שלום קוראים לי דן .... ואני גם.... 2
... למחרת בבוקר נפגשו מבטנו ... היא השפילה את מבטה ...גם אני ... כשאזרה אומץ הישירה מבטה אלי ושאלה ...
אתה מצטער על מה שקרה.. הנדתי בשלילה בראשי ... והתרחקתי ... מכאן כבר אין דרך חזרה.
באותו רגע במשרד זרע הפורענות נזרע.
ימי העבודה כבר לא היו כתמול שלשום, המעבר ליד עמדת המזכירות תמיד היה מלווה במבט רב משמועות ביננו.
הסתודדנו הרבה במטבח והמתקנו סוד בכל הזדמנות.
לברוח החוצה היה מאוד קשה .... חברה קטנה, כל יציאה היא כמו אקדח מעשן ....
בסוף יום העבודה הינו חומקים בזה אחר זה החוצה לפגישה חפוזה ... לפעמים המשרד היה מתרוקן מעובדיו, ואז היו לנו כמה רגעי חסד.
הינו ילדים קטנים תמימים, שהחיים טפחו להם על הפנים. לה לא היה טוב לי היה רע...
אז נפגשנו כדי לתת משמעות כל שהיא לימים הנמוגים, להרגיש את תחושת אהבה התמה שוב, לגעת זה בזו בתשוקה מטורפת ללא מעצורים.
בערבים שהחושך עטף אותנו בחיבוקו השחור הינו יושבים במושב האחורי של הרכב חלונות פתוחים ... משב צונן של רוח עבר ביננו
היא היתה יושבת עלי בגינס סקסי ואני היתי עוטף אותה בנשיקות עדינות, במצח, בלחיים באף בצוואר .... דבר אחד היה מוביל למשנהו
היתי פורם את חולצתה עד המחצית, חושף חזה גאה חפון בחזיה שחורה מושקעת וזוג פטמות זקורות שבנקל ניתן להבחין בהן מבעד לבד השחור.
היתי מרפרף בשפתי על החזה החשוף ושומע אותה נאנקת תחת המגע המענג.
... והרי סודה הוא סודי והיא עדין בתולה בנשואיה.
המפגשים הללו דמו לשירה של רחל ..."פגישה חצי פגישה ..." נגענו אבל לא העזנו ליותר.
לבסוף הפור נפל ... החבר רב היכולת שחרר את דירת הוריו עבורנו לקן אוהבים זמני. הוא הפקיד בידי את המפתח, והזהיר אותי לבל אשבור את הפורצלנים היקרים כל כך להוריו.
נמלטנו מהעבודה כמו זוג חתולים מיוחמים באמצע היום, לדירת המסתור.
... הדלת נסגרה אחרינו בחופזה, חיכנו זה לזו והתנשקנו. חבקתי אותה חזק כך שהרגשתי את פתמותיה קודחים אותי, האיבר הזקור
עמד להתפרץ ממכנסי הגינס הכחולים. השתפשפנו זה בזו ללא הפסקה, כמו זוג בתיכון.
לבסוף גררתי אותה למיטה ... עשינו חושך ... היא שלפה כמו חיל מסודר ... מברשת שער, פן, ומגבת אדומה.
קלפתי אותה מהחולצה ... ומשם ירדתי לרגליה ושחררתי אותה ממגפי העור שלה. בעודי מטפס על רגלה שפשפתי את אברי בה ... וזה שחרר ממנה קריאה שאינה משתמעת לשתי פנים.
אחזתי את קצה חגורת העור של המכנסים שלה, שחררתי את האבזם ... משם המשכתי לכפתור, ולריצ רץ ....אחזתי בקרסולי הגינס
ובשליפה אחת הורדתי אותם.
היא שכבה לפניי מבוישת עם חזיה ותחתונים ... שהאמת שהיה חבל להוריד אותם. חיבקתי אותה מאחור.
לטפתי אותה בצוואר, בחזה, ואט אט ירדתי עם ידיי כלפי מטה.
בזהירות החדרתי את אצבעי מתחת למלמלה השחורה ..... היא היתה מסופרת קצוץ מאוד .... ורטובה.
לחשתי באוזנה ... התספורת לכבודי ? ... היא הסתובבה אלי .. חיכה חיוך ממזרי ... שאומר הכל ....
לא יכלתי יותר להחזיק את עצמי וצללתי אליה .... הזזתי בעדינות את התחתון ... בתחילה באצבעי ... לומד את האישה המדהימה הזאת
את האיבר הנעים כל כך שלה. את השפתים את הדגדגן המבויש ... ומודד את המרחק לנקודת ה G (כן יש כזה דבר)
הסרתי את תחתוניה ... היא עזרה לי עם הרמת אגן קלה. מבושיה היו לפני חשופים במלוא הדרם. נגעתי בהם עם לשוני, היא זעה בחוסר נוחות, נסיתי שוב אבל הרגשתי שלא קל לה. אולי מעולם לא חוותה תחושה כזאת. נגעתי בה בעדינות עם האצבע, וחזרתי לחבק אותה .
היא הסתובבה אלי ... פושטת את הגינס הכחול שלי .. שכבר היה רטוב כמו הולכי רגל ליד בית כנסת בשבועות.
הסרתי במהירות את שאריות בגדי ... המוח הגברי כבר היה זקור , ערוך ומוכן ... לקרב.
חיבקתי אותה פנים מול פנים, צללתי לתוך עיניה היפות וחדרתי לתוך מקדשה בתנועות איטיות, בזהירות ובתנועות שהולכות וגוברות.
גבה התקמר בחיבוקי, נשימתה נעתקה, ואני אל מול קבלת פנים כזאת לא החזקתי מעמד רב ופלטתי את מטען הגברי לתוך היכלה.
חיבקתי אותה מאחור, שנינו חסרי נשימה ... התחושה של ריקנות מלאה אותנו ... לא חשבנו על כלום, חפנו זה את זו ... מסתתרים מהעולם, ומהצרה שהכנסנו את עצמנו אליה ... והרי היא כבר לא בתולה, ואני נשוי ממורמר ... כר נפלא ... למעשה אהבה ולצרה גדולה.