חששות... אשמח לדעה או מילה טובה

שלום רב, בעלי עזב את הבית כי לעניות דעתו היו בינינו יחסים קשים. אכן היו יחסים קשים, הכרתי אדם שכל כולו בעצמו ובעיניניו לא מסוגל או יכול לדאוג למישהו אפילו לעצמו. כל כולו רעיונות אך בתכל'ס כלום!!! אימו ירדה לי לחיים ובעקבותיה אחיו. כשהחליט לעזוב לא עשיתי דרמות ישר ניגשתי לענין ואירגנתי העינינים הסכם גירושין וכיו"ב. הוא נטש בלי לעזור הלך לעיניניו כפי שהוא יודע להתנתק והחל במצוד נשי. סיפר לכל החבר'ה על הפרידה. הציג את המצב שאני עברתי עיר מגורים והוא נשאר במקום מגוריו מכיון שאימו לא יכלה לקבל את האמהות שלי, אני לא מתירה לה לראות הקטנה. הוא מטבעו חסר דעה ואג'נדה או כל ענין אבהי, ויש לו קשיים בעבודה, אין לו עבודה קבועה והוא מגרד כספים וחי על חשבון הוריו כעזרה. אבל בעקבות התנהגותי המניעתית הוא מתעקש על חינוך משותף. מבחינתי אין לו המון מה לתרום הוא טיפוס מובל אבל גם בענין הדתי אני בבעיה הוא שייך לזרם של יהדות מתקדמת וגישתו לדת אינה מקובלת עליי. מה עושים? לילדה חשוב דמות אב. איך אני מעכלת את המצב ומה אני עושה. הוא מגיע לביקורים ואני נוכחת בביקורים כי אני לא סומכת עליו. אגב אין לו יכולץת כלכלית ונפשית לגדל את הילד מה עושים

לטובת הילדה...

לטובת הילדה כדאי שיהיה לה קשר טוב ורציף עם האבא שלה, גם אם הוא לא אדם מושלם (מי כן?). לא הייתי ממליצה לך להכנס ביניהם, אלא להפך - לעודד שהקשר יהיה בריא ושוטף. ***הודעה זו נערכה ע"י מנהלת הפורום******* בפעם המי יודע כמה, אבקש לא לפרסם בפורום אתרים כאלה ואחרים.

מחייכים.מחפשים עבודה.מקווים לטוב

אין זה סוד, ומחקרים אמפיריים רבים מצביעים חד משמעית בחשיבות

האב בחיי ילדיו - לא פחות מחשיבות האם!!! גם אם לדעתך (הסובייקטיבית, יש לאמר) "אין לו יכולת כלכלית ונפשית לגדל את הילד", יש לאפשר לו מקום נכבד - אם לא שיוויוני - בחיי ילדכם המשותף. יש לזכור כי איש מאיתנו אינו מושלם, הגם ש"מושלמות" אף היא סובייקטיבית בעיניו של המתבונן. אובייקטיבית, אני סמוך ובטוח שאם זה היה הוא שמעיד כאן במקומך על היחסים בינכם, גם לו הייתה בטן מלאה על התנהגותך שלך. בעניין חינוכו של הילד, אין להתעלם מכך שגם לו יש - לפחות על פי הוראת החוק - זכות אמירה, זכות לקבוע בכל הנוגע לחינוכו של הילד. לא ברור מדוע בביקורים "אינך סומכת עליו" ואת תקועה שם. האם מדובר באב אלים? לא ברור גם למה את מכוונת כשאת אומרת: "התנהגותי המניעתית". את לא חושבת שבהתנהגותך בולטת יהירות והתנשאות?

תרדי מהעץ הגבוהה

אפשרי לאבא לראות את הבת כול עוד הוא מגיע לביקורים . תני להם להכיר אחד את השני וכדי שבזמן זה תלכי לשתות קפה הלחץ שלך לא מועיל לביקורים.(כמובן עם אין או לא הייתה אלימות בעבר) כל המשחק עם הילדה לא תורם לשום צד . ועצתי תני גם לסבתא להכיר את הנכדה הם רק יעריכו זאת תתעלי קצת תנהגי בחכמה. תשאירי את האגו בצד . את היכולות הנפשיים הכלכליים ישנם מוסדות שיחליטו.

לנעמה 014

ראשית תגובתך לא מובנת לי אני לא תלויה על עץ. דעותיי הן מאוד ארציות ? שנית אשמח להסבר מםורט איני מבינה אותך. ודבר אחרון- איפה גילויי האמפטיה. אני מסבירה לך שהם הרסו אותי בחיי הנישואין למה שיגלו הבנה בגירושין

יש בי המון אמפטיה לעצמה שיש בך

אני מבינה את המקום שאת נימצאת בו יחד עם זאת את מגלה נחישות ויודעת מה את רוצה . תסתכלי כמה צעדים קדימה השימוש בילדה למלחמות שלך או ליחסים שלך עם האבא הם לא הפתרון הוא חלק די נכבד בחיי הילדה ותמיד ישאר. ליבי איתך בכל החלטה שתקחי אני יודעת שאת רוצה להגן על הילדה אך הילדה צריכה להכיר את אביה . תתמקדי בעשייה של היום בשיקום שלך . האהבה נעמה

תודה על תשובתך ועוד משהו

שלום רב, ראשית תודה על תשובתך. אכן את צודקת אני נחושה ויודעת מה קורה איתי.יותר מכל אני יודעת בוודאות ש- כל מה שמעניין את הגרוש שלי זה עצמו ותו לא. כך הוא היה בנישואין עשה הכל למען עצמו הייתי חולה הייתי בריאה לא משנה מה הוא עשה כרצונו ודאג לעצמו בלבד. עכשיו הוא משחק בקטנה כקלף הוא מנסה להשיג את רצונותיו על ידי כך שהוא טוען שהוא בעד הקטנה הכל בולשיט. הוא טוען בפני כולם שהוא סובל, הכל משחק. הקטנה מכירה ויודעת מי הואר אביה על פי ההסכם שהור חתם עליו ורצה בו. לאיש אין שום יכולת פרט להנאות החיים של עצמו בלבד

תעודדי השאירי את העבר מאחור

את נשמעת בחורה נבונה ואת יודעת שיש למטבע שני צדדים, הבטן המלאה עליו לא עוזר הרבה. מי שניזוק מכול הדרמות והאירועים זו את, הוא מייצר זאת כדי לבדוק את תגובתך . אין ספק שאת כועסת וכואבת תוציאי את האנרגיה הזו החוצה את רואה את הצדדים הלא טובים שלו אך אל תשכחי אם תפני את המראה תמצאי הרבה דברים שגם את לא היית בסדר. אני שוב אומרת לך אל תכנסי לפינות מה שהיה היה ותעשי מה שטוב לך ולילדה. בהצלחה באהבה נעמה

לגביי ואיפה אני לא הייתי בדר

אכן גם אני לא הייתי בסדר. אני מלאת חולשות ופגמים, כמון כמו כל אדם בעולם אולם הבחירה לבן זוג הייתה השגיאה הגדולה של חיי: האיש לא מתפקד נושק ל- 40 וחי כבן 16. יש לי המון מה לתקן לשנות ולהשתנות אבל איני מקבלת את ענין המראה ולמה מכיוון שאם תרצי לשמוע את הסיפור תביני יותר. הילדה מכירה באביה אבל אני חייבת להיות עם היד על הדופק בקשר בינהם מכיוון שהוא לא אדם נורמטיבי: תלוי באימו נפשית וכלכלית לא מחובר לכלום ומאישם את כל העולם במצבו של אי תיפקודו

אין זה סוד, ומחקרים אמפיריים רבים מצביעים חד משמעית בחשיבות

האב בחיי ילדיו - לא פחות מחשיבות האם!!! גם אם לדעתך (הסובייקטיבית, יש לאמר) "אין לו יכולת כלכלית ונפשית לגדל את הילד", יש לאפשר לו מקום נכבד - אם לא שיוויוני - בחיי ילדכם המשותף. יש לזכור כי איש מאיתנו אינו מושלם, הגם ש"מושלמות" אף היא סובייקטיבית בעיניו של המתבונן. אובייקטיבית, אני סמוך ובטוח שאם זה היה הוא שמעיד כאן במקומך על היחסים בינכם, גם לו הייתה בטן מלאה על התנהגותך שלך. בעניין חינוכו של הילד, אין להתעלם מכך שגם לו יש - לפחות על פי הוראת החוק - זכות אמירה, זכות לקבוע בכל הנוגע לחינוכו של הילד. לא ברור מדוע בביקורים "אינך סומכת עליו" ואת תקועה שם. האם מדובר באב אלים? לא ברור גם למה את מכוונת כשאת אומרת: "התנהגותי המניעתית". את לא חושבת שבהתנהגותך בולטת יהירות והתנשאות?

היא סיפרה לכם את כל הסיפור ????? לא חושבת

אולי היא יודעת מה היא כותבת ? אולי הוא באמת מה שהיא כותבת ? לא חושבת כמוכם מתוך הנסיון שלי לפעמים עדיף ללא אב מאשר אב שהורס את חיי ילדיו . ואולי הוא כזה הורס ששוה לה להיות נוחכת במפגשים ??
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר