שאלת השאלות: מה עדיף - לאהוב ולכאוב או לא לאהוב בכלל?

ככל שהאהבה גדולה יותר כך הכאב שורף יותר... לדעתי רגעים ספורים של אושר עילאי לא שווה את הסבל והייסורים הבלתי פוסקים שאחרי...

אם ניתן יהיה לשלוט על הרגש אז בטח נחליט לא להתאהב כדי לא להפגע אבל מה לעשות לא תמיד ניתן לשלוט על הרגש,הוא מתגנב לאיטו ללא רשות ונשאר שם.אבל בל נשכח את ההנאה בצידו שלא מוותרים עליה.

עדיף לא לאהוב

למה שהבנאדם השני יסבול

זאת רק דעתי

ראשית, אני אפתח ואומר שגם אני, כמו כולם נפגעתי מאהבה ולא פעם אחת וההרגשה היא במילה אחת חרא!

אבל להרחיק ולומר שעדיף לא לאהוב בכלל זה יותר מדי,

בואו לא נאכל יותר גלידות כי בסוף הן נגמרות

בואו לא נצא לטייל כי בסוף חוזרים הביתה

בואו נפסיק לאהוב כדורגל כי בשבת הקבוצה שלנו הפסידה...

הגיוני? כנראה שלא...

אסור לנו להגיד שעדיף לא לאהוב כי בסוף נפגעים, תהנו מהאהבה, כי היא מאפילה אפילו על כל הדברים שכתבתי לעיל...

זוהי דעתי

זושי

עדיף לאהוב ולכאוב.... איך אפשר לחיות בלי לאהוב??? האהבה היא חלק מהחיים כמו שהכאב הוא חלק מהחיים..

וגם אם לפעמים הכאב הוא שורף ובלתי נסבל- אם האהבה היתה אמיתית כנה וחזקה, היא שווה את זה.

זו שאלת השאלות????? מנין החלטת שאלו האפשרויות היחידות?

למה לא לאהוב ולהנות? 

אנשים עושים בחירות הרסניות לחייהם ואח"כ מנסחים שאלות שגויות.

בעולם ה"אהבה האסורה" הסוף ידוע מראש...ברור שניתן לאהוב וליהנות מכך בעוצמות שלא ניתן לתאר במילים..אך בסופו של דבר מגיעים לנק' הנפילה..

זה מה שגם אני חשבתי כשנכנסתי לזה ותוך כדי החוויה..זה תמיד היה כמו ענן מרחף - הסוף הידוע מראש אך בחרנו להתעלם ולחוות ולהרגיש בעוצמות הכי גבוהות שקיימות..אך ברגע שזה נגמר הכאב כל כך הרסני שזה גרם לי לתהות..אמנם מצד אחד חוויתי אהבה גדולה מאוד..חוויה של פעם בחיים.

אך מצד שני הסבל..כמו אבל..החלמה קשה מאוד..אין רגע ביום שלא חשה בצביטות הללו בלב..וזה כבר לאחר תקופה ארוכה מאוד של "החלמה" בשלבים מתקדמים יחסית..בהתחלה הייתי ממש כמו זומבי..בלי חשק לכלום..על אוטומט..אני חושבת שכן צריך לחוות ולהרגיש אך לא לאבד שליטה..לא לאפשר לרגש לשלוט בך 

זו היתה התייחסות לדבריה של בר 

12:02 19-12-2012|שלומלום כתב:

זו שאלת השאלות????? מנין החלטת שאלו האפשרויות היחידות?

למה לא לאהוב ולהנות? 

אנשים עושים בחירות הרסניות לחייהם ואח"כ מנסחים שאלות שגויות.

 

בעולם ה"אהבה האסורה" הסוף ידוע מראש...ברור שניתן לאהוב וליהנות מכך בעוצמות שלא ניתן לתאר במילים..אך בסופו של דבר מגיעים לנק' הנפילה..

ובנוסף רציתי להתייחס לדבריך ולומר כי נכון שאנשים עושים בחירות חלקן הרסניות וחלק לא ובכל התחומים אך אין דבר כזה "ניסוח שאלה שגויה" לכל שאלה יש את המקום שלה..הכל בעיני המתבונן..אתה יכול לראות דברים באופן מסויים ואחר באופן אחר..זה לא תחום של נכון או לא נכון.

זו השאלה שהכי נכונה לי לשאול ולפתח עליה דיון כלשהו, זה אולי לא מתאים לך או ולנק' המבט שלך אך עדיין זה לא מקום לפסול אותה בשל כך :)

אין פה עניין של העדפה

כשאוהבים זה לפעמים כואב ובלי קשר להקשר הזוגי

ככה זה בחיים

וברור שעדיף לאהוב כי איך אפשר לחיות בלי לדעת מה זה לאהוב ... זה הפסד

12:34 19-12-2012| כתב:

זה מה שגם אני חשבתי כשנכנסתי לזה ותוך כדי החוויה..זה תמיד היה כמו ענן מרחף - הסוף הידוע מראש אך בחרנו להתעלם ולחוות ולהרגיש בעוצמות הכי גבוהות שקיימות..אך ברגע שזה נגמר הכאב כל כך הרסני שזה גרם לי לתהות..אמנם מצד אחד חוויתי אהבה גדולה מאוד..חוויה של פעם בחיים.

אך מצד שני הסבל..כמו אבל..החלמה קשה מאוד..אין רגע ביום שלא חשה בצביטות הללו בלב..וזה כבר לאחר תקופה ארוכה מאוד של "החלמה" בשלבים מתקדמים יחסית..בהתחלה הייתי ממש כמו זומבי..בלי חשק לכלום..על אוטומט..אני חושבת שכן צריך לחוות ולהרגיש אך לא לאבד שליטה..לא לאפשר לרגש לשלוט בך 

אני מבינה שאת מדברת מתוך נסיון וכאב.. אני אומנם לא התנסתי בפרידה סופית למרות שהיו מריבות קטנות ופרידות קצרות של יום יומיים- וזה היה קשה ובלתי נסבל וכמו להישאר בלי אויר. אני מתארת לעצמי שפרידה ממש כמו שאת מדברת עליה זה כואב מאד למרות שזה משהו די ידוע וצפוי מראש בקשר כזה.

אין ספק שאת צודקת ובשום מצב הרגש לא צריך לשלוט במאה אחוז, צריך להרגיש להנות ולתת לעצמנו לחוות את היופי שבאהבה, וכמובן שהאידיאל זה לדעת איך לשלוט על הרגש, אבל איך עושים את זה שמואהבים כל כך???? זה נשמע יפה ונכון והכי טוב בתיאוריה, אבל במציאות זה קצת יותר קשה לישום, מבחינתי בכל אופן..

שאלת השאלות: מה עדיף - לאהוב ולכאוב או לא לאהוב בכלל?

מה עדיף ? למות או לחיות? ברור שלחיות.ברור שלאהוב, האהבה מחייה.לאהוב משמע לחיות.

האהבה לאוכל, לעיסוק, לתחביב למשפחה אבל אין כמו אהבה בין בני אדם. להתרגש, להתגעגע, לקנא,להיות מסופק ריגשית ופיזית

אך ......א...ה...ב...ה   לצערנו זה גם כואב, לפעמים, הכאב גורם לפקפוק אבל אין כמו להיות מאוהב.

לאהוב משמע לחיות.

מסכימה אתכם..באמת שאין כמו להיות מאוהב ולחוש נאהב..זו התחושה הכי מדהימה ועילאית שיש..כאילו כל העולם בכף ידך..אני שמחה לקרוא את התגובות הללו זה מחזק בהחלט.

היו ימים שבהם חשתי שעולמי חרב..שסוף העולם הגיע מבחינתי..שהייתי מוותרת על הכל כדי לא לחוש בכאב העז הזה.

אבל היום אני במצב הרבה יותר טוב..רואה דברים אחרת..מקבלת ומבינה ושמחה על כך שחוויתי והרגשתי.