מהרגע הראשון היה ביננו חיבור חזק מאוד, נכנסנו לקשר הזה מתוך מודעות מלאה שנכאב בסוף.
בכל זאת החלטנו להמשיך, לא יכולנו לסרב לרגש העז הזה..
הרגשתי אליו מה שלא הרגשתי לאף אחד אחר מימיי..
זה נגמר בגלל שהוא החליט לעשות שינוי בחייו ולהתמקד במשפחתו.
הגיע למצב שבו לא מסוגל לתפקד מינית עם אישתו וזה תסכל אותו.
אני כואבת על כך שנגמר..על העובדה שאותו אדם שאיתו הייתי בקשר אינטנסיבי (כמו בעל שני) לא יהיה חלק מחיי יותר..
בתחילה הגעגועים היו עצומים..הגעתי למצב שלא נהנית מכלום ולא מוצאת עניין בשום דבר..בסבל וכאב תמידי בכל שניה ביום..
היום אני כבר בהשלמה עם המצב..הזמן באמת עושה את שלו וזו לא סתם קלישאה..
היום זה כבר עניין של זיכרון שחרוט בלב..של נוסטלגיה משהו..מתגעגעת לתחושה של לאהוב ולחוש נאהבת..
חייך לעולם והחיים יחייכו לך בחזרה 