחסי אישות עימו זה אכזרי מנשוא ! היא לא צריכה להקריב את עצמה עבור אף אחד היא לא רכוש והיא צריכה להיות נאמנה ליבה , בעלה איננו באמת אוהב אותה אהבת אמת כי עם כל הצער שבדבר היה עליו לשחרר אותה לחופשי שהרי היא מיוסרת והוא מודע לכך, 15 שנה וליבה לא התמסר אליו אז כמה זמן הוא מתכוון לגזול את אושרה ? החלטה לא קלה ובטח לא במציאות המורכבת ובכל זאת  שנה 15זה דיי והותר ואני הייתי מסתכל כל כך כמחיר שהיא כבר הקריבה עבור בעלה ! ולכן הייתי בוחר להמשיך לחיות לצד האהוב בשארית חיי

אני חושבת כמוך ואלו בדיוק הדברים שאמרתי לה.
היא לא יכולה לעזוב את בעלה. היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא מסוגל לשלוח יד בנפשו (צדק DALAY כשאמר שיש לו בעיה נפשית. עצם העובדה שהוא לא משחרר אותה, אכן מעיד בעיני על איזושהי בעיה נפשית). ואם הוא יעשה כך, היא לא תסלח לעצמה. אני לא שופטת אותה. היא פשוט לא מרשה לעצמה להיות אנוכית. כאן היא לא חושבת כלל על עצמה ומכאן סבלה. גם טיפול עלה על הפרק, אך בעלה לא מוכן לשמוע. הוא אדם קשה, עקשן ודי פרימיטיבי. שאלתי את עצמי איך? איך הוא יכול לחיות איתה כשהוא יודע שיש לה אהבה אחרת? זה כ"כ משפיל בעיני. ובכל זאת, הוא לא מוותר. דילמה רצינית.

עם כל הכבוד אלייך שרית :) ועם הכבוד לחברה שלך ! אני חושב שזה צריך לבוא ממנה הרצון וההחלטה לקום ולעשות משהו בנידון !

15 שנה לא באים ברגל ! מה גם שיש שם כוח של הרגל, השאלה המתבקשת בצורה כנה היא - האם קולך שלך נשמע כאן או קול החברה שלך ? אם החברה מאמינה שבעלה ישלח יד בנפשו אז מה המרחק שיישלח יד בנפשה ? להקריב 15 שנה זה לא מספיק עבורו ועבורה ? אני הייתי מפתח שינאה עזה אם היו סוחטים ממני 15 שנה של להיות בכוח !!! וזה מה שמפליא אותי למה היא בכל זאת מהססת ? בקצב כזה הוא ייקח את נשמתה איתו היגון שאולה ! מתי היא תממש את אהבתה ?מתי היא תמצא נחת ופינה קטנה של אושר ? היא חייבת לקבל החלטה אמיצה בכוחות עצמה עם רצון לעזור לעצמה אחרת אף אחד לא יכול לעזור לה ! גם המאהב עצמו נשמע כאילו הוא בין הפטיש לסדן, אמנם לא פירטת עליו אבל היא באה אליו בטענות על החלטה שהיא צריכה לקבל ? מחר היא תבוא אליייך בטענות בתור חברה שלה שלא עזרת לה ! לי נשמע שהיא מאוד מבולבלת ואני בהחלט מבין את סערת הרגשות שלה אבל אם זה עוזר מבלי להסמיך את עצמי לפסיכולוג אלא כאדם פשוט מן המניין -אני לא הייתי מסוגל להקריב 15 שנה מחיי עבור אדם שליבי איננו עימו !

לא כזה פשוט כמו שאתה מציג את זה. מדובר בבנאדם שהיתה עמו 2 שנה שכנראה יש לה משפחה איתו. זו שאלה מאוד קשה ולדעתי היא חייבת להתיעץ עם איש מקצוע אולי פסיכולוג או פסיכיאטר. אם מדובר באדם עם נטיות אובדניות אולי צריך לדווח על זה. אולי כדאי לה לדבר עם אנשים במשפחה שידברו איתו וינסו לשכנע אותו ללכת לטיפול. אפשרות נוספת היא להתחיל בפירוד הדרגתי כדי שיתרגל למחשבה. למשל שתגור עם החבר כמה ימים בשבוע. 

 

העצה הכי טובה בעיני זה להתיעץ עם פסיכולוג או עם גורם מקצועי שמכיר בעיות של דכאון או נטיות אובדניות שייעץ מה הדרך הטובה ביותר לנקוט במקרה זה

אף אחד לא אמר שזה פשוט - החיים בכלל לא פשוטים ! אבל 15 שנה ולא 2 שנים זה לא בא ברגל ! יש ילדים או אין היא לא צריכה להיות בזוגיות של 15 שנה שבמקביל יש לה מאהב ובעלה יודע על כך ! מי שזקוק לפסיכולוג זה בעלה שבמשך 15 שנה מחזיק אותה באיומים שיעשה משהו לעצמו ולכן בהחלט הוא זקוק לפסיכולוג - אבל היא זקוקה לצאת ממנו ולהשאיר אותו שם עם הפסיכולוג רשויות או השד יודע מה ! מה שהוא עשה בכפייה 15 שנה מי יחזיר לה את הזמן ? למה היא צריכה להתרוצץ עבור אחד כזה ! ולכן אתה משליך אותה שוב לזרועותיו ולסעוד אותו ? לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין שמה שהוא משמחק לה על המצפון ותופס אותה בכוח

קודם כל - אני לא משליך אותה על אף אחד והמלודרמטיות שלך לא מוסיפה לאפשרות לעזור לה.

 

האשה נמצאת עם בעלה 20 שנה. כנראה שמשהו מחזיק אותה שם. אני מניח הנחה סבירה שגם יש להם ילדים. אני לא בעד להחזיק מישהו בכוח אבל לא צריך להיות אכזרי ולהתעלם מבנאדם, קל וחומר במצב בו מדובר בבנאדם עם בעיה נפשית קשה אם היא מאמינה שהוא מסוגל להתאבד.

 

לכם, לא אני ולא אתה מוסמכים לתת פתרון במצב זה. אני חושב שלהנחות אותה לזרוק אותו ושמחר הוא יתאבד- היא לא צריכה את זה על המצפון שלו, כמו שהיא צריכה שהילדים שלה יבואו אליה בהאשמות.

 

כמו שאמרתי לדעתי בגלל שמדובר במצב בעייתי רק גורם מקצועי יכול לתת פה עצה, ולא צריך לחפש תשובה לדבר כזה בפורום, כשאחת מהתוצאות האפשריות זה שאדם יפגע בעצמו

תשמע שנתיים 15  או 20 ! לא מבין מה ננעלת על הפסיכולוג, במקרה שכזה הבעל זקוק לפסיכיאטר , אבל כמו שאמרתי ואתה כנראה תקוע עם הפסיכולוגיה בגרוש ! הבחורה זרקה 15 שנה על בעל שסחט ממנה את הזוגיות עד תום ! לא מתפקידה לסעוד אותו ! היא אישה ורעיה והיא לא אוהבת אותו 15 שנה ! אחרת הסיפור לר היה עולה כעניין של היא רוצה ללכת אבל מפחדת שבעלה יתאבד ! מה לא הבנת מהסיפור, אם אתה בקטע של שלום בית בכל מחיר אז שמור על הבית שלך ! דחפת את המנטרה שלך לתוך האף שלה שוב ושוב ! היא לא תקשיב לו לי ולא לך - היא צריכה להקשיב לצו ליבה והלב שלה איננו רוצה בו !!! מה בעלה יעשה זאת הבעיה שלו מול הרשויות ולא שלה ! היא לא צריכה להמשיך ולהישאר לצידו עוד כמה שנים ולא עוד כמה ימים אם איננה רוצה ! 

את התגובות האגרסיביות שלך תשמור לחברים שלך.

 

אם אתה לא מסוגל להבין רגישיות של מצבים ואתה מייעץ ככה בלי להכיר את כל העובדות בלי שיש לך את ההסמכה לייעץ במצב שאדם מאיים על התאבדות זה בגדר עצה רשלנית בלשון המעטה.

 

מעבר לזה אני חוזר ומבקש שלא תפנה אלי יותר ולא תגיב על דברים שאני כותב.

תשמע ! החופש הגדול אמנם רשמית עוד לא החל , אבל הייתי מציע לך בכל זאת להתכונן לבגרות חורף

בקשתך אגב נדחית- אתה בפורום ילד ולא בבית ! ואם לא שמת לב ילד אתה מצוטט את התגובות שלי :) אבל לא נורא - אני בטוח שפסיכולוג טוב יעזור לך כי אני ממש לא מוסמך ! חפרת כאן ללא מעט אנשים היום ואתמול


בתור אחד עם טעויות בעברית כמו שלך, נראה לי שמי שצריך כמה שיעורים זה אתה.

 

כמו תמיד בהעדר תשובות ענייניות, אתה מתחיל בהשמצות של בנאדם ריק מתוכן שלא שוות אף מילת התייחסות.

 

מעכשיו ועד בכלל אתה לא תזכה לשום מענה ממני, ואם יש לך טיפת כבוד עצמי גם לא תפנה אלי

עבור לעמוד
, , , , ...
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר