כבר לא בטוחה בזה..כפי שדדי אמר - להשמר !!! 


חכם משו ה-דדי הזה... emo_28.png

וברצינות...

מסכים איתך. זה באמת רחוק מאוד מהמציאות.

החיים הם לא ורודים עבור כולם אבל יתכן ויש כאלו שאכן מצאו באמת על פי הקלישאה את החצי השני שלהם וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

הגנות הן תמיד דבר טוב גלי אבל לא לקחת את זה לצד השני, הקיצוני, גם לי יש הגנות (ולא מעט), כמו בכל דבר, צריך את האיזון הזה,

שישמור לך על הלב אבל יתן פתח לאחרים להתקרב.

את טוטאלית אני מרגיש (ברגשות, תחושות)... אולי זו הבעיה?

הגשש החיוור: "תן לראות שהעברה מצדיקה תקיעה"

כבר לא בטוחה בזה..כפי שדדי אמר - להשמר !!! 


חכם משו ה-דדי הזה... emo_28.png

וברצינות...

מסכים איתך. זה באמת רחוק מאוד מהמציאות.

החיים הם לא ורודים עבור כולם אבל יתכן ויש כאלו שאכן מצאו באמת על פי הקלישאה את החצי השני שלהם וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

הגנות הן תמיד דבר טוב גלי אבל לא לקחת את זה לצד השני, הקיצוני, גם לי יש הגנות (ולא מעט), כמו בכל דבר, צריך את האיזון הזה,

שישמור לך על הלב אבל יתן פתח לאחרים להתקרב.

את טוטאלית אני מרגיש (ברגשות, תחושות)... אולי זו הבעיה?

צודק בהחלט ולכן אני בצד השני לגמרי - הכי בריא :)

אה ו...כן, בהחלט . אין על דדי הזה, משו משו מיוחד :)

emo_91.png חייך לעולם והחיים יחייכו לך בחזרה emo_91.png

עדיף לאהוב ולכאוב,

ולהפגע ולהפצע,

ולרצות למות ולרצות להרוג.

ללכת למערכת יחסית שהיא טעות ברורה,

אך הלב רוצה חזק מידי,

או לברוח כי הלב נחנק מאדם שמציע חיי מלכות...

עדיף הכל- גם הטוב וגם הרע,

על פני הלא כלום,

המת.

We all change. When you think about it, we're all different people all through our lives, and that's okay, that's good, you gotta keep moving, so long as you remember all people that you used to be

 

לא חושבת שיש פה שאלה

ברור שלאהוב

מי לא רוצה לאהוב ולהרגיש נאהב

מי שלא רוצה לכאוב...


אז הוא מפסיד ....

 

לא חושבת שיש פה שאלה

ברור שלאהוב

מי לא רוצה לאהוב ולהרגיש נאהב

מי שלא רוצה לכאוב...


אז הוא מפסיד ....

מכירים את העור המת הזה ברגל?!

הוא חסר תחושה ולא מרגישים בו כאב , אבל בכל זאת הוא מעצבן.

ככה ההגנות המוקצנות.

עדיף עור רגיש וחשוף מהעור המת והמחוספס.

 

לא חושבת שיש פה שאלה

ברור שלאהוב

מי לא רוצה לאהוב ולהרגיש נאהב

מי שלא רוצה לכאוב...


אז הוא מפסיד ....

מכירים את העור המת הזה ברגל?!

הוא חסר תחושה ולא מרגישים בו כאב , אבל בכל זאת הוא מעצבן.

ככה ההגנות המוקצנות.

עדיף עור רגיש וחשוף מהעור המת והמחוספס.

בדיוק מה שכתבתי

אבל עדיין יש אנשים שמפחדים

לא שיש לי מושג איך אפשר לוותר על אהבה בגלל חשש מכאב

 

לאהוב definitely לאהוב! 

בלי סם האהבה אנחנו כמו רובוטים על אוטומט, פשוט כי כך זה אמור להיות יום ועוד יום חולפים...

אבל כשהיא מגיעה זה כמו ללכת על ענן... עם כל החשש מהכאב, לא מוותרת על התחושה הזאת (:

 

היתה לי פעם מערכת יחסים עם מישהי שמעשה האהבה איתה נמשך ללא סוף-שעות!!! ופעם שאלתי אותה? 

"האם זה כואב או אוהב?"  והיא ענתה:  "בעצם מה ההבדל"

   הבנת את זה גלי?   בעצם זה אותו הדבר-אהבה=כאב.

היתה לי פעם מערכת יחסים עם מישהי שמעשה האהבה איתה נמשך ללא סוף-שעות!!! ופעם שאלתי אותה? 

"האם זה כואב או אוהב?"  והיא ענתה:  "בעצם מה ההבדל"

   הבנת את זה גלי?   בעצם זה אותו הדבר-אהבה=כאב.

יפה...אבל מצד שני נראה לי שאהבה טובה ובריאה בכללותה כששוקלים את הטוב מול הרע לא אמורה להכאיב

יום טוב לכולםemo_01.png

היתה לי פעם מערכת יחסים עם מישהי שמעשה האהבה איתה נמשך ללא סוף-שעות!!! ופעם שאלתי אותה? 

"האם זה כואב או אוהב?"  והיא ענתה:  "בעצם מה ההבדל"

   הבנת את זה גלי?   בעצם זה אותו הדבר-אהבה=כאב.

יפה...אבל מצד שני נראה לי שאהבה טובה ובריאה בכללותה כששוקלים את הטוב מול הרע לא אמורה להכאיב

אני איתך! לפעמים רוצים לנשק ולהעיף סטירה באותו רגע...ולדעתי זה רגע מאוד חזק, שבהחלט אפשר לקרוא לו אהבה (ותשוקה). אהבה זה מכלול: הטוב והרע, כשהטוב תמיד מוצא דרך להתגבר על הרע. אהבה היא שניים שתומכים ומחזקים אחד את השני. שנותנים לשני הרגשה שהוא מטופל, נחוץ וחצוף :)

We all change. When you think about it, we're all different people all through our lives, and that's okay, that's good, you gotta keep moving, so long as you remember all people that you used to be

אני חושב שזאת לא שאלת השאלות, כי נקודת הפתיחה שלך היא כבר התוצאה ולא הבעיה...  שאלת השאלות היא : האם כל קשר "אסור" חייב להיות מעורב באהבה כואבת והאם כל סוג של רגש חיובי וכיפי הוא "התאהבות"  שסופה ידוע.

למה אי אפשר להנות מיחסים עם אדם אחר המורכבים גם מחיבה, גם מאכפתיות, גם מכבוד הדדי ואפילו אהבה, וכל זה מלווה בסקס ותשוקה בריאים ומספקים?   אולי זה ההבדל העיקרי בין רוב גברים ורוב הנשים ואני נזהר מלעשות הכללות.  

דעתי האישית שהתאהבות הכרוכה בכאב נוסעת ממחסור גדול, רגשי או אחר.  אפשר גם אחרת.  היית גם שם וגם שם ואני לא רואה יתרון בדרך השניה (-:

 

רציתי לכתוב תגובה לשאלה כאן לפני איזה שבוע שבועיים כשהכל ביני לבינה היה טוב. היום הכל כבר לא טוב. כנראה שכבר אין. ולא מרצוני. אני כרגע עם לב קרוע. כמו שגלי כתבה בהתחלה. לא ממש מתפקד, אין חשק לכלום והכי גרוע אי אפשר להראות את זה. בבית חייבים להראות עסקים כרגיל. וזה פחות או יותר מה שרציתי אז לכתוב.

 

ראשית, הדבר לא מוגבל לעולם האסור. גם אהבות מותרות לפעמים נגמרות כשאחד הצדדים נשאר שבור.

שנית, במבט ראשון התשובה משתנה בהתאם למצב. ליום. כשאוהבים אז בטח זה נראה שעדיף לאהוב מאשר לא. וכשהלב נשבר אז התשובה הראשונית היא עדיף היה לא לאהוב ולא לכאוב. לוותר על כיף והאושר ולא לסבול את הסבל הנוראי. ואני, בכל זאת, חושב, שגם ברגעים של החרא (סליחה על הביטוי) עדיף היה לאהוב. אני חושב שעדיף לכאוב מאשר לא להרגיש כלל. החיים כוללים גם כאב. רק מי שחיי מרגיש כאב. ועדיף לחיות מאשר למות.

אז זה מה שרציתי לכתוב אז. והיום כשאני במצב החרא. הלב שבור ושותת דם. גם עכשיו אני חושב ככה גם מתוך הכאב. הכאב הזה ועוד פי עשרה ממנו שווים כל רגע קטן של אושר של אהבה. של פרפרים בלב של הרצון לשיר ולרקוד אפילו בדרך לסופר.

אז היום עצוב לי מאודדדדד. אפילו בכיתי לא מעט. אבל עדיין אני שמח על האהבה שהייתה לי ומקווה שהיא תחזור ואם לא היא אז אחרת.

 

ולעוד עניין שעלה כאן. אני לא חושב שבאמת אפשר לבנות הגנות ולהתאהב לייט או לא לתת את הלב. מי שאוהב באמת לא בוחר מתי להתאהב במי להתאהב ועד כמה. מי שאוהב באמת אוהב עד הסוף. כשהאהבה תופסת אותך אתה לא ממש שולט בה. ואת זה אומר אדם שאחרי שהתחתן מאהבה גדולה בחיים לא האמין שיתאהב שוב, שלא חיפש אהבה בכלל. אדם מאוד שכלתני ושולט ברגשות. אבל האהבה תפסה אותי לחלוטין. כל הגנה שניסיתי וכל בלם שניסתי לא עזרו.

 

מי יתן והיא תתעשת ותחזור אלי.

רציתי לכתוב תגובה לשאלה כאן לפני איזה שבוע שבועיים כשהכל ביני לבינה היה טוב. היום הכל כבר לא טוב. כנראה שכבר אין. ולא מרצוני. אני כרגע עם לב קרוע. כמו שגלי כתבה בהתחלה. לא ממש מתפקד, אין חשק לכלום והכי גרוע אי אפשר להראות את זה. בבית חייבים להראות עסקים כרגיל. וזה פחות או יותר מה שרציתי אז לכתוב.

 

ראשית, הדבר לא מוגבל לעולם האסור. גם אהבות מותרות לפעמים נגמרות כשאחד הצדדים נשאר שבור.

שנית, במבט ראשון התשובה משתנה בהתאם למצב. ליום. כשאוהבים אז בטח זה נראה שעדיף לאהוב מאשר לא. וכשהלב נשבר אז התשובה הראשונית היא עדיף היה לא לאהוב ולא לכאוב. לוותר על כיף והאושר ולא לסבול את הסבל הנוראי. ואני, בכל זאת, חושב, שגם ברגעים של החרא (סליחה על הביטוי) עדיף היה לאהוב. אני חושב שעדיף לכאוב מאשר לא להרגיש כלל. החיים כוללים גם כאב. רק מי שחיי מרגיש כאב. ועדיף לחיות מאשר למות.

אז זה מה שרציתי לכתוב אז. והיום כשאני במצב החרא. הלב שבור ושותת דם. גם עכשיו אני חושב ככה גם מתוך הכאב. הכאב הזה ועוד פי עשרה ממנו שווים כל רגע קטן של אושר של אהבה. של פרפרים בלב של הרצון לשיר ולרקוד אפילו בדרך לסופר.

אז היום עצוב לי מאודדדדד. אפילו בכיתי לא מעט. אבל עדיין אני שמח על האהבה שהייתה לי ומקווה שהיא תחזור ואם לא היא אז אחרת.

 

ולעוד עניין שעלה כאן. אני לא חושב שבאמת אפשר לבנות הגנות ולהתאהב לייט או לא לתת את הלב. מי שאוהב באמת לא בוחר מתי להתאהב במי להתאהב ועד כמה. מי שאוהב באמת אוהב עד הסוף. כשהאהבה תופסת אותך אתה לא ממש שולט בה. ואת זה אומר אדם שאחרי שהתחתן מאהבה גדולה בחיים לא האמין שיתאהב שוב, שלא חיפש אהבה בכלל. אדם מאוד שכלתני ושולט ברגשות. אבל האהבה תפסה אותי לחלוטין. כל הגנה שניסיתי וכל בלם שניסתי לא עזרו.

 

מי יתן והיא תתעשת ותחזור אלי.

למרות הכתב המדובלל, והבילבול הניכר , רואים שאתה כואב.

ומסכים איתך לעניין ההגנות.

רציתי לכתוב תגובה לשאלה כאן לפני איזה שבוע שבועיים כשהכל ביני לבינה היה טוב. היום הכל כבר לא טוב. כנראה שכבר אין. ולא מרצוני. אני כרגע עם לב קרוע. כמו שגלי כתבה בהתחלה. לא ממש מתפקד, אין חשק לכלום והכי גרוע אי אפשר להראות את זה. בבית חייבים להראות עסקים כרגיל. וזה פחות או יותר מה שרציתי אז לכתוב.

 

ראשית, הדבר לא מוגבל לעולם האסור. גם אהבות מותרות לפעמים נגמרות כשאחד הצדדים נשאר שבור.

שנית, במבט ראשון התשובה משתנה בהתאם למצב. ליום. כשאוהבים אז בטח זה נראה שעדיף לאהוב מאשר לא. וכשהלב נשבר אז התשובה הראשונית היא עדיף היה לא לאהוב ולא לכאוב. לוותר על כיף והאושר ולא לסבול את הסבל הנוראי. ואני, בכל זאת, חושב, שגם ברגעים של החרא (סליחה על הביטוי) עדיף היה לאהוב. אני חושב שעדיף לכאוב מאשר לא להרגיש כלל. החיים כוללים גם כאב. רק מי שחיי מרגיש כאב. ועדיף לחיות מאשר למות.

אז זה מה שרציתי לכתוב אז. והיום כשאני במצב החרא. הלב שבור ושותת דם. גם עכשיו אני חושב ככה גם מתוך הכאב. הכאב הזה ועוד פי עשרה ממנו שווים כל רגע קטן של אושר של אהבה. של פרפרים בלב של הרצון לשיר ולרקוד אפילו בדרך לסופר.

אז היום עצוב לי מאודדדדד. אפילו בכיתי לא מעט. אבל עדיין אני שמח על האהבה שהייתה לי ומקווה שהיא תחזור ואם לא היא אז אחרת.

 

ולעוד עניין שעלה כאן. אני לא חושב שבאמת אפשר לבנות הגנות ולהתאהב לייט או לא לתת את הלב. מי שאוהב באמת לא בוחר מתי להתאהב במי להתאהב ועד כמה. מי שאוהב באמת אוהב עד הסוף. כשהאהבה תופסת אותך אתה לא ממש שולט בה. ואת זה אומר אדם שאחרי שהתחתן מאהבה גדולה בחיים לא האמין שיתאהב שוב, שלא חיפש אהבה בכלל. אדם מאוד שכלתני ושולט ברגשות. אבל האהבה תפסה אותי לחלוטין. כל הגנה שניסיתי וכל בלם שניסתי לא עזרו.

 

מי יתן והיא תתעשת ותחזור אלי.

לדעתי כשיש אהבה אמיתית משני הצדדים היא לא תגמר ובטח לא בכאב. גם כשאהבה מתחילה "מחוץ למסגרת" אפשר תמיד להפוך אותה לאהבה "מותרת" שתשאר ולא תכאיב, ולפחות לא לגמור אותה. הכל שאלה של הרצון

יום טוב לכולםemo_01.png

אני חושב שזאת לא שאלת השאלות, כי נקודת הפתיחה שלך היא כבר התוצאה ולא הבעיה...  שאלת השאלות היא : האם כל קשר "אסור" חייב להיות מעורב באהבה כואבת והאם כל סוג של רגש חיובי וכיפי הוא "התאהבות"  שסופה ידוע.

למה אי אפשר להנות מיחסים עם אדם אחר המורכבים גם מחיבה, גם מאכפתיות, גם מכבוד הדדי ואפילו אהבה, וכל זה מלווה בסקס ותשוקה בריאים ומספקים?   אולי זה ההבדל העיקרי בין רוב גברים ורוב הנשים ואני נזהר מלעשות הכללות.  

דעתי האישית שהתאהבות הכרוכה בכאב נוסעת ממחסור גדול, רגשי או אחר.  אפשר גם אחרת.  היית גם שם וגם שם ואני לא רואה יתרון בדרך השניה (-:

 

לדעתי כל מי שמנסה למצוא את דרכו בעולם האסור סובל ממחסור גדול רגשי או אחר, ויש כמובן את אלה שטוב להם בבית ורק מחפשים את הריגוש ולא פגיעים, ברור שמי שיוצא לדרך זו סובל מחוסרים גדולים ולכן גם פגיע.

עבור לעמוד
, , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר